פונדקאות בישראל: מדריך נבוכים

פונדקאות בישראל מעוררת מגוון שאלות: מהו מעמדה המשפטי, מהן דרישות התהליך, מהו טיב הקשר בין ההורים לבין הפונדקאית וכו'. אידה בראון - מנכ"לית מרכז "שי לי" לפונדקאות ותרומת ביציות; ועו"ד מתן חודורוב - המתמחה בליווי, ייעוץ וסיוע משפטי, יסייעו לנו במאמר זה להבין כל מה שצריך לדעת בנוגע לפונדקאות בישראל.

מה מעמד הפונדקאות בישראל כיום? מי רשאים להיעזר בה?

עו"ד חודורוב: "הליך הפונדקאות בישראל מוסדר ומאושר החל משנת 1996 בחוק "הסכמים לנשיאת עוברים, אישור הסכם במעמד היילוד". על פי החוק, רק זוגות הטרוסקסואלים בלבד - זוגות נשואים, כאלה שחתמו על הסכם חיים משותפים או מי שמוכרים בביטוח לאומי כידועים בציבור - יכולים לפנות לתהליך פונדקאות.

במלים אחרות, רווקים ורווקות וזוגות מאותו מין - אינם יכולים לבצע פונדקאות בישראל. ישנה אמנם הצעת חוק המנסה לתקן את אי השוויון ולהסדיר את זכותם של יחידנים לכך - אך בינתיים ההצעה נפלה; ומאז היא תקועה בוועדת הכנסת, העוסקת בנושא".

מה דורש התהליך לקבלת אישור לביצוע פונדקאות בישראל? האם ישנם תנאים - שיש למלא?

בראון: "תהליך הפונדקאות מתנהל, כאמור, בכפוף לחוק - וכפוף אף לביקורת של משרד הבריאות. התהליך מתחיל בהגשת בקשה ראשונית של הזוג לוועדה של המשרד. הגשת הבקשה כוללת טופס הנשלח לוועדה - ומפרט, בין השאר, אישור רופא שבני הזוג אינם יכולים להיכנס להריון; או שלחלופין, הריון עשוי לסכן את האישה. וכמובן, אישור פורמלי על מעמדם החוקי של בני הזוג".

עו"ד חודורוב: "קריטריונים נוספים לזכאות כוללים גיל (נשים מבוגרות מ-53, וגברים מבוגרים מ-54 - אינם זכאים) ומעמד של תושבות קבע בישראל. לאחר קבלת האישור הראשוני מן הוועדה, מתחילים בתהליך איתור הפונדקאית - בין אם מתוך מאגר הפונדקאיות בישראל; ובין אם באופן עצמאי, כלומר: אישה שבני הזוג מכירים - ומסכימה לשמש כפונדקאית".

האם כל אישה יכולה להיות פונדקאית?

בראון: "לא. נשים המעוניינות לשמש פונדקאיות - צריכות לעמוד גם הן בקריטריונים שונים. אישה כזו צריכה להיות אם לילדים משלה, אישה שעברה הריון אחד לפחות, או יותר - ולא יותר משתי לידות בניתוח קיסרי. צריך גם שיהיה הפרש של לפחות שנה - ממועד הלידה הרגילה האחרון, או שנה וחצי - מניתוח קיסרי.

נשים שעברו יותר מ-4 לידות אינן יכולות לשמש כפונדקאית, כמו גם נשים שבהריון שלהן חלו סיבוכים, כגון: לידה מוקדמת, תינוק במשקל נמוך יחסית לגיל ההריון או הריון חוץ רחמי. ישנה גם מגבלת גיל - ועל האם הפונדקאית להיות לפחות בת 22 וצעירה מגיל 38".

עו"ד חודורוב: "נוסף על כך, כאשר בוחנים נשים המעוניינות לשמש כפונדקאית - נבדק האם הן סבלו מניתוחים או ממחלות כרוניות, כגון: סוכרת, מחלות גנטיות שונות, היסטוריה של סרטן שד או מחלות נפשיות. קיומן של מחלות כאלה נבדק גם אצל משפחתה הביולוגית הקרובה של הפונדקאית.

קריטריונים נוספים אחרים כוללים גם את בן הזוג של האישה הפונדקאית - ונבדק כי לאישה ובן זוגה אין היסטוריה של שימוש בסמים, וכי אין להם רישום פלילי או תיקים פליליים פתוחים".

האם ההורים המיועדים רשאים לפסול מועמדת שנראית להם בלתי מתאימה? מהו אופי הקשר שנוצר?

בראון: "הזוג והאישה הפונדקאית נפגשים שלוש פעמים לפחות - לאורך התהליך כולו. הפגישה הראשונה היא פגישת היכרות והתרשמות הדדית, המבוססת על התרשמות אישית ובחינת המאפיינים הרפואיים והפסיכו סוציאליים של הפונדקאית. בני הזוג רשאים להחליט, על בסיס הפגישה הזו, האם הם מעוניינים להמשיך את התהליך עם אותה מועמדת - או לחפש אחר מועמדת אחרת".

עו"ד חודורוב: "בפגישה זו, בדרך כלל, נקבעים גם תנאי הפונדקאות - ולעתים אף נחתם החוזה בין האישה הפונדקאית לבין בני הזוג, הקרוי הסכם פונדקאות".

ומה הלאה?

