המבקר: שיעור המתחסנים לא מספק

מחסור באחיות בתחנות טיפות חלב, שעות קבלה לא מספקות ושיעור נמוך של בדיקות סינון בקרב פעוטות הם רק חלק מהסיבות שמצריכות לבחון ארגון מחדש של מערך שירותי טיפת החלב בישראל. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ד').

ליקויים נוספים שנמצאו במערכת הבריאות הם: היענות נמוכה לחיסונים בקרב אוכלוסיות ממוקדות כגון חרדים בירושלים ובדואים בנגב; שיעור מתחסנים לא מספק בקרב מבוגרים ועובדי מערכת הבריאות; מגמת עלייה של סרבנות חיסונים; ליקויים בפעולות מניעה, איתור המוקדם והטיפול בסרטן העור.

ארגון מחדש בתחנות טיפות חלב

מדי שנה ניתנים באלף תחנות טיפת חלב ברחבי הארץ ניתנים שירותי רפואה מונעת לכמיליון תינוקות ופעוטות. מלבד החיסונים אחראיות טיפות החלב על בדיקות סינון - בדיקת ראייה, בדיקת תקשורת, בדיקת התפתחות, מדידת גובה ומשקל ובדיקת רופא.

לפי ממצאי מבקר המדינה, קיים מחסור באחיות בתחנות: בכמה תחנות מספר המשרות קטן מהדרוש על פי הוראות המשרד; בתחנות שפועלות במגזר החרדי בכמה ערים יש כ-20 משרות שאינן מאוישות, והדבר גורם לעומס עבודה על האחיות המועסקות בתחנות אלה. שעות קבלת קהל בתחנות - בתחנות רבות לא ניתן שירות לאחר שעות העבודה הרגילות (16:00-8:00), דבר שמונע מהורים להגיע עם ילדיהם בזמן לביצוע בדיקות וחיסונים. שיעור הביצוע של בדיקות הסינון לילדים בני שלוש-שש בתחנות של רוב נותני השירות הוא נמוך ויש תחנות ששיעור הבדיקות הוא 30% בלבד. המלצות דו"ח המבקר: "השירות הניתן לילדים בתחנות טיפת החלב מהלידה ועד גיל שש, נועד למנוע מהם ללקות במחלות זיהומיות ולאתר בעיות בהתפתחותם או בבריאותם. ואולם, המחסור באחיות ועומס העבודה המוטל עליהן גורם לביצוע פעולות רבות באיחור או לאי-ביצוען כלל, והדבר עלול לגרום לילדים מסוימים נזק בלתי הפיך. על משרד הבריאות למצוא פיתרון לבעיות אלה. כמו כן, על המשרד לדון בשימוש המועט בשירותי טיפת חלב בנוגע לילדים בני שלוש-שש. על משרד הבריאות לקבוע כללים בנוגע לזמינות ולנגישות של השירות הניתן בתחנות טיפת החלב. יש מקום לקיים דיון מעמיק בכלל השאלות הנוגעות לארגון מחדש של מערך שירותי טיפת החלב לכלל תושבי המדינה".

משרד הבריאות: נוסיף תקני אחיות

ממשרד הבריאות נמסר בנושא כי המשרד יוזם תכנית רב שנתית לשיפור מעמדן ותדמיתן של תחנות טיפת החלב ושל אחיות בריאות הציבור. התוכנית כוללת הוספת תקני אחיות, תקציבים לתחזוקה, בנייה, הצטיידות ומחשוב ובין היתר עוסקת גם בהרחבת שעות קבלת הקהל בתחנות. לגבי זמינות ונגישות התחנות - המענה הניתן כיום עונה ברוב המקרים על הנדרש בחוק ביטוח בריאות ממלכתי בנוגע לאיכות, נגישות וזמינות השירות במרחק סביר. ככל שנוצרות בעיות, הן מטופלות בצורה פרטנית.

תינוק בישראל מקבל בשנתו הראשונה 11 זריקות ושלוש מנות חיסון באמצעות טיפות. חיסונים אלה מכילים 33 מנות חיסון נגד 12 גורמי מחלות זיהומיות, כמות הדומה לכמות המנות הניתנת בחלק מהמדינות המערביות. כמו כן, המשרד ממליץ על מתן חיסונים ייעודיים לכלל המבוגרים במדינה לרבות קשישים, אוכלוסיות רגישות, חיילים, מטיילים לחו"ל, עובדי מערכת הבריאות ותלמידי מקצועות הבריאות.

עיקרי הביקורת: במשרד הבריאות מערכת מחשב מרכזית שכוללת מידע מלא על מקבלי החיסונים והערכות מתבצעות על פי מדגם שיעור הילדים שחוסנו. לפי נתוני משרד הבריאות הנכונים ל-2010 שיעור הילדים המחוסנים שנולדו ב-2008 נע בין 90% ל-97%. אף שמדובר בשיעור גבוה יחסית, נתון זה מלמד שעשרות אלפים מהילדים בישראל לא חוסנו בחלק מהחיסונים או לא חוסנו כלל, בעיקר בקרב חרדים בירושלים ובדואים בנגב שם שיעור המתחסנים נמוך מהממוצע ויש סכנה להתפרצות מחלות. לדברי ראש שירותי בריאות הציבור, החלטת הורים שלא לחסן את ילדיהם בחיסוני השגרה המומלצים היא תופעה ההולכת וצוברת תאוצה בישראל בשנים האחרונות דבר שעלול להוביל להתפרצות מחלות. כדי להגביר את נכונות הציבור להתחסן הועלו בשנים האחרונות כמה רעיונות, שחלקם מקובלים בכמה מדינות מערביות, כמו התניית ההרשמה לגני ילדים ציבוריים בקבלת חיסונים, חיוב הורים שלא חיסנו את ילדיהם בעלויות אשפוז הילדים בעקבות מחלות שנגרמו בשל אי-קבלת החיסונים והתניית קבלת קצבאות הילדים בחיסון הילדים. אולם רעיונות אלה טרם יושמו כשאחת הסיבות היא היעדר מאגר מידע ממוחשב.

