סמים קלים, מחיר כבד

לרגל יום המודעות הבינלאומי למאבק בסמים, ניסינו להבין מהם הסמים שנחשבים ל"קלים", ומדוע, למרות השלכות השימוש החמורות בהם, עדיין הם נחשבים "קלים" בקרב הציבור בישראל? בגילאי הנעורים, המועדים לחשיפה ראשונה ולשימוש בסמים אלה, בזמן שהגוף והמוח טרם סיימו להתפתח ולהתעצב, שימוש בסמים הנחשבים ל"קלים" עלול להיות קריטי, וליצור בעיות פיזיות ונפשיות - שמהן לא תמיד יש דרך חזרה.

פרופ' לאון גרינהאוס, יועץ-על בפסיכיאטריה במכבי שירותי בריאות ומנהל מיינד קלייק, המרכז לטיפולים מתקדמים; וד"ר אירנה נתנאל, פסיכותרפיסטית במיינד-קליניק - משיבים לשאלותינו על סמים קלים ונזקיהם.

פרופ' גרינהאוס: "החלוקה של סמים ל'קלים' ו'קשים' היא לא נכונה וגם מעבירה לציבור רושם שיש סמים שאפשר לקחת ושיש סמים שעדיף לא לקחת. למעשה, כל הסמים נכנסים תחת קטגוריה של חומרים שמשפיעים באופן משמעותי על המוח. לכן, צריך לדעת מה יכול להתרחש במידה ולוקחים אותם".

"השפעת הסמים על הגוף והנפש תלויה בשני גורמים: סוג הסם ותדירות השימוש בו. שימוש מקרי, בדרך כלל, לא מלווה בתופעות שליליות, אלא במקרה של סמים הלוצינוגניים שיכולים להוביל להשפעות מורגשות מאוד". "השימוש בתדירות גבוהה בקאנביס, הסם הנפוץ יותר אצל צעירים, יכול להיות מלווה בפגמים קוגניטיביים ואף בפסיכוזה".

ד"ר נתנאל: "למעשה, אין כזה דבר 'סמים קלים'. סמים שנחשבים ל'קלים' גורמים לנזק קשה מאוד למוח של נערים המשתמשים בהם, במיוחד אצל ילדים שמנסים את הסמים בסביבות גיל 13, כאשר המוח עדיין לא מגובש ונמצא בתהליכי בנייה ועיצוב. זהו גיל קריטי במיוחד".

"מחקרים מראים שרוב הילדים שמנסים סמים בגילאים אלה מפתחים בהמשך תסמינים של סכיזופרניה. גם בגילאים יותר מבוגרים, בקרב בני נוער, סמים עלולים 'לפתוח' תיבת פנדורה ולגרום להתפרצות של מחלות פסיכיאטריות קשות - למי שיש נטייה גנטית אליהן. סמים גורמים לא רק להתמכרות, אלה גם למחלות כמו דיכאון, חרדה ועוד".

אילו חומרים שנמצאים בסמים שנחשבים ל"קלים", הם הגורמים לבעיות בריאותיות ונפשיות בקרב בני הנוער?

פרופ' גרינהאוס: "מאחר ורוב הסמים נקנים ברחוב, התוכן של הסם לעתים קרובות לא ברור. בקרב 'סמי הפיצוציות', לדוגמא, אפשר לקבל סוגים שונים של סמים. גם היוצרים של הסמים דואגים לשנות אותם לעתים קרובות, וכך גורמי החוק מתקשים לקבוע האם החומר החדש הוא באמת סם - ואז הוא אסור. השונות בין החומרים היא גדולה. חומרים אלה מיוצרים במעבדות לא מוכרות ולא חוקיות, ללא בקרת איכות".

על פי הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, בפיצוציות ברחבי הארץ נמכרים תחליפי סמים, שלחלקם השפעות פסיכואקטיביות, בדומה להשפעותיהם של סמים לא חוקיים על הגוף והנפש. חומרים אלה חוקיים מבחינת משרד הבריאות הישראלי, ונמכרים באופן שוטף בקרב פיצוציות ברחבי הארץ, למרות שבני הנוער המשתמשים בהם לא מודעים להשפעות ולסכנות החמורות הטמונות בשימוש בהם. החומרים המסוכנים מופצים תחת שמות, צבעים וצורות מתחלפות. פעמים רבות, הם יורדים מהמדפים לאחר חודשים אחדים, עקב מקרים חמורים של פגיעות במשתמשים בהם. סכנה נוספת שטמונה בשימוש בסמים חוקיים אלה, היא שתחנות המככר החוקיות הופכות לעתים לתחנות ממכר לסמים לא חוקיים, ואף למסוכנים יותר.

