"תנאי האשפוז בישראל לא ראויים"

זכויות החולה נפגעות עקב תנאי אשפוז לא ראויים; שיעור תפוסת מיטות האשפוז בישראל גבוה מאוד, וכן קיים מחסור חמור באחיות ועובדי בריאות נוספים שפוגע בחולים, כך עולה מהסעיפים הנוגעים לבריאות בדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ב').

"זכויות החולה נפגעות"

המבקר מציין בדו"ח כי כמעט 20 שנים לאחר חקיקת חוק זכויות החולה, יישומו לוקה בחסר בעיקר עקב תנאי אשפוז לא ראויים וחוסר בכוח אדם. המבקר ממליץ כי על משרד הבריאות והנהלות בתי החולים לקדם מהלך שיגביר את המודעות של הצוות המטפל ושל הציבור לחשיבות השמירה על זכויותיו, כבודו ורווחתו של המאושפז.

הליקויים העיקריים שנמצאו מבדיקת המבקר בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות של 19 בתי חולים ממשלתיים ושל הכללית, עולה כי אין הקפדה על קבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי לפני ניתוח בשל עומס העבודה והמידע נמסר פעמים רבות באופן חלקי ובחופזה. מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לשקול הכנה של מאגר ממוחשב ומבוקר של טפסי הסכמה מדעת בשפות שונות שבתי החולים יוכלו להשתמש בו. בעניין זה, מבהירים במשרד הבריאות כי הכנת טופסי הסכמה אינו תפקיד של משרד הבריאות, אלא נעשית על ידי האיגודים המקצועיים. האיגודים המקצועיים בהסתדרות הרפואית הם גם אלה שמתרגמים את הטפסים. טופס הסכמה אמור לכלול לפי החוק את "תמצית ההסבר שניתן למטופל". ניתן לבקש מהר"י הכנת או תרגום טפסים נוספים, נמסר, וכמו כן המשרד פועל להנגשת מידע על הזכויות בדרכים שונות, פרסום מגילת זכויות, אתר "כל הבריאות" ועוד.

עוד עולה מדו"ח המבקר, כי רוב בתי החולים נמנעים מהקמת ועדות בדיקה שתפקידן לבדוק תלונה של מטופל או אירוע חריג הנוגע למתן טיפול רפואי, ובמקום זה מקיימים בירורים פנימיים, דבר שמונע קיום תחקירים מעמיקים והפקת לקחים ושיפור תהליכים. במשרד הבריאות חלקו על סעיף זה, ונמסר כי "ועדות בדיקה לבתי החולים מבוצעות על ידי נציבות הקבילות למקצועות הרפואה במשרד הבריאות. הנציבות מקימה 40-50 ועדות בדיקה בשנה. בנוסף, בתי החולים מבצעים תחקירים במסגרת ועדות בקרה ואיכות".

כמו כן, נמצאו תנאי אשפוז לא מספקים בבתי החולים הכלליים. בבתי החולים שנבדקו, כבוד החולה וזכויותיו אינם נשמרים כראוי עקב תנאי אשפוז גרועים שפוגעים גם ביכולת לתת לחולה טיפול רפואי נאות. שיעור התפוסה בבתי החולים בישראל גדול יחסית לשאר מדינות OECD. בגלל שיעור התפוסה הגדול (140% ואף יותר), חולים אושפזו במסדרונות, במעברים ובחדרי האוכל, ללא וילון או פרגוד, חשופים לעיני מאושפזים אחרים ומבקרים. אשפוז בתנאי צפיפות גורם להגדלת העומס המוטל על הצוות הרפואי ולהגברת סכנת ההידבקות של חולים בזיהומים, ובהם זיהומים שמקורם בחיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיות. נוסף על כך - מספר המיטות לאשפוז כללי בישראל קטן במידה ניכרת ממספרם הממוצע במדינות ה-OECD. זהו אחד הגורמים לכך שמשך האשפוז הממוצע בישראל קצר יחסית למדינות אלה, שכן החולים משתחררים מבית החולים זמן קצר לאחר אשפוזם לפני שמוצה הטיפול הרפואי, והדבר פוגע ביכולת לתת לחולה טיפול רפואי נאות ולשמור על זכויותיו.

מחסור בכוח אדם וזמני המתנה ארוכים

בנוסף, בביקורת עלה שיש מחסור ברופאים פנימאים וברופאים גריאטריים והדבר מטיל עומס עבודה על הרופאים המטפלים במחלקה, וברוב המחלקות הפנימיות שיעור המשרות המאוישות בפועל של אחיות קטן מהנדרש בתקן. העומס על האחיות במחלקות הפנימיות גורם לעיכוב בתגובתן לקריאות החולה ובטיפול בו, דבר הפוגע לעתים בכבודו של החולה ואף עלול לפגוע בבריאותו.

להלן תגובת משרד הבריאות בנושאים אלו: "קביעת תקן מצריכה תקצוב מקביל של תקנים למערכת. משרד האוצר מאשר תוספות תקנים לפי תוספת מיטות אשפוז בלבד, למעט אחיות לגביהן קיים הסכם קיבוצי. בהקצאת המיטות הנוכחית הגיעו משרדי הבריאות והאוצר למפתח מוסכם של תקני פארא ומנמ"ש למיטות אשפוז שיסייעו במענה לנושא בשנים לבוא".

עוד עולה כי חולים שפנו לחדר המיון שהו בו מרגע הגעתם ועד סיום הטיפול והשחרור לביתם כמה שעות, ולעתים אף יותר מ-15 שעות. משרד הבריאות לא קבע את משך ההמתנה המרבי של הפונים לקבלת שירותים במלר"ד, על אף שמשרד מבקר המדינה כבר המליץ על כך בשנת 2010. רק בית חולים אחד קבע פרקי זמן כאלה. קשישים הפונים למיון בבית חולים במרכז הארץ עקב חבלת ראש בגין נפילה, משוחררים לביתם לאחר כ-6.1 שעות בממוצע לעומת כ-3.6 שעות בבתי החולים בפריפריה. מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לבחון כיצד ניתן לצמצם את זמני השהייה בחדרי המיון.

לפי תגובת משרד הבריאות, במסגרת המלצות ועדת אור שנכנסו להמלצות ועדת גרמן ניתן מענה ליעדים לפרקי זמן מרביים בחדרי המיון, שיכללו הגדרות לזמני המתנה, בין היתר זמן המתנה עד כניסה לאחות, משך שהייה כולל בחדר המיון מכניסה ועד החלטה על שחרור או אשפוז וזמן המתנה מרגע ההחלטה על אשפוז ועד הגעה למחלקה. בנוסף עד לסוף השנה מתוכננת הטמעה של מערכת ניהול תורים בכל חדרי המיון ברחבי הארץ במימון משרד הבריאות שתאפשר מדידה של זמני ההמתנה, שיקוף למטופל ולהנהלת בית החולים את זמני ההמתנה, דבר הצפוי לשפר משמעותית את חווית המטופל והמטפל בחדר מיון.

יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, אמר כי "המצוקה בתחום הבריאות מביאה לפגיעה ישירה בזכויותיהם של החולים. הממשלה הנוכחית עומדת בפני אתגר גדול ועליה לפעול בדחיפות לבלימת התדרדרות מערכת הבריאות בישראל. לא ייתכן שבמדינה מתוקנת חולים מאושפזים במחלקות הפנימיות במסדרונות ובמעברים ללא וילון או פרגוד, כשהם חשופים לחולים האחרים ולציבור המבקרים במחלקה".

הגירעון שאינו נגמר

בנוגע לתקציב מערכת הבריאות מציין המבקר כי תקציב מערכת הבריאות הוא השלישי בגודלו מבין תקציבי משרדי הממשלה. מ-2009 נמצאת מערכת הבריאות במשבר תקציבי ההולך ומעמיק, שבא לידי ביטוי בגירעון תקציבי מובנה וקבוע בכל מרכיביה. בדו"ח המבקר מצביע על ליקויים רבים הקשורים לניהול תקציב מערכת הבריאות שמקורם בהתנהלות משרדי הבריאות והאוצר. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי תיקון ליקויים מדוחות קודמים. "נדרש טיפול שורש לחיסול הגירעון המובנה בתקציב הבריאות, כך שיובטח חוסנם הכלכלי של בתי החולים ושל קופות החולים שהם נדבך מרכזי במערכת הבריאות. כל זאת כדי שהציבור כולו יזכה לשירות רפואי הולם וזמין", נכתב.