לגבי חיסוני מבוגרים נמצא כי המדינה אינה מממנת את רוב חיסוני המבוגרים שעליהם ממליץ המשרד, וכמו כן לא קיימת תשתית מסודרת לקבלת חיסונים אלה.

לפי הנחיות משרד הבריאות, כלל עובדי מערכת הבריאות אמורים להתחסן, אולם החיסונים לעובדים טרם הושלמו. לדוגמה לפי נתוני משרד הבריאות חוסנו נגד שפעת רק כ-24% מעובדי מערכת הבריאות (לעומת למשל יותר מ-80% מהרופאים, האחיות והרוקחים בארצות הברית).

בעקבות גילוי נגיף הפוליו בשנת 2013 הוציא המשרד לפועל מבצע חיסונים מידי לכל הילדים בארץ שנולדו מינואר 2004 ואילך. אולם שיעור המתחסנים במחוז מרכז של המשרד היה רק כ-68% ובתל אביב רק כ-64%. על משרד הבריאות להפיק לקחים משיעורי ההיענות הנמוכים.

לדברי המבקר, "על משרד הבריאות לפעול במרץ להעלאת שיעור המתחסנים בקרב הילדים, להגביר את מודעות הציבור לחשיבות שיש להתחסנות מבוגרים. כמו כן, על המשרד למנוע מעובדים שאינם מחוסנים לפי הוראותיו להמשיך לעבוד במוסדות הבריאות, ולסכן בכך את הסובבים אותם. יש להמשיך לבחון את המחסומים הארגוניים המקשים את מתן החיסונים ולפעול להסרתם, להגביר במידת האפשר את הגמישות בנוגע למתן החיסונים, להגביר את השקיפות על ידי מסירת מידע מלא ועדכני לציבור בעניין זה ולפעול בשיתוף פעולה עם ציבור המתחסנים, קופות החולים והאיגודים המקצועיים הרלוונטיים. כל אלו יסייעו בהגברת אמון הציבור בנוגע לחיסונים".

משרד הבריאות: ננגיש את מערך החיסונים

לפי משרד הבריאות, "הסתיימה הקמת מאגר החיסונים הממוחשב 'נחליאלי' הכולל נתונים על חיסון ילדים בגילאי 0-18 ללא תלות בגורם המפעיל. לראשונה פועלת רשומה לאומית שכוללת את כלל הנתונים לגבי כל אוכלוסיית הילדים ללא תלות במעברי מגורים או מעבר תחנה.

בעניין העלאת שיעור המחוסנים: המשרד פועל במספר מישורים על מנת להעלות את שיעור המתחסנים בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב והחרדים בירושלים באמצעות הנגשת מערך החיסונים לאוכלוסיות אלו והתאמתו לצרכיהן.
כמו כן, המשרד מינה וועדה לתכנון וביצוע הליך שיתוף ציבור בעיצוב מדיניות להתמודדות עם בחירת הורים לא לחסן את ילדיהם וזאת כדי להגביר את נכונות הציבור להתחסן וכן יוזם מחקר הבוחן את השפעת ההסברה והפרסום על היענות הורים לחיסונים במטרה ליישם את האמצעים היעילים ביותר ולפתחם .

ליקויים במניעת סרטן העור

מממצאי מבקר המדינה עולה כי למרות חשיבותם של המניעה, האיתור המוקדם והטיפול בסרטן העור, קיימים ליקויים מהותיים בקידום ובביצוע של פעולות אלו. מרבית הגורמים האחראיים להם אינם מתאמים ביניהם את פעולותיהם. ביניהם משרד הבריאות, קופות החולים, משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד הפנים, משרד הביטחון וגורמים נוספים רבים. על הגורמים השונים לפעול לתיקון הליקויים המשמעותיים המוצגים בדוח זה תוך שיתוף פעולה ותיאום ביניהם.

משרד הבריאות: רפורמה בסימון מוצרי הגנה מהשמש

ממשרד הבריאות נמסר כי במסגרת התקנות הקיימות ישנה דרישה להציב שילוט האוסר השימוש מתחת גיל 18 שנים במכוני השיזוף. כמו כן משרד הבריאות פרסם נוהל חדש ובו רפורמה בבדיקה ובסימון של מוצרי הגנה משמש. הנוהל גובש בשנה האחרונה בשיתוף עם האגודה למלחמה בסרטן וכולל את התקנים המתקדמים ביותר בעולם כולל התקן האוסטרלי. כמו כן, המשרד דן באפשרות של תוכנית סקירה לכלל האוכלוסייה ומצא כי אין מספיק ראיות ליישומה. החלטה זו היא בהתאם להמלצות בינלאומיות ומקומיות ונשענת על סקירות שיטתיות של הספרות המחקרית. יתבצע מעקב אחר התפתחויות בספרות המחקרית לגבי ההמלצות/ההצדקה לסקירה אוכלוסייתית.

בואו לדבר על זה בפורום חיסונים לילדים.