לדברי משרד הבריאות השימוש בסמי פיצוציות המוכרים לציבור בשלל שמות, כגון "נייס גאי", "מסטולון" ו-"מבסוטון" מסוכן מאוד, אינו חוקי, ועלול לגרום למוות. בשבועות האחרונים מצא האגף לאכיפה ופיקוח של משרד הבריאות כי חלק מסמי הפיצוציות נמכרו לציבור לאחר שעורבבו ע"י המפיצים עם התרופות הפסיכיאטריות החזקות DOXEPIN ו-VENLAFAXINE. שילוב חומרים פסיכיאטרים אלו עם קנבינואידים סינטטיים שנמצאים בתוך מוצרי "הנייס גיא" ודומיהם מעצים עוד יותר את הסכנה הקיימת ממילא שבשימוש בכל חומר בנפרד.

מהן ההשפעות של שימוש בסמים "קלים" לטווח ארוך ולטווח קצר?

פרופ' גרינהאוס: "לסמים השפעות פסיכולוגיות 'רכות', כגון הרגעה, ירידת מתח, ישנוניות, ועוד - אבל גם השפעות רחבות יותר, כמו קשיים מוטוריים, הלוצינציות, פחדים לא מציאותיים ועוד דברים מפחידים. השפעות לטווח ארוך יכולות להיות הופעת פסיכוזה ודיכאון, החמרה של בעיית המאניה-דיפרסיה, חוסר איזון בטיפול בדיכאון, חוסר יכולת להתמיד בעבודה, ועוד".

ד"ר נתנאל: "הנזק בשימוש בסמים אלה יכול להיות בלתי הפיך, כמו התפרצות של מחלת הסכיזופרניה שהיא לכל החיים. באופן כללי, למוח אין חלקי חילוף, ואם מתקלקל בו משהו אין דרך חזרה. לכן, השימוש בגיל הנעורים הוא קריטי. גם פעם אחת יכולה להיות יותר מדי, ולגרום לנזק בלתי הפיך. פגשתי בקליניקה כל כך הרבה צעירים, שפעם אחת של שימוש בסם גרמה להם נזק מאוד משמעותי, כמו סכיזופרניה, או התקף חרדה, שעל מנת להיפטר מהם, יש לקחת תרופות פסיכיאטריות. שימוש בסמים הוא כמו רולטה כולם יודעים איך נכנסים, אבל אף אחד לא יודע איך הוא ייצא מזה".

כיצד מתנהלת מדינת ישראל עם הפיקוח על סמי הפיצוציות?

משרד הבריאות בישראל מפקח אך ורק על סמים שמיועדים לשימוש רפואי בלבד, כמו הפיקוח על בקרת החומר, על איכותו וכן על השימוש בגראס רפואי, לחולים הזכאים לו.

פרופ' גרינהאוס: "לדעתי, מדינת ישראל עושה מאמצים רבים כדי להילחם בתופעת סמי הפיצוציות, אבל מפתחי החומרים עובדים מאוד מהר, ולוקח זמן עד שמבינים כי חומר מסוים הוא בעצם סם מסוכן. בישראל קיימת 'פקודת הסמים' שמגדירה, מבחינה חוקית, מהם הסמים המסוכנים, ומה התהליך לקבלת אישור למתן חומר או מרשם, כדי לספק אותם גם ברמת הפיקוח על תרופות שחולים נזקקים להן".

כיצד יש לתת טיפול חירום לבן נוער שסובל מתופעות בלתי שגרתיות בעקבות שימוש בסמים?

פרופ' גרינהאוס: "טיפול חירום הוא תלוי מצב. אם מדובר בתגובת חרדה או אי שקט, ניתן להרגיע וללוות את המשתמש, עד שהתופעות יחלפו, ביחד עם השפעת הסם. במידה ומדובר בתופעות משמעותיות יותר, כמו אי שקט קיצוני, הזיות, פסיכוזה, מחשבות לא מציאותיות, תכנים אובדניים או תוקפניים יש להפנות את הנער או הנערה לחדר מיון באופן מיידי".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום חרדות ופוביות
פורום התמכרות