מי רוצה ויכולה להיות אם פונדקאית?

להיות אם פונדקאית, משמעו - בין היתר - להעניק לאישה שאינה יכולה להביא ילדים לעולם את המתנה הכי גדולה שיש: להיות אמא, בעלת משפחה. כיום, במדינת ישראל, עשרות זוגות וכן חד-הוריים מקבלים בכל שנה אישור מהוועדה לנשיאת עוברים, הכפופה למשרד הבריאות, להיכנס להליך פונדקאות חוקי.

על פי סקר שנערך באתר zap doctors, רק 20 אחוז מהנשים בישראל מעוניינות להיות פונדקאיות, וכ-45 אחוז מהן רוצות לבצע את ההליך המיוחד בגלל התגמול הכלכלי בסופו. 36 אחוז מהנשים שהשתתפו בסקר, מעוניינות להיות פונדקאיות בעקבות העזרה והנתינה שבהבאת ילד לעולם, עבור מי שאינם יכולים. מניסיוני הרב בעבודה מול נשים פונדקאיות ומול הזוגות המבקשים את שירותן, סיבות אלה - בדרך כלל - שלובות זו בזו.

מהם הקריטריונים שצריך לעמוד בהם, כדי להיות אישה פונדקאית בישראל?

נשים המיועדות להיות פונדקאיות, הן נשים בריאות בנות 22 עד 38, אשר עברו לפחות הריון ולידה אחת תקינים, שיש להן לפחות ילד שהן מגדלות בעצמן. כמו כן, אלה נשים שלא עברו יותר משלוש לידות - ולא יותר מניתוח קיסרי אחד. מדובר על נשים לא מעשנות. חשוב לציין כי פונדקאית יכולה להיות רווקה, גרושה או נשואה. אלה, כאמור, הקריטריונים המרכזיים, לצד קריטריונים רבים נוספים.

מדוע בדרך כלל נשים רוצות להיות אמהות פונדקאיות?

הסקר באתר מציג תמונת מצב שבה רק 20 אחוז מהמשתתפות מעוניינות להיות פונדקאיות. אבל בעיניי, אחוזים אלה באוכלוסיית הנשים בישראל הולכים וגדלים מיום ליום. אני שומעת כמעט בכל יום על עוד ועוד נשים המתעניינות בנושא.

הסיבה המרכזית לפונדקאות היא בדרך כלל סיבה כלכלית. ואכן, השיקול הכלכלי הוא מאוד לגיטימי. מדובר על הליך הכולל בתוכו הריון ולידה עבור מישהו אחר: עניין רציני שטומן בחובו הרבה מאוד אחריות ונתינה, כך שברור שההליך חייב להיות מתוגמל בתמורה הולמת.

אבל, לצד השיקול הטכני הזה, תמיד מעורב בפרויקט הזה עוד עניין רגשי: רצון לתת ולבצע מעשה שהוא גדול יותר ממעשה היום יום. לאורך שנות עבודתי בתחום זה, לא הכרתי אף פונדקאית שהכסף היה הדבר היחיד שהניע אותה לגשת לאתגר. המניע הרגשי תמיד היה שם. הרי לא ניתן - רגשית ומעשית - להיות אם פונדקאית ולא ניתן לקחת על עצמך את המשימה החשובה הזו, אם את לא מרגישה שאת עושה דבר מדהים.

מהו התגמול הכלכלי שניתן לפונדקאית?

התגמול הכלכלי להליך הפונדקאות, עבור הפונדקאית, הוא סביב 160-180 אלף שקל, תלוי בסוג ההריון (הריון של תאומים, ניתוח קיסרי וכו'). התשלום מחולק במקטעים לאורך התהליך כולו, עד לסופו המוצלח.

האם בישראל ישנה מודעות לאפשרות להביא לעולם ילד בהליך פונדקאות?

הבעיה המרכזית בתחום היא שנשים רבות כלל לא יודעות שיש בידן אפשרות לבצע פונדקאות בישראל. ולכן הן אינן יודעות אם להיות פונדקאיות בכלל מתאים עבורן.

