מחקר רפואי: חשיבות האמון
הבריאות שלנו נתונה בידי הרבה מוסדות רפואיים - וגם בידי חברות התרופות השוקדות על מחקר רפואי. יצירת אמון בין כל הגורמים חשוב בקידום המחקר
דמיינו לעצמכם כי מחקר פורץ דרך בנושא טיפול בסרטן שד בנשים צעירות, טיפול אשר פיתחה חברת תרופות, יובא בפני הגורמים הקובעים את הזכאות לממוגרפיה ויגרום להורדת גיל הזכאות לבדיקות מגיל 50 לגיל 40.
דמיינו מצב שבו עמותה הפועלת לשיקום פגועי נפש מקבלת מידע על מספר המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים - ויכולה להיערך מבעוד מועד לקליטתם במערך השיקום.
דמיינו סיטואציה שבה מכוני התפתחות הילד של משרד הבריאות יוזמים שאילתה לחברות תרופות או קופות החולים, בעקבות מידע חדש על עלייה ברמת המתמודדים עם הפרעת קשב - ומזרזים גורמי עניין למחקרים ולפתרונות חדשניים בתחום.
דמיינתם את כל המצבים האלה? עכשיו - תפסיקו לדמיין. כי מסתבר שאפשר להתחיל לעשות טוב יותר למען רווחת המטופל בישראל - ולא רק לדמיין. איך? כמו בחיים, כך גם בעולם הבריאות, הכול מתחיל באמון. 
מהי חשיבותו של האמון ביחסים בין חברות התרופות לבין המוסדות הרפואיים, וכמובן, ציבור החולים?
אמון הוא אבן הבסיס החשובה ביותר ליצירת שיתוף פעולה פרודוקטיבי בכל תחום. צעדים משמעותיים בעולם שירותי הבריאות יכולים להתרחש, אם יתקיים שיתוף פעולה בין הגופים השונים הפועלים בתחום.
השחקנים הם רבים: משרד הבריאות, בתי החולים, קופות החולים, חברות הפארמה, וכמובן, הצוות המטפל כל אלה אחראים להבטחת שירותי בריאות מיטביים לרווחת החולים.
לכולם תפקידים ואינטרסים מורכבים: קופות החולים, שהן גם נותני שירות וגם ספקי ביטוח; בתי החולים; משרד הבריאות, המחזיק בבעלות על חלק מבתי החולים, משמש גם כרגולטור וגם כספק בריאות; עמותות המסייעות לחולים ונתמכות על ידי גורמים אלה; חברות פארמה הרוצות למכור. והרשימה עוד ארוכה.
מה גורם לכך שהאמון בין כל השחקנים במערכת הבריאות הוא אמון חלקי בלבד?
אחד הנושאים שעלינו להעלות על סדר היום, כאתגר משמעותי, הוא התובנה שלעיתים, בגלל מגוון סיבות היסטוריות, קיים אמון חלקי בין השחקנים השונים - ושקיפות מוגבלת במידע בין הגורמים במערכת.
לצורך ההדגמה, כשמשרד הבריאות מנהל שיח עם חברה מסחרית, הוא עלול להיות ספקן כלפי החברה והאינטרסים המסחריים שלה, ובמצבים מסוימים, כאשר בית חולים ינהל דיון עם משרד הבריאות, התחושה תהיה כי האינטרס הוא פוליטי. וכשמדובר בעמותה, היא יודעת מראש שעליה לפעול מול מגוון רחב של אינטרסים, אשר רב הנסתר בהם על הגלוי.
מהלך של צעדים בוני אמון, אשר יובילו לתקשורת טובה יותר בין השחקנים הללו ודיון בעתידה של מערכת הבריאות, בהיבט של שיתופי פעולה, יהיה משמעותי ובעל ערך מוסף לצרכני הבריאות בישראל.
כך, למשל, ידע הקשור במחקרים שבוצעו בקרב גורם זה או אחר, נתוני אשפוז והיקפי מחלות ונושאים נוספים שקיימת שקיפות לגביהם, יכול לתרום מעשית לקידום הבריאות ואיכות החיים ולהביא לשביעות רצון של המטופלים.
אין להתעלם מכך שלכל שחקן אינטרס משלו, אך לכולם אינטרס משותף -שאזרחי ישראל ייהנו מחיים ארוכים, בריאים ומלאי איכות חיים. לשם כך, נדרשים שיתוף פעולה ושקיפות במידע לאורך כל שרשרת הטיפול בחולה, תוך שמירת חסיון מידע של החולה הבודד. ולשם כך, יש לקחת אחריות ולהתיישב לשולחן אחד, בו הקלפים פתוחים - ולקדם ערוץ עבודה מבוסס הדדיות.
פתיחת ערוץ עבודה שיתנהל ברמת ה"מיקרו", ערוץ של שיח בינאישי, שיתקיים בין אנשים המובילים את ה"מאקרו" של אינטרס השיח הארגוני, הוא זה שיביא לייעול של הדיון, יעודד אמון רב מערכתי, יסיר מחסומי עמימות ויקדם את סל התרופות, השירות למטופלים והמחקר הרפואי בישראל.
קלייב קיי הוא מנכ"ל חברת יאנסן ישראל, יוזם שולחן עגול במסגרת כנס TEDMED העולמי שהתקיים בספטמבר בישראל.
