הסכמה לטיפול רפואי מגיל 14?

יש להוריד את גיל הסכמה מדעת לטיפול רפואי בקטין, לגיל 14 למעט במצבים מיוחדים כגון: ניתוחים, דיאליזה, טיפול כימותרפי, ביצוע סדציה וכו', בהם עדיין יש לשמר את הצורך בהסכמת ההורים או אפוטרופוס. וכן בכל מצב אחר, בו רופא מגיע למסקנה שהקטין לא מבין דיו את פרטי הטיפול על כל מורכבותו, אזי ידרוש הרופא את הסכמת הורי הקטין או אפוטרופוס. זוהי עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל, עליה הוחלט השבוע במסגרת כנס הסכמה רב משתתפים (consensus conference) שהתקיים בנושא ההסכמה מדעת של קטין לטיפול רפואי.

סוגיית הסכמה מדעת של קטין לטיפול רפואי נדונה לאורך עשרות שנים בוועדות שונות לאור ההסכמה הגורפת על כך שהמצב המשפטי הנוכחי בעייתי: חוק זכויות החולה קובע שקטין חייב את הסכמת ההורים (או אפוטרופוס) עד גיל 18 לקבלת טיפול רפואי אך בפועל בחיי היום יום נאלצים רופאים ומטפלים להתמודד עם נערים ונערות המגיעים לבדם לקבלת טיפול ולא פעם, שלא בידיעת הוריהם.

הצעות חוק ממשלתית ופרטית שעדיין לא הוכרעו

אמירתה זו של ההסתדרות הרפואית היא על רקע הצעות חוק, ממשלתית וגם פרטית לשינוי חוק זכויות החולה, אותה הגישה קבוצה של חברי כנסת (קארין אלהרר, אורלי לוי אבקסיס, שי פירון, יעל גרמן, יעקב פרי ועוד) ושדנה בסוגיית הכשירות למתן הסכמה לבני נוער לטיפול רפואי, ועל פיה, בין היתר, הרופאים אמורים להעריך את בשלות הקטין במפגש קצר.
כמו כן, גיל ההסכמה יורד מגיל 18 בצורה מדורגת: גיל 16 (בשלות שאפשר לערער עליה), גיל 14 (הקטין יוכל לקבל טיפול במידה והרופא קובע שהוא בשל). רוב משתתפי הדיון הדגישו כי אין אפשרות להעריך בשלות של קטין בחלק גדול מהמקרים ובמיוחד במהלך ביקור קצר במרפאה. המשתתפים ציינו כי כבר היום קיימים חוקים, בעיקר במה שנוגע לתחום המיניות, בהם הגבול הוא גיל 14.

ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית: "כרגע מונחת הצעת חוק פרטית בנושא שלא ברור מתי היא תקודם. מאז הדיון המקצועי האחרון בנושא חלפו יותר מחמש שנים ויש צורך בגיבוש עמדה מקצועית-רפואית עדכנית ואחידה. הורדת גיל ההסכמה לגיל 14 תיטיב הן עם הקטין והן עם ציבור הרופאים, הערכת בשלות, ע"פ המלצות הוועדה, אינה ריאלית ברוב המקרים".

חשש מתביעות משפטיות

גם עמדתן של קופות החולים בעניין נשמעו בהזדמנויות שונות. כך למשל, היועץ המשפטי של קופ"ח כללית הביע חששו ש"מדובר בגזירות שציבור הרופאים לא יוכל לעמוד בהן ואשר יובילו לגידול משמעותי בתביעות משפטיות בגין פגיעה באוטונומיה ו/או מתן טיפול רפואי שיינתן ללא קבלת הסכמה מדעת על פי כל דקדוקי הדין המוצע".

דילמה משפטית ואתית: לטפל בקטין ללא הסכמת הוריו?

הדרך היחידה הפתוחה כיום בפני המטפל למתן טיפולים רפואיים לקטינים ללא שיתוף הוריהם, היא להסתמך על הוראה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המאפשרת לקטין לבצע פעולות משפטיות ש"דרכם של קטינים בגילו לעשות". מושג זה הוא מעורפל ומעמיד את המטפל פעמים רבות בדילמה אתית וחוקית: האם מותר ונכון לתת את הטיפול הרפואי לקטין או לקטינה הפונים אליו ללא ידיעת ההורה, הסכמתו או ליוויו, או לא?.

לצד המצבים היום יומיים הללו, המחייבים הסדרת המענה, קיימת מגמה נמשכת, בארץ ובעולם, להכיר בזכויותיהם של קטינים ובני נוער בהתייחס לגופם ולמצבים שונים בחייהם.

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה רפואית של הילד והמתבגר.