תאונות עבודה: מדריך מיצוי זכויות

קרוב לשבעים אלף עובדים נפגעים בכל שנה בתאונות עבודה. החוק בישראל מכיר בנפגעי העבודה - ומעניק להם זכויות מגוונות, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אשר אמון על ההכרה בהם כנפגעי עבודה ועל הענקת הזכויות המגיעות להם, מכוחה של ההכרה כנפגעים. מי נחשב לנפגע עבודה? מהי תאונת עבודה? מהן זכויותיהם של עובדים שנפגעו בעבודה - וכיצד יש לפעול למיצוי הזכויות? על כך, במדריך שלפניכם.

מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה היא אחד משני מצבים של פגיעה בעבודה. עובד שנפגע בעבודה היה מעורב במצב שמכונה פגיעה בעבודה, שמתרחשת בשני מצבים - שיש להבחין ביניהם.

האחד: כאשר ארע אירוע תאונתי ספציפי נקודתי, אשר גרם לנזק תוך כדי עבודה ועקב העבודה. אירוע זה מכונה "תאונת עבודה". השני: מתייחס לפגיעה כתוצאה מעבודה ממושכת, לפרק זמן ממושך. למשל: תחלואה עקב חשיפה לשמש, חשיפה לחומרים רעילים, חשיפה לרעש וכדומה. מצב זה מכונה מחלת מקצוע.

שני מצבים אלה הם פגיעה בעבודה - ובשניהם העובד ייחשב לנפגע עבודה ויכול להיות שיהיה זכאי להכרה כ"נכה עבודה" ולזכויות שמעמד זה מעניק לו.

האמנם? האם יכול להיות כי לא כל עובד שנפגע בעבודה יוכר כ"נכה עבודה" - ויהיה זכאי לזכויות הנגזרות ממעמד זה?

אכן, לא כל נכה שנפגע בעבודה יוכר כ"נכה עבודה". על מנת שאדם הנפגע בעבודה יוכר כ"נכה עבודה" - ויהיה זכאי לאחוזי נכות בגין הפגיעה, עליו לעבור שני שלבים: השלב הראשון הוא שלב ההכרה בפגיעה, כפגיעה בעבודה; והשלב השני: שלב קביעת הנכות.

המוסד לביטוח לאומי צריך להכיר בתאונה כתאונת עבודה. ההכרה איננה אוטומטית. יש להוכיח כי העובד נפגע במהלך העבודה. כאשר הפגיעה התרחשה במקום העבודה ובמהלכה - הקשר הזה מובהק וקל להוכחה. אבל, בנסיבות מסוימות, הקשר יכול להיות פחות ברור. כך, למשל, כשהעובד נפצע בתאונת דרכים כשהיה בדרכו אל העבודה. במקרה כזה, אם הוא נסע ישירות לעבודה, סביר שהמאורע ייחשב לפגיעה בעבודה; אבל אם חזר הביתה מהעבודה - ובדרך עצר לערוך קניות, למשל, אזי המצב יותר מורכב; וסביר שהמוסד לביטוח לאומי לא יכיר בתאונה כתאונת עבודה.

השלב השני הוא קביעת אחוזי נכות: בשלב זה, נבדקת פגיעתו של נפגע העבודה - כך: לאחר שהמוסד לביטוח לאומי מכיר בתאונה כתאונת עבודה, יוזמן המבוטח לוועדה רפואית - שתבחן את מצבו הרפואי, על מנת לקבוע האם הוא זכאי לאחוזי נכות - ומה שיעור הנכות. קביעה זו משפיעה על זכויות הנפגע.

מהן הזכאויות של נפגע עבודה - מהמוסד לביטוח לאומי?

נפגע בעבודה זכאי, בשלב הראשון, לקבל "דמי פגיעה".

מהם "דמי פגיעה"?

"דמי פגיעה" הם תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח - שלא חזר לעבודה, בשל מצבו הרפואי, כתוצאה מתאונת העבודה או מחלת המקצוע. יש לשים לב כי המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי פגיעה בכפוף לאישורי מחלה - ובתנאי שהמעביד לא שילם לעובד שכר על חשבון ימי המחלה שצבר. בכל אופן "דמי הפגיעה" ניתנים עבור היעדרות מעבודה, לתקופה של עד 91 ימים. שיעור "דמי הפגיעה" הוא 75% מהשכר הממוצע של העובד.

