פונדקאות בחו"ל: מדריך מקיף
בעקבות פרשה בה עלה לאחרונה חשד כי אמא שביצעה הליך פונדקאי בחו"ל הביאה לארץ ילד בדרך בלתי חוקית, ביררנו מהם עיקריו של חוק האימוץ הישראלי
בעקבות פרשה שהסעירה את המדינה, ממנה עולה חשד כי סוכנות תיווך לפונדקאות, אשר עוסקת בפונדקאות בחו"ל, ביצעה העברה לא חוקית של תינוקות מחו"ל לישראל, תמורת מאות אלפי דולרים, ניסינו להבין מהו חוק האימוץ הישראלי, ואיך, הלכה למעשה, ניתן להביא לארץ תינוקות על פי הזמנה ובאמצעות פונדקאות.
פרשה זו, שעדיין נמצאת בחקירות ראשוניות, וטרם ברור מי אחראי לה, מדברת על הבאת ילדים לישראל עבור הורים שעברו הליך פונדקאות בחו"ל, מבלי שיש קשר גנטי בין ההורים לבין התינוק המיועד. על פי החוק בישראל, בפונדקאות חייבת להיות זיקה גנטית בין ההורים המיועדים לבין התינוק שנולד.
פרשה זו התעוררה בעקבות תלונה על הזנחת תינוקת בת שנתיים וחצי, על ידי אמא שלה, בת השישים. לאחר בדיקת התלונה וחקירת האם, התברר כי אותה אישה הביאה את הילדה לישראל מארצות הברית בהליך לא-חוקי, זאת לאחר שלא נמצאה זיקה גנטית לאותה התינוקת.
עו"ד סיגל גיסין-רוסק, עורכת דין לענייני משפחה המתמחה בהליכי פונדקאות ובעלת מיזם "חיים חדשים", משיבה לשאלותינו בנושא הפונדקאות. 
"חוק הפונדקאות בישראל דורש שתהיה זיקה גנטית בין האב לילד. החוק דורש כי האב האמיתי ייתן את תרומת הזרע והאם את הביצית, לאותה אישה פונדקאית, הנושאת את תינוקם. במידה והאם לא יכולה לתת ביצית להליך עקב סיבות רפואיות, ניתן לבצע תרומת ביצית מאישה שלישית, אבל לא ניתן לבצע תרומת זרע מגבר נוסף - כך על פי ניסוח החוק הקיים כיום. לכן, במידה ולבני זוג אין יכולת פיזית לתרום זרע, הם לא יכולים לבצע הליך פונדקאות בישראל".
כיצד מתבצע הפיקוח על הפונדקאות, כשזו מתבצעת בחו"ל?
"לאחר תהליך הפונדקאות בחו"ל, ישנם בארץ נהלי חו"ל שהשתרשו עם הזמן. נהלים אלה מוודאים כי להליך הפונדקאי חייבת להיות זיקה גנטית בין ההורים לעובר, וכדי לאכוף את ההליך, ניתן לבצע בדיקת רקמות ולהוכיח את הקשר הגנטי בין אחד ההורים לבין התינוק. במידה ובדיקה כזאת לא נעשתה, אותו תינוק צריך לעבור הליך אימוץ רשמי על ידי הוריו, כך שבמקרים רבים, הורים חוזרים עם תינוקם לארץ, ואפילו אם הוא שלהם מבחינה גנטית, הם נדרשים לאמץ אותו.
אלה החוקים במדינת ישראל. בפרשה המדוברת, החשד הוא שאותה אישה רשמה את בנה במשרד הפנים מבלי שהצהירה שהוא נולד בארה"ב בהליך פונדקאות ובלי זיקה גנטית אליה. למרות שככל הנראה אין קשר גנטי מוכח בינה לבינו, והעבירה המדוברת היא עקיפת חוקי האימוץ בישראל".
"על פי החוק הישראלי, הורים שאינם הוריו הביולוגיים של קטין יכולים לאמץ אותו באישור צו בית משפט לענייני משפחה, או לבצע אימוץ בין-ארצי, הנעשה, בין השאר, גם בעזרת פונדקאיות ברחבי העולם. אך החוק הישראלי מקשה על ההליך, בכך שאותה עמותת תיווך העוסקת באימוץ קטין מחו"ל צריכה להיות מוכרת על ידי שירותי הרווחה בישראל, ובמקרה של פונדקאות - חוק הפונדקאות הישראלי עצמו דורש שורה של תנאים והגבלים מתאימים, עוד טרם ביצוע ההליך, והחשוב שבהם: הימצאות קשר גנטי בין אחד ההורים לעובר".
איזה שינויים מהותיים נדרשים בעינייך לתיקון חוק הפונדקאות בהקשר זה?
"התיקונים המדוברים בימים אלה הם במסגרת הצעת החוק החדשה של שרת הבריאות יעל גרמן, הצעה הנמצאת בהליכים בכנסת, וטרם עברה שלוש קריאות. התיקונים המוצעים כוללים מספר רבדים. ראשית: שינוי ההגדרה בחוק, כך שגם הורים יחידנים וכן זוגות חד-מיניים יהיו זכאים לבצע הליך פונדקאות בישראל. לצד זאת, ובהקשר לנושא של אימוץ ילדים מחו"ל, התיקון לחוק עתיד להסדיר את כל ההליך של פונדקאות מחוץ לארץ, כמו מרפאות ועמותות מורשות חדשות, אשר יהיו בפיקוח המדינה וירחיבו את אפשרויות האימוץ, וכן השוואה של המטען הגנטי הנדרש מההורה כתרומה - או ביצית או זרע, ולא רק תרומת ביצית, כפי שמתאפשר כעת.
במידה ומבצעים הליך פונדקאי, בהחלט יש היגיון בדרישה שיהיה קשר גנטי בין ההורה לילד, כי אם קשר כזה אינו קיים, ניתן לאמץ ילד בלי צורך ממשי בהליך פונדקאות".
"המטרה היא לשנות את החוק המקומי שלנו, כדי שיסדיר את המערכת המסורבלת הזו בעבור כל מי שנזקק לה - ובכך להשיג חוק שוויוני יותר, עבור קשת רחבה של אוכלוסייה".
בואו לדבר על זה עכשיו בפורום פונדקאות בדוקטורס
