מיגור האלימות במערכת הבריאות

מקרה אלימות מזעזע ארע השבוע בסניף של קופת חולים כללית בחולון: מטופל, בן 78 הצית למוות את האחות, טובה קררו. ככל הנראה, מדובר בניצול שואה, שלוקה בנפשו ורצח את קררו כי לא היה שבע רצון מהטיפול שקיבל. החשוד נעצר על ידי המשטרה.

שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן אמר בתגובה: אני מזועזע מהאפשרות בה עובדת קופת חולים נרצחה על רקע טיפול רפואי בידי מטופל לכאורה. מדובר בחציית כל הקווים האדומים של אלימות אסורה ומסוכנת. אני סומך על משטרת ישראל שמקיימת בשעה זו בדיקות ראשוניות כדי לחקור את האירוע הקשה ונמתין לקבלת ממצאים אלו. אני מבקש לגבות את הצוותים הרפואיים ולחזק את הרופאים, האחיות וכלל עובדי מערכת הבריאות. לא נוכל להשלים עם מקרי אלימות נגד אנשי הרפואה ואין סיבה שתצדיק התנהגות נפשעת מעין זו. תנחומיי למשפחה היקרה בשעתה הקשה.

התרחבות תופעת מקרי אלימות במערכת הבריאות

מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנים האחרונות 2014-2016 התרחשו כ-3,000 אירועי אלימות במערכת הבריאות. האירועים, באופן קבוע נחלקים ל-75% אירועי אלימות מילולית: קללות, הרמת קול, איומים והתבטאויות לא ראויות, ול-25% אירועי אלימות פיסית המופגנים כנגד צוות רפואי ובכללו גם נגד מאבטחים. כ-75% מהאירועים מתרחשים בבתי החולים, בדגש על המחלקות לרפואה דחופה ושערי בתי החולים. בחלק מהמקרים, כ-25% מוגשות תלונות במשטרה והמשטרה מטפלת בהגשת התיק לפרקליטות ומשם לבתי המשפט.

לדברי ד"ר מיכאל דור, רופא משפחה, מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל ומומחה לכלכלת בריאות ותחקור מקרים חריגים במערכת ובקרה על בתי חולים: "למרבה הצער לא ניתן למנוע לחלוטין מעשה קיצוני של חולה נפש, כיוון שלמערכת הפסיכיאטרית אין יכולת ניבוי ושום אפשרות לחזות מראש התנהגות של חולה פסיכוטי. עם זאת בשנים האחרונות הפכה האלימות נגד הצוות הרפואי לדבר שבשגרה. כולם יודעים שהתופעה קיימת ולא פועלים מספיק על מנת למגר אותה: הנהלות קופות ובתי החולים (בעיקר קופות החולים) מצהירים כל הזמן שהלקוח תמיד צודק ואם נגרם לו נזק, סימן שהצוות לא התייחס אליו כראוי, שהרופא לא ידע "להכיל את הזעם" וכו'. פעמים רבות, כאשר הצוות הרפואי מתלונן, ההנהלה מטייחת את העניין ולעיתים אף מאלצת את הרופא להמשיך ולטפל באותו אדם, גם אחרי שנקט נגדם באלימות מילולית ו/או פיזית".

כיצד ניתן למגר את התופעה?

לדברי ד"ר דור, כדי לשמור ככל האפשר על ביטחון הצוותים הרפואיים כל מקרה של אלימות מילולית ו/או פיזית חייב לקבל מההנהלה תגובה מיידית בשטח. יש להוציא הנחייה, או לחוקק חוק שקובע כי כל אדם שהתנהג בצורה אלימה כלפי הצוות הרפואי, יורחק ממקום הטיפול, גם אם הדבר יאלץ אותו לנסוע לקבל טיפול במקום אחר (בהנחה שהטיפול שלו נדרש אינו דחוף).

בנוסף, יש להודיע בפומבי על החמרה של מדיניות הענישה כלפי מי שנהג באלימות כלפי איש צוות רפואי ולהוציא במסגרת הדמוקרטית המקובלת, הנחיה לשופטים בבתי המשפט שמדובר בבעיה לאומית ולבקש שיתייחסו בחומרה הראויה.

זאת ועוד, יש להגביר את האבטחה על ידי מצלמות וכפתורי מצוקה - אמנם אי אפשר לשים מצלמה בחדרי רופא, אבל ניתן לשים מצלמות במקומות שמועדים לפורענות, כגון חדרי מיון.

בהקשר הכללי יותר, מבהיר ד"ר דור, כי חשוב להבין שהרקע להתנהגות הזו, מבלי להצדיק אותה, הוא המצב הכללי של שירותי הבריאות בישראל. במשך שנים "ייבש" האוצר את שירותי הבריאות וגרם לגירעונות נוראיים בקופות החולים, בתי חולים ומשרד הבריאות, שנדרשים לצמצם כל הזמן. הדוגמה הבולטת ביותר היא שרק לאחרונה אילצו הכנסת ובית המשפט לבנות בית חולים באשדוד, לאחר ש-30 שנה לא נבנה בית חולים חדש בארץ! מספר המיטות לא מכסה אפילו את גידול האוכלוסייה. הצפיפות גדלה. תופעת ה"מיטות במסדרון" ללא פרטיות נמשכת. יחידות הטיפול נמרץ וחדרי המיון מוצפים ולא מצליחים לעמוד בעומס והאחיות נאלצות להתרוצץ בין המטופלים, לעיתים מבלי שיש להן אפילו זמן לשטוף ידיים בין מטופל אחד לשני.

המצב הזה לא יוצר רק פגיעה בכבוד האדם ובטיפול הרפואי, אלא מהווה גם מקור ישיר לזיהומים ולחוסר שביעות רצון של הציבור, שאמונו במערכת הבריאות יורדת.