בניגוד לידיעה הברורה כיום, בחברה הישראלית, שכל אישה יכולה להביא ילד באמצעות תרומת זרע באופן חוקי, בישראל אין מאגר פונדקאיות - ואין בנקים המרכזים את הנושא.
בפועל, הביקוש יותר גדול מההיצע, ויש יותר ויותר זוגות שנזקקים להליך, מאשר נשים שיכולות לבצע אותו עבורם.

לצערי, לא כולם בארץ, גם בקרב האוכלוסיות המעורבות ביותר, יודעים שהליך הפונדקאות הוא אפשרי, חוקי ומוסדר על ידי משרד הבריאות. בארץ קיים חוק מתקדם ומודרני שמאפשר את ההליך, לצד חוסר מודעות גדול בנושא.

אם אני רוצה להיות פונדקאית - מה אני עושה?

הדבר הראשון שמומלץ לאישה שמתעניינת בהליך פונדקאות לעשות: לפנות למרכז ייעוץ בנושא, אשר יסביר לה את כל הפרטים והשלבים הנדרשים, כדי לקבל את כל הליווי הנדרש בתהליך, עוד לפני שהתחיל - ועד סופו.

ראשית התהליך הוא פגישה היכרות, שלאחריה מתרחשת סדרה נרחבת של בדיקות. התהליך כולל בדיקות רפואיות, הכנת מסמכים רפואיים ואבחון פסיכולוגי. לאחר כל אלה, מרכז הייעוץ "משדך" בין הפונדקאית לבין הזוג המועמד. אם יש ביניהם כימיה מספיקה כדי להתחיל את ההליך יחד, עורכי דין מנסחים חוזה שנחתם בין הצדדים, וסוכן ביטוח מטפל בנושא ביטוח החיים והבריאות לפונדקאית.

לאחר כל אלה, הפונדקאית נפגשת עם הרופא של בני הזוג, ובהמשך היא מגיעה לוועדה לנשיאת עוברים. זהו למעשה תחילתו של התהליך שאורך משך מספר חודשים.

אחרי כל ההליכים הטכניים, ניגשים להליך הרפואי: הליך של החזרת עוברים, שבו מנסים להביא לקליטת ההריון. מדובר בפעולה רפואית קצרה שמתבצעת ללא הרדמה. הוועדה לנשיאת עוברים מגדירה שישה ניסיונות קליטה בסך הכל. לעתים הקליטה מתרחשת מהר - ולעתים רק לאחר מספר ניסיונות.

כאשר העובר נקלט, ההריון הוא הריון לכל דבר, עם כל הבדיקות הקשורות בו. הפונדקאית עוברת את כלל הבדיקות הרפואיות הנדרשות בהריון אצל הרופאים שנבחרים על ידי הזוג; והאם הביולוגית מתלווה לפונדקאית לכל בדיקה ובדיקה.
בנוסף, מעבר לממון הבסיסי המובטח לפונדקאית, קיים סכום כסף נוסף, הנתון לרשותה, עבור ליווי פסיכולוגי צמוד, שאותו היא יכולה לממש לבחירתה לאורך כל ההליך, עד חצי שנה אחרי הלידה.

מה קורה אחרי הלידה הפונדקאית?

מכיוון שההריון שייך לבני הזוג, האם הביולוגית נוכחת בלידה - ומיד לאחר מכן, התינוק נמסר לה. באופן מידי, האם הפונדקאית עוברת למחלקת נשים, וההורים מאושפזים עם התינוק במחלקת יולדות, כאילו הם ילדו אותו בעצמם. בדרך כלל, הקשר בין הצדדים נגמר כאן, אך לעתים נוצרת מערכת יחסים חזקה בין הזוג לפונדקאית, שממשיכה גם אחרי רגעי הלידה.

סיגל גיסין היא עורכת דין המתמחה בנושא פונדקאות בישראל ומנהלת המרכז "חיים חדשים - פונדקאות", יחד עם עו"ד תמר רובינשטיין.

בואו לדבר על זה בפורום פונדקאות.