פונדקאות בישראל: 10 עובדות חשובות
מי מתאימה להיות פונדקאית? לאילו זוגות אסור לבצע פונדקאות בישראל? האם אפשר לבצע את התהליך באופן פרטי? 10 דברים שלא ידעתם על פונדקאות בישראל
תהליך פונדקאות הוא תהליך מורכב מאוד - ויש בו היבטים משפטיים, כספיים, רפואיים ופסיכולוגיים. מה חשוב לדעת אודות פונדקאות בישראל? ריכזנו למענכם 10 עובדות חשובות בנושא.
1. מהו תפקידה של הוועדה אשר מאשרת פונדקאות בישראל? תפקידה של הוועדה לנשיאת עוברים של משרד הבריאות הוא לקבוע את הקריטריונים של האישה שמתאימה להיות אם פונדקאית. כמו כן תפקיד הוועדה הוא להעניק אישור ראשוני לזוגות הפונים אליה לביצוע הליך פונדקאות.
2. מה כולל התהליך הבירוקרטי במסגרת הוועדה לנשיאת עוברים? כיצד מקבלים אישור? גם הזוג וגם האישה הפונדקאית צריכים לעמוד בקריטריונים שונים ומפורטים, כדי לקבל אישור לצאת לדרך יחד - ולהביא ילד לעולם, באמצעות פונדקאות. למעשה, הוועדה מעניקה אישור חוקי לנשים הפונדקאיות להיכנס לתהליך. נשים אלה צריכות להעביר לוועדה בקשה ובה תיק מסמכים מפורט, ובתוכו, בין השאר, אבחון פסיכולוגי תקין.
הוועדה בוחנת את האבחון ואת המסמכים, מראיינת את הפונדקאית - ורק לאחר מכן מחליטה אם היא מתאימה או לא מתאימה לתפקיד. בנוסף, חתימת החוזה בין הפונדקאית לזוג, נעשית בוועדה עצמה ובפיקוחה.
3. האם ניתן לעבור פונדקאות בישראל ללא אישור הוועדה לנשיאת עוברים? התשובה לשאלה זו היא חד-משמעית: לא. אנשים נוטים לחשוב כי, ניתן לבצע פונדקאות באופן פרטי, במידה ולא עוברים את הוועדה לנשיאת עוברים. אבל הליך עצמאי של פונדקאות בישראל הינו הליך בלתי חוקי ונחשב עבירה פלילית. חוק הפונדקאות הוא חוק מדינה ציבורי - החוק לנשיאת עוברים שחוקק ב-1996. אשר על כן, כל זוג שמקבל אישור פונדקאות, בשביל הליך פונדקאות, נדרש לאישורה של הוועדה. אותו הדבר חל גם על האישה הפונדקאית. יש להדגיש: אין אפשרות חוקית בישראל להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאות "באופן פרטי".
4. האם יש אנשים בישראל, שאינם יכולים להיכנס להליך פונדקאות? האם הם יכולים לעבור את התהליך בחו"ל?
כן. לצערנו במדינת ישראל ישנם אנשים שלא יכולים, על פי החוק הקיים, לבצע הליך פונדקאות בגבולות ישראל. הזוגות החד-מיניים והיחידנים: נשים או גברים שחיים לבד, אינם יכולים לבצע הליך פונדקאות. כמו כן, גם אם לאדם יש עבר פלילי או כל "אי תקינות" מסוג זה - הוועדה מורשית לפסול אותו מהליך הפונדקאות. לכן ישנם אנשים הפונים לביצוע פונדקאות בארצות אחרות, בעיקר זוגות גברים חד-מיניים.
5. איתור פונדקאית בישראל: מי יכולה להיות פונדקאית? כדי לעבור הליך פונדקאות בישראל, על האישה הפונדקאית לעמוד בהרבה מאוד קריטריונים. למעשה ישנם עשרות קריטריונים - והעיקריים שבהם: נשים פונדקאיות צריכות להיות בגיל 22 עד 38. כמו כן, הן חייבות שיהיה להן לפחות ילד אחד שלהן, שלא עברו יותר משלוש לידות ולא יותר מניתוח קיסרי אחד. על הנשים להיות לא מעשנות - ובריאות באופן כללי. בנוסף, משקלי הלידה של התינוקות שלהם צריכים להיות תקינים ונדרש כי הלידות שעברו עד כה היו תקינות. נשים אלה צריכות להיות נקיות מעבר פלילי וצריכות להיות בנות הדת של הזוג המעוניין להיעזר בהן: אם מדובר על זוג יהודי, על הפונדקאית להיות יהודיה. אם מדובר על זוג נוצרי - על הפונדקאית להיות נוצריה. וכן הלאה.
