לרוב הישראלים ביטוח רפואי פרטי

שיעור ההוצאה על הבריאות מהתוצר בישראל עלה ל-7.6%, אך הוא עדיין מהנמוכים במדינות OECD (מקום 10 מתחתית הרשימה) לעומת ממוצע 9%. מנגד, שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות הוא מהגבוהים ב-OECD ועומד על 38% לעומת 27% בלבד ב-OECD (מקום 7 מתחתית הרשימה). שיעור בעלי ביטוח בריאות פרטי (מסחרי או בשב"ן של קופות החולים) בישראל עומד על 85.5% לעומת ממוצע של 36% במדינות OECD. מדובר בשיעור השני בגודלו מבין מדינות ה-OECD. תוצאות אלו עולות מדו"ח שמפרסם היום (א') משרד הבריאות, המשווה את ישראל למדינות החברות בארגון, זאת בעקבות פרסום של OECD על נתוני הבריאות של המדינות החברות בארגון ל-2014.

עוד עולה מהדו"ח כי שיעור המיטות לאשפוז כללי בישראל נמוך יחסית למדינות אחרות החברות בארגון (רביעי לפני אחרון) ועומד על כ-2.3 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של 3.6 במדינות החברות ב-OECD. יש לציין כי השנה שינו ב-OECD את ההגדרות ומיטות לבריאות הנפש נכללות בהגדרה של מיטות כלליות ולכן ישנו שינוי בשיעור המיטות. שינוי זה משפיע גם על הנתונים בנוגע לשהייה הממוצעת ושיעורי התפוסה. שיעור המיטות הנמוך בא לידי ביטוי גם בנתונים כגון שהייה ממוצעת נמוכה יחסית באשפוז כללי (שעומדת בישראל על 5.1 ימים, בעוד שהממוצע הוא 6.5). בנוסף, שיעור תפוסת מיטות האשפוז הוא השני בגובהו ביותר בארגון 92% בישראל, לעומת 77% בממוצע בקרב המדינות החברות בארגון.

שיעור בני 65 ומעלה באוכלוסייה עומד בישראל על 11.1 אחוזים לעומת 16.6 שהוא הממוצע במדינות OECD. למרות האחוז הנמוך יחסית של בני 65 ומעלה בישראל, תחזיות האוכלוסייה של ה-OECD צופות כי בשנים הבאות אחוז בני 65 פלוס בישראל יעלה בצורה משמעותית ויגיעו ל-16.6% בשנת 2050. אחד המדדים הנפוצים בעולם לציון פירמידת הגילאים במדינות שונות הינו יחס התלות המבטא את היחס בין שתי קבוצות הגיל (עד 14 ומ- 65 ומעלה) לבין שאר תושבי ישראל (בגילאי 15-64). זהו היחס בין האוכלוסייה בגיל עבודה לבין האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא 63.3 אחוזים, והוא היום הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון.

אחד המדדים הנפוצים בעולם לציון פירמידת הגילאים במדינות שונות הוא יחס התלות המבטא את היחס בין שתי קבוצות הגיל (עד 14 ומ- 65 ומעלה) לבין שאר תושבי ישראל (בגילאי 15-64). זהו היחס בין האוכלוסייה בגיל עבודה לבין האוכלוסייה שבאופן כללי זקוקה יותר לרשת הביטחון החברתית. מדד זה מבטא את הנטל הקיים על האוכלוסייה בגיל העבודה. יחס התלות בישראל הוא 63%, והוא הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון

רק בישראל: ילד אחד יותר

עם זאת מהדו"ח עולה כי מערכת הבריאות יעילה ובעלת תוצאות טובות. במדד "איכות החיים" של הארגון בתחום הבריאות ישראל נמצאת במקום השביעי, ובמדד היעילות שבוחן את פוטנציאל הרווח בתוחלת חיים ישראל נמצאת במקום התשיעי בקרב נשים והשביעי בקרב גברים. תוחלת החיים בישראל גבוהה מן הממוצע במדינות OECD - אצל גברים גיל 80.3 לעומת ממוצע של 77.9 במדינות הארגון, ובקרב נשים 84.1 לעומת 83.3. שיעור הפריון בישראל של נשים בגילאי 15-49 הינו הגבוה ביותר בקרב המדינות החברות בארגון ועומד על 3.1 ילדים לאישה לעומת ממוצע של 1.7 במדינות ה-OECD. שיעור תמותת תינוקות בישראל נמוך מן הממוצע הקיים במדינות החברות בארגון ועמד בישראל ב-2014 על 3.1 מקרי מוות לאלף לידות חי לעומת ממוצע של 3.9 בקרב מדינות OECD.

"הנתונים שמפרסם ארגון OECD מראים שתוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם ויש לנו מערכת בריאות איכותי", אמר שר הבריאות יעקב ליצמן בתגובה לדו"ח. "הנתונים גם מדגישים מקומות שבהם עלינו להשתפר". מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב: "המשרד נוקט בימים אלו בפעולות משמעותיות לקיצור זמני ההמתנה בחדרי המיון, תוספת מכשירי MRI, קיצור זמני ההמתנה לניתוחים במערכת הציבורית ומגוון רחב של פעולות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ובלימת העלייה בשיעור המימון הפרטי. ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה מחייבת אותנו לפעול בדחיפות כדי לתת מענה כולל לצרכי המערכת מבחינת תשתיות ומבחינת תקציבים.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה פנימית.