עו"ד חודורוב: "הסכם הפונדקאות החתום על ידי האישה הפונדקאית ובני הזוג, בנוכחות עורך דין -מוגש לוועדה במשרד הבריאות, יחד כל התיק והאישורים השונים. אחרי הדיון בוועדה, חברי הוועדה מקיימים ראיונות אישיים עם האישה הפונדקאית ובן זוגה ועם ההורים המיועדים - ונבדקת התאמת כולם לתהליך. בנוסף, חברי הוועדה - הכוללת פסיכולוגים, אנשי רווחה, אנשי רפואה ואנשי דת - עוברים על הסכם הפונדקאות שנחתם - ומוודאים את התאמתו.

לבסוף, חברי הוועדה מזמנים את כולם לחתימה על אישור ועל תחילת התהליך".

בראון: "תהליך קבלת האישורים השונים, מרגע הפנייה ועד לרגע אישור הוועדה לתחילת התהליך - אורך מינימום חצי שנה ואף יותר".

כיצד מתבצעת החזרת עוברים לרחם, במסגרת פונדקאות בישראל?

עו"ד חודורוב: "מרגע שהתקבל אור ירוק מהוועדה - מתחילים את התהליך, על פי מתווה ההסכם: בראש ובראשונה, בודקים האם יש ליצור עוברים בהפריה חוץ גופית, באמצעות תרומת ביצית, או שיש כבר עוברים מיועדים - שהופרו על ידי בני הזוג המיועד".

בראון: "חשוב לדעת כי אסור, על פי חוק, שהפונדקאית תהיה תורמת הביצית - ובכלל, אסור שתהיה קרבה גנטית כלשהי של התורמת לאישה הפונדקאית. בנוסף, בניגוד לאישה הפונדקאית, זהות התורמת חייבת להישאר אנונימית (וגם היא אינה יודעת למי נתרמה הביצית שלה)".

עו"ד חודורוב: "כך או כך, ברגע שיש עוברים מוכנים, הרופא המטפל מכין את האישה הפונדקאית להחזרת העוברים לרחם - ומבצע את ההחזרה. לאחר ההחזרה, ממתינים כשבועיים - עד שרואים האם ההריון נקלט".

בראון: "אם ההריון לא נקלט, מחכים לקבלת וסת - ולבדיקה רפואית שמאשרת כי הכל תקין וכי ניתן לנסות לבצע החזרה נוספת. אם ההחזרה הנוספת לא נקלטת, יש לאתר אישה פונדקאית אחרת, מאחר שהחוק בישראל מתיר לכל פונדקאית לבצע עד שני הליכי החזרה".

ומרגע שההריון נקלט - האם יש הליכים נוספים שיש לבצע לפני הלידה?

בראון: "מרגע שמתבשרים על קליטת ההריון, האם הפונדקאית מתחילה מעקב הריון קבוע - ועוברת את כל הבדיקות המקובלות, שעוברת כל אישה בהריון בישראל: בדיקות דם, הכפלת בטא, בדיקות גנטיות וכו'".

עו"ד חודורוב: "לקראת הלידה עצמה, ההורים המיועדים או עורך הדין שלהם - פונים לפקידת סעד, להודיע על מקום הלידה הצפוי. פקידת הסעד היא האפוטרופוס של הילד, עד שבית המשפט מאשר את העברת האפוטרופסות להורים המיועדים. פקידת הסעד היא מי שאחראית לטפל בכל הביורוקרטיה. הטיפול הוא עניין פרוצדורלי בלבד, לוקח מספר ימים - ובכל מקרה, הטיפול מתבצע לפני הלידה.

מרגע שרישום הילד מוסדר תחת ההורים המיועדים - מסתיים התיק, ולהורים המיועדים אין כל מחויבות כלפי הפונדקאית: אין הסדרי ראייה או דבר דומה; פרט, אולי, לטיפולים פסיכולוגיים לפונדקאית - אם נדרשים כאלה - ואם הוחלט עליהם מראש בהסכם הפונדקאות".

מהי העלות הכספית של פונדקאות בישראל?

עו"ד חודורוב: "סכום המינימום הקבוע בחוק, לטובת האם הפונדקאית, הוא 165,000 שקל. הסכם הפונדקאות קובע גם את העלויות הנוספות הכרוכות בתהליך, כמו כיסוי שכר טרחת עורך הדין המייצג את האם הפונדקאית, טיפולים לא צפויים במהלך ההריון או אחרי ההריון וכו'.

הסכום הסופי עומד בין 220 אלף לבין 250 אלף שקל לכל היותר. הסכומים מועברים כולם לחשבון נאמנות, עליו אחראי עורך הדין המייצג - והוא משחרר את הכספים לטובת האישה הפונדקאית ולכיסוי העלויות השונות בהדרגה, בהתאם לשלבים שנקבעו מראש בהסכם".

מהם היתרונות לביצוע פונדקאות בישראל?

בראון: "לפונדקאות בישראל שלושה יתרונות עיקריים.
היתרון הראשון והעיקרי הוא שאין צורך לנסוע לחו"ל - והכל מתבצע "קרוב לבית", כולל קירבה גיאוגרפית ותרבותית לאישה הפונדקאית ויותר אפשרות לתקשורת ומעקב.
היתרון השני, שחשוב להורים מיועדים רבים: יהדותה של האם הפונדקאית.

היתרון השלישי: כל התהליך הרפואי, כולל ההפריה החוץ רחמית (אם צריך) - והחזרת העוברים לרחם, נעשה על יד רופאים ישראלים, תוך הסתמכות על רמת הרפואה הגבוהה בישראל".

בואו לדבר על זה בפורום פונדקאות.