רדיולוגיה: חוות דעת מומחה לביהמ"ש

כאשר מטופל חש שהוא נפגע מטיפול רפואי רשלני ולקוי, אשר גרם לו נזק - הוא מגיש תביעת רשלנות רפואית, בעזרת עורך דין מומחה בתחום. במסגרת תביעת רשלנות רפואית, המטופל טוען (באמצעות עורך דינו) - כי הגורם הרפואי הנתבע התרשל במעשה או במחדל, כשהתנהלותו גרמה נזק למטופל. המטופל תובע פיצוי בגין נזק זה. תביעות רשלנות רפואית - מעצם טיבן - הן תביעות מורכבות, המקימות צורך בחוות דעת של מומחים מקצועיים, מעולם הרפואה.

מה מיוחד בתביעות רשלנות רפואית?

בשונה מתביעות משפטיות אחרות, תביעות רשלנות רפואית משלבות שאלות משפטיות ושאלות מעולם הרפואה. השילוב בין שני תחומי ידע אלה, שכלל אינם משיקים - מקים את הצורך במומחים משפטיים (השולטים ברזי החוק והמשפט), לצד מומחים רפואיים.

עורכי דין ושופטים יודעים לנתח את התביעה המשפטית, תוך התייחסות להיבטים משפטיים (כגון: הוכחות, ראיות, עדויות, מסקנות, טיעונים וכו'). עם זאת, לצורך הכרעה בשאלה המרכזית הנוגעת ללב העניין - שהיא שאלה רפואית - הם זקוקים למומחים ברפואה; שהרי למומחים משפטיים אין את הידע, הכלים והמיומנויות הנחוצים, לשם הכרעה בענייני רפואה; הם אינם רופאים - ולפיכך הם אינם יכולים לקבוע האם היתה או לא היתה רשלנות רפואית.

נשמע מסובך - אז מה עושים?

פונים למומחה מקצועי. בנקודה זו, נכנס לתמונה הצורך בחוות דעת מומחה. בתביעות רשלנות רפואית, מדובר במומחה מתחום הרפואה הרלוונטי. כלומר: יש לבודד את נקודת המחלוקת, להסיק לאיזה ענף רפואי היא מתייחסת - ולאתר מומחה רפואי ספציפי, לתחום המסוים הנדון. המומחה הרפואי חייב להיות בעל הכשרה, ידע וניסיון - בתחום הנדון.

מהו תפקידו של מומחה רפואי בבית משפט?

תפקידו של המומחה הרפואי הוא לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולשפוך אור על התחום הרפואי הנדון.

מומחה רפואי יכול להיות מוזמן על ידי התביעה - ובמקרה זה, חוות הדעת שלו תשרת את טיעוני