6. האם עדיף לעשות את הליך הפונדקאות באופן עצמאי, או באמצעות מרכז אשר מלווה את הפונדקאית והזוג? כמובן שכדאי לבצע את הליך הפונדקאות בעזרת מרכז - וזאת נוכח העובדה שקשה לאתר פונדקאית שמתאימה מבחינה פיזית ונפשית לפרויקט המורכב, ללא עזרה וסיוע מקצועי. קשה למצוא אישה שגם רוצה להיות פונדקאית וגם תעמוד בכל הקריטריונים של הוועדה. אנשים המנסים למצוא פונדקאית באופן עצמאי, מוצאים את עצמם לרוב נגררים אל תוך שנים של חיפושים, בלי להבין איך ומה נכון לחפש.
במרכזנו, יודעים לאתר פונדקאית מתאימה מכל הבחינות תוך חודשים ספורים - באופן שחוסך זמן רב ועוגמת נפש לבני הזוג, ולפעמים גם הרבה מאוד הוצאות כספיות. בנוסף, המחיר שהפונדקאית דורשת עבור תפקידה יכול לנוע בטווח ערכים ניכר; בעוד שדרך המרכז, יש מחיר קבוע שהזוג יודע שאין עליו משא ומתן.
המרכז גם מסייע בניסוח החוזה המשפטי בין בני הזוג לבין הפונדקאית, חוזה המגדיר את היחסים המשפטיים בין הפונדקאית לבין זוג ההורים המיועד. החוזה מגדיר גם את הזכויות והחובות של הפונדקאית כלפי הזוג, כלפי העובר, וכן של בני הזוג כלפי הפונדקאית.
לכן, למרות שאמנם יש עלות לשירות של מרכז המתמחה בתחום זה, נראה כי מכל הבחינות - זמן, יעילות, עוגמת נפש וניסוח החוזה - בסופו של דבר יוצא יותר זול, מקצועי ומהיר - לבצע הליך פונדקאות אצל מי שיודע כיצד לבצע את הדברים.
7. כמה זמן לוקח לאתר פונדקאית בישראל? אצלנו במרכז אנחנו מאתרים אישה פונדקאית בטווח של בין חודשיים לבין חצי שנה.
8. אילו בדיקות מוטל על הפונדקאית לבצע, כדי לעבור את הוועדה? המועמדת לשמש אם פונדקאית צריכה לעבור בדיקות רפואיות רבות אצל רופא משפחה, רופא נשים, בדיקות דם ועוד. לצד זאת, על האישה לעבור אבחון פסיכולוגי - וכן לעבור ראיון בוועדה עצמה.
9. כמה זמן אורך כל הליך הפונדקאות בישראל, החל מהשלב הבירוקרטי, הרפואי ועד ללידה? מהרגע שהזוג פונה למרכזנו לסיוע בנושא הפונדקאות ועובר ועדה חולפת בערך כחצי שנה עד לסיום ההליך הבירוקרטי; כלומר: איתור הפונדקאית, השגת המסמכים הנדרשים לוועדה וחתימה על החוזה. את ההליך הרפואי המתרחש בהמשך קשה להעריך בזמן. זה עניין אישי הקשור בקליטת ההריון אצל הפונדקאית.
10. מה העלות הכוללת של הליך פונדקאות בישראל? ממה היא מורכבת? העלות הכוללת של הליך פונדקאות בישראל עומדת בין 220 אלף שקל לבין 260 אלף שקל. ההבדלים במחיר הם בכך שאם יש תאומים יש תוספת של 15,000 ¤ ואם יש ניתוח קיסרי אז יש תוספת של 5,000 ¤ וכדומה. כמו כן, אם הפונדקאית נעזרת בטיפול פסיכולוגי בזמן ההליך, גם לכך יש תקצוב נפרד.
לסיכום: אם אתם עומדים בכללי הפונדקאות בישראל (ואינכם צריכים לנדוד לחו"ל), כדאי מאוד לבצע את התהליך באמצעות מרכז המסייע על שמירת הזכויות של כל הצדדים הנוגעים בתהליך, וזאת תוך הקפדה על סטנדרט רפואי גבוה.
סיגל גיסין היא עורכת דין המתמחה בנושא פונדקאות בישראל ומנהלת המרכז "חיים חדשים - פונדקאות", יחד עם עו"ד תמר רובינשטיין.
בואו לדבר על זה בפורום פונדקאות.