לאחר מכן, יוזמן המבוטח לוועדה רפואית - שתבחן את נכותו ותקבע את שיעורה. בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו למבוטח, הוא יהיה זכאי לקצבה חודשית או מענק חד פעמי מהמוסד לביטוח לאומי - וכן להטבות נוספות, דוגמת קצבה לכיסוי הוצאות רפואיות וסיוע בטיפול אישי.

כיצד צריך לפעול אדם שנפגע בעבודה?

כאשר אדם נפגע בזמן עבודה, בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה, או כאשר מדובר במחלת מקצוע - עליו לפנות בשלב הראשון לטיפול רפואי ולציין שמדובר בתאונת עבודה. לאחר מכן, עליו למלא טופס ב.ל 250 (לשכירים) או טופס ב.ל 283 (לעצמאים), להחתים את המעסיק או בעל העסק - ולפנות עם טופס זה לקופת החולים. מקופת החולים ייצא טופס הנקרא "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה".

על העובד להקפיד לאסוף את כל הרישום הרפואי בנוגע אליו. בשלב בו הוא מסוגל לעשות כן, מומלץ שיגיע לייעוץ משפטי - עורכי דין מומחים לדיני נזיקין ותאונות עבודה יכולים להדריך את העובדים, בדבר ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, באופן שיבטיח את מיצוי זכויותיהם. בעזרתו של עורך הדין, יש להתקדם לשלב הבא, הכולל הגשת תביעה לדמי פגיעה ולהכרה בתאונה כתאונת עבודה. את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי.

השלב השלישי כולל המתנה, עד שהמוסד לביטוח לאומי יכריע בבקשה - ויקבע האם התאונה תוכר כתאונת עבודה והאם אותו אדם זכאי לתשלום "דמי פגיעה".

בשלב הבא, אם התאונה הוכרה כתאונת עבודה, על העובד להגיש תביעה לנכות מעבודה.

בשלב הבא - לאחר הגשת התביעה - יוזמן העובד לוועדה רפואית, שתבחן את זכאותו לאחוזי נכות מעבודה.

מה קורה אם העובד איננו מרוצה מהחלטות המוסד לביטוח לאומי - בענייניו?

זה בהחלט יכול לקרות. ראשית, במצב בו התקבלה החלטה שלא מכירה בפגיעתו - כפגיעה מעבודה; ושנית, מצב בו כן היתה הכרה כזו - אולם נפסקו לעובד אחוזי נכות נמוכים מדי, שאינם משקפים את מצבו.

בשני מקרים אלה, ניתן לערער על החלטות המוסד לביטוח לאומי: על החלטה שלא להכיר בתאונה כתאונת עבודה, ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. אם העובד איננו מרוצה מאחוזי הנכות שקיבל, או שלא נקבעו לו אחוזי נכות כלל - יש באפשרותו להגיש ערעור כנגד החלטת הוועדה הרפואית, לוועדה רפואית לעררים.

כדי להגדיל את הסיכוי להצליח בערעורים אלה, כדאי להיעזר בעורך דין. באופן כללי, ההסתייעות בעורך דין רצויה כבר מתחילת הדרך - כדי להימנע מהגעה למצב של ערעור.

מדוע כה חשוב ליווי משפטי - הרי הנפגע יכול לעשות את ההליך בעצמו?

ישנם הרבה דברים שניתן לעשות לבד, אבל זה לא אומר שכך כדאי - ומומלץ. לעורך דין בעל ניסיון בתחום יש ידע, כלים ומיומנויות נחוצים - שיוכלו להיטיב את סיכוייו של העובד לקבל את מלוא זכויותיו. עורך דין יסייע לעובד להגיש את הבקשות והתביעות למוסד לביטוח לאומי, יעזור בניסוח, יסייע להדגיש במסגרתן מה שכדאי להדגיש, לצרף אליהן מה שנחוץ, לחשב את דמי הפגיעה וכו'.

עורך הדין גם ידריך את העובד לפני ההגעה לוועדה הרפואית - מה שיכול לתרום לקביעת אחוזי נכות גבוהים. עורך הדין אף יכול לייצג את הנפגע בחלק מהוועדות הרפואיות. יש לזכור שהמוסד לביטוח לאומי לא "משחרר כספים" בקלות - וההתנהלות מולו דורשת ידע, תחכום, ניסיון ומקצועיות: מה שיש לעורך הדין; והסתייעות בו יכולה לעשות הבדל גדול, בוודאי כאשר מדובר בשלבי ערעור - ובמקרים יותר מורכבים מהרגיל.

עו"ד רונן אבניאל הוא מומחה לדיני ביטוח לאומי - בעל משרד עורכי דין העוסק בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום ביטוח לאומי.