פערים בבריאות: ישראל מול העולם

ישראלים חיים יותר שנים מהממוצע במדינות OECD, ותמותת התינוקות נמוכה, אך התמונה האסטרטגית הכללית של מערכת הבריאות בעייתית. כך עולה מדו"ח של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל . כך למשל, המדינה מכשירה פחות רופאים ואחים מוסמכים לנפש בהשוואה לעולם המפותח - ומגמות ההכשרה יורדות, לעומת עלייה במערב.

אחת הבעיות במערכת הבריאות היא שחלקו של המימון הציבורי מתוך כלל ההוצאה הלאומית על בריאות קטן בעקביות מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995. צמצום זה מנוגד למגמת גידול המימון הציבורי הניכרת במדינות OECD. עקב כך, ישראל נעה בהדרגה ממצב דומה למדינות OECD לשיעור השתתפות המזכיר יותר את חלקו של המימון הציבורי בארה"ב.

מספר הרופאים בישראל גבוה ביחס לגודל האוכלוסייה, במידה רבה בזכות ההגירה מברה"מ לשעבר בראשית שנות ה-90'. עם זאת, הוא מצטמצם בהתמדה לאורך השנים ומתקרב לממוצע OECD.

כדי להבין מה צופן העתיד ניתן להביט במספר בוגרי לימודי הרפואה לנפש בישראל מדי שנה. לא רק שמספר זה נמוך ביחס למדינות OECD ולארצות הברית, הוא גם הולך ויורד זה יותר מעשור - בניגוד חד לגידול המתמיד ב-OECD. כך למשל במדינות אלו ממוצע בוגרי לימודי רפואה למאה אלף נפש עמד על 11 איש, בישראל רק 4 בוגרים חדשים. בשנים האחרונות נעשו מאמצים להפוך את המגמה השלילית, כמו פתיחתו של בית ספר חדש לרפואה בצפת והקלה בתנאי הקבלה ללימודי רפואה בישראל. המצב בתחום האחים המוסמכים בעייתי הרבה יותר. שיעור האחים ואחיות לנפש בישראל הוא פחות ממחצית משיעורם במדינות OECD ובארה"ב - ובזמן שהשיעור במערב עולה, בישראל הוא בעיצומו של תהליך ירידה ארוך ומתמיד. בישראל כ-4.5 אנשי מקצוע על מאה אלף איש, בארה"ב ובמדינות OECD מעל 10.

כאן חיים יותר

תוחלת החיים בישראל בקרב יהודים ולא-יהודים כאחד עלתה בעשורים האחרונים. יהודים בישראל צפויים לחיות זמן רב יותר מאזרחים של כמעט כל מדינה אחרת. תוחלת החיים של הלא-יהודים אמנם נמוכה יותר מממוצע OECD, אך השיפור המתמיד שחל בה הביא אותה אל מעל תוחלת החיים של האמריקאים והדנים.

תמותת התינוקות בישראל מצטמצמת בהתמדה בעשורים האחרונים, ומציבה את המדינה קרוב לאמצע דירוג המדינות המפותחות. עם זאת, עדיין יש פערים ניכרים בין יהודים ללא-יהודים בתחום זה.

בואו לדבר על זה בפורום לימודי רפואה - כללי.