בדיקות הדמיה: חוות דעת שנייה
רפואה איננה מדע מדויק: לחוות דעת שנייה יש חשיבות ניכרת, בפרט בפענוח בדיקות הדמיה (למשל: צילום חזה או סי.טי) קיים חשש לפענוח שגוי ב-20% מחוות הדעת הראשוניות
אדם נשלח על ידי הרופא לצילום חזה, או לבדיקת סי.טי. ממצאי הבדיקה, על פי הרופא המטפל, יוצאים תקינים לחלוטין. האם באמת זהו סוף הסיפור? לא תמיד.
חוות דעת שנייה בתחום הרדיולוגיה עשויה לגרום לשינויים בפענוח הבדיקה ובקביעת האבחנה, ולעתים גם להביא לשינוי באופי הטיפול בבעיה עצמה. קיימים מצבים בהם חוות דעת שנייה, בעיקר אם אותה תופעה שממנה סובל המטופל איננה חולפת, למרות תוצאה תקינה בפענוח הראשוני יכולה להביא להבדל דרמטי ואף להציל חיים.
מדוע חוות דעת של רדיולוג אחד עשויה להיות שונה מחוות דעת של אחר? מדוע ניכרת חשיבות לחוות דעת שנייה? ד"ר חן הופמן, מומחה לרדיולוגיה ומנהל השירות הנאו-רדיולוגי בשיבא תל השומר, משיב לשאלותינו.
"החשיבות של חוות דעת שנייה בתחום הרדיולוגיה נובעת מכך שבאופן טבעי ונורמלי, פענוח בדיקות הדמיה עלול להיות שגוי בעד 20 אחוז מהמקרים. האחוז הזה יורד בצורה דרמטית כשבפענוח בדיקה ספציפית צופה יותר מרופא אחד".
מדוע רופאים שוגים בפענוח של בדיקות הדמיה?
"ישנה אמרה בענף הרפואה שאומרת כי רופא שלא טועה הוא בעצם רופא שלא עובד... רופאים היום, לעומת לפני 20 שנה, עובדים תחת לחץ עצום פי כמה וכמה. הם בודקים פי חמשה ויותר בדיקות בכל יום, עקב כמות המכשור, גודש האוכלוסייה והתורים הרבים. לכן, העומס הזה יוצר יותר מקום לטעויות. בדיקות ההדמיה השכיחות שעליהן מדובר הן בדיקת צילום חזה, בדיקת סי.טי ובדיקת מ.ר.י".
מתי היית ממליץ לשקול חוות דעת נוספת בפענוח בדיקות הדמיה?
"דווקא במקרים הקשים, של מחלות פטאליות או של ממצאים קשים במיוחד - הם פחות רלוונטים לפענוח חוות דעת שנייה, למרות שגם שם, כמובן, יש מקום לדעות נוספות. המקרים המדאיגים הם דווקא בדיקות ההדמיה שיוצאות תקינות לחלוטין. לעתים אדם ניגש, נניח, לצילום חזה, והתוצאה מראה שהכל בסדר, אבל הבעיה שהוא מתלונן עליה, נניח שיעול כרוני, לא נפתרת, או חלילה חוזרת לאחר תקופה".
"במקרים כאלה, חוזרים לעתים לאותה בדיקה ראשונית, ומגלים שהממצאים שלה בעצם לא היו לגמרי נקיים ותקינים, וכי אותו אדם לא קיבל טיפול מתאים בזמן אמת. באופן עקרוני, הייתי ממליץ לכל אדם באשר הוא ובנוגע לכל בעיה, לגשת לחוות דעת שנייה, בפענוח בדיקות הדמיה, כדי לשלול את המצב הזה. כמובן שזה לא תמיד אפשרי או מקובל, אבל זאת ההמלצה הכי נכונה בעיני".
"מכאן עולה כי במצבים של ממצאים שבהם לא מוצאים כלום, כמו במקרה של כאבי בטן שלא עוברים או שיעול שאינו עובר למרות בדיקת הדמיה שפוענחה כתקינה, הייתי ממליץ לגשת לפענוח נוסף. כמו כן, גם במקרה של תלונות נדירות יותר שאינן שכיחות, כמו למשל כאבי גב בזמן הילדות, יש מקום לחקור את הנושא עד לליבת הבעיה, באמצעות חוות דעת שנייה. ברגע שעולה בעיה שאין לה פתרון ממשי - כאב שנמשך למרות שבבדיקה לא ראו כלום זה בדיוק הזמן להיות חשדנים".
מתי עוד מומלץ לגשת לחוות דעת שנייה?
"במקרה שנאמר למטופל כי אין שום סיכוי להחלמה. אולי מצב זה איננו מדויק? שווה לשמוע עוד חוות דעת, אשר ודאי אינה יכולה להזיק למצב. גם במקרה שבו מטופל נשלח לניתוח פולשני ובלתי שגרתי, וכן במקרים שבהם התוצאה היא "גבולית", "מטושטשת", או "בלתי מוכרת", כדאי לגשת לחוות דעת שנייה".
"במקרים אחרים, שבהם ישנה תחושה כי הטיפול הרפואי שניתן וכן האבחנה שניתנה - אינם מקצועיים או מדויקים מספיק - כדאי לא להשאיר מקום לספק ולבדוק את העניין דרך זוג עיניים מקצועיות נוספות. כמו כן, גם אם הרופא שפענח את הבדיקה אינו מתמחה בתחום הרפואי הספציפי שעליו מדובר, כדאי לגשת לרדיולוג מומחה בתחום הנדרש, כדי לקבל ממנו חוות דעת נוספת, ומדויקת יותר".
האם יש מצבים בהם חוות הדעה הראשונה נכונה ודווקא השנייה מוטעית? הרי סטטיסטית זה אפשרי?
"ברור שכן. הצרוף של שני רדיולוגים מגביר את הדיוק, לא תמיד הראשון צודק. כשיש בעיה עם הפענוח ניתן לפנות שנית לרופא ולבקש שישם לב למחלוקת. לרוב זה מסדר את העניינים".
לפרטים נוספים וקבלת שירות חוות דעת שנייה, לחצו כאן.
בואו לדבר על זה בפורום בדיקות הדמיה ממוגרפיה, רנטגן ואולטרא-סאונד.