ממשרד הבריאות נמסר כי "כחלק מיישום מסקנות ועדת גרמן, הוחלט על שינוי המקדם הדמוגרפי של קופות החולים, כך שיעמוד על גידול הנפשות בפועל משנת 2014 ואילך (כ- 1.88% בשנת 2014) וזאת בשונה מהקידום הדמוגרפי שנקבע בעבר לשלוש שנים במסגרת הסכם בין משרדי הבריאות והאוצר. בשנת 2014 סוכם על שינוי מדד יוקר הבריאות כך שאלו ישקפו בצורה נכונה יותר את מבנה ההוצאה וההתייקרויות של הקופות. בשנתיים האחרונות שופרו באופן משמעותי מקדמי הסל של הקופות אשר יביאו להתעצמות הסל ומענה טוב יותר על צרכי המטופלים. עדיין צריך לגשר על גירעונות נוכחיים, אך בהינתן המקדמים אנו בהחלט רואים שינוי מהותי בשנים הקרובות".

"בדיקות דימות - העדפה לתיירות מרפא"

חלה עלייה במספר בדיקות דימות המבוצעות בישראל: ב-2013 בוצעו בישראל כ-1.3 מיליון בדיקות דימות מתקדמות: כ-1.03 מיליון בדיקות CT, כ-246 אלף MRI וכ-41 אלף בדיקות PETCT.

במועד הביקורת, 12 מ-66 מכשירי CT שנמצאים בשימוש בישראל (18%) אינם כוללים טכנולוגיה הכוללת תוכנה המצמצמת את שיעור הקרינה הנפלטת מהם. בנוסף קיים מחסור של מכשירים מסוג MRI ו-PETCT ופיזור גאוגרפי לא אחיד אשר עלול לפגוע בשירות הרפואי לנזקקים לו, לזמן המתנה ארוך לבדיקות ולהסתפקות בבדיקות מתאימות פחות. קביעת התורים לבדיקות הדימות בעייתית מאוד ואין תקן לזמן המתנה. בחלק מהמקרים זמן ההמתנה מתארך באופן לא סביר - עד 90 יום לבדיקה ללא הרדמה, ובבדיקות מסוג MRI בהרדמה (בעיקר לילדים) נדרש זמן ההמתנה של בין חודש וחצי עד שישה חודשים. זמן ההמתנה הארוך מעודד פעילות של "מאכערים" המקדימים תורים תמורת תשלום. חרף זמן ההמתנה הארוך, קיימת העדפה בקביעת תורים ובפענוח בדיקות דימות לנבדקים במסגרת "תיירות מרפא".

בהתייחס לנושא זה נמסר ממשרד הבריאות כי כבר בתחילת השנה פנה למנהלי בתי חולים בדרישה להתקנת מיידית של תוכנה להפחתת קרינה במכשירי CT בבעלותם. "יש להדגיש שמספר המכשירים שיש להתקין בו תוכנת הפחתת קרינה מהווה חלק קטן ביותר ממספר המכשירים הכולל".

מבחינת מספר המכשירים, נמסר כי המשרד הביא לידי ביטוי את עמדתו המקצועית בכך ששינה את התקנות להוספת מכשירי MRI קבועים בכל אחד מבתי החולים הכלליים. תוכנית הצטיידות זו דורשת הכנת משאבים, כוח אדם ותשתיות לקליטת המכשירים. המשרד מבצע הטמעת המכשירים בתיאום עם בתי החולים השונים ויכולתם להתמודד עם משימה זו.

לגבי סוגיית התורים הארוכים הזכירו כי במסגרת המלצות ועדת גרמן הוקמה ועדת היגוי שתגדיר את מדדי זמינות התורים של מערכת הבריאות, תמדוד את זמינות התורים (כולל לבדיקות דימות) ותפרסם את הנתונים לציבור הרחב. המדדים יהיו חלק מהתוכנית הלאומית למדדי איכות. כמו כן, משרד הבריאות פנה למועצה הלאומית לדימות לדון האם יש לקבוע פרק זמן מרבי עבור כל מכוני הדימות בארץ.