תרומת איברים: הצעת חוק מיותרת

שרת הבריאות, יעל גרמן, הביעה חוסר אופטימיות לגבי יעילותה של הצעת החוק, לפיה מי שמתנגד לתרום איברים אחרי מותו יפנה מראש ויצהיר על סירובו בכתב. זאת בניגוד למצב כיום שבו רק מי שמסכים לתרום חותם על הסכמה.

לדברי השרה, ההצעה שתוגש לממשלה בעוד מספר שבועות לא רק שלא תקדם את תרומות האיברים בישראל, אלא שמניסיון של מדינות אחרות, עלולה אף לצמצמן. לדעת הוועדה הציבורית המייעצת שהקימה בראשות פרופ' דינה בן יהודה (מנהלת האגף ההמטולוגי בהדסה ירושלים), להצעה שני חסרונות מרכזיים:

בעייתיות אתית, מכיוון שהנחת היסוד כי רוב האזרחים בישראל רוצים לתרום את איבריהם אחרי מותם אינה מגובה עובדתית, שכן היום רק כמחצית מהמשפחות נותנות הסכמתן בפועל לתרומת איברים לאחר המוות. נתון זה מוכיח כי חלק ניכר מהציבור מתנגד לתרומת האיברים. לפיכך, בהצעת החוק יש בעייתיות מוסרית, והמודל החדש אינו מהווה תרופה לבעיה (אחוזי נכונות נמוכים לתרומת האיברים). החשש הוא שהמידע על האפשרות להתנגד לתרומה, והאפשרות להביע התנגדות כזו, לא יהיו נגישים לכל אזרחי ישראל. זאת ועוד, חלק ניכר בציבור פסיבי ועשוי לא לנקוט בצעדים מעשיים כדי להודיע על התנגדות ללקיחת איברים אחרי המוות, למרות התנגדותו בפועל, כך שלקיחת איברים לאחר מותם של כל האזרחים, שלא חתמו על טופס לא תהיה מוסרית בנסיבות כאלה.

בעיה נוספת לדברי השרה, היא שבניגוד לנאמר בהצעת החוק, לא הוכח בעולם שהמודל המוצע אכן מעלה את שיעור תרומות האיברים. "ולגבי ישראל, מלכתחילה וממילא, הנחת היסוד של המערכת הרפואית בארץ כיום היא הנחת הסכמה של הנפטר לתרום איברים. על סמך הנחה זו נעשית פנייה לכל משפחה ומשפחה כדי לקבל הסכמה לתרומת האיברים. לפיכך, הצעת החוק העולה כיום, לא תגדיל את שיעור תרומות האיברים. במקרה הטוב היא תנציח את המצב כיום, ובמקרה הרע תגרום לכעס ולירידה בשיעורי התרומות, שכן המודל המוצע עלול להוליד התנגדות חברתית רחבה ותגובות נזעמות מצד קבוצות שונות בחברה הישראלית, שהרי ברור כי תפיסות רגשיות, דתיות ותרבותיות של קרובי משפחות הנפטרים לא ישתנו רק על בסיס נהלים חדשים".

אז מה אפשר לעשות במציאות שבה באופן קבוע הביקוש לתרומות עולה על ההיצע? לדברי השרה גרמן: "הוועדה למעשה קבעה כי לא ניתן לכפות על הציבור נורמות התנהגות חדשות, אלא חשוב יותר להגדיל את מודעותו לחשיבות השתלות האיברים, ואת נכונותו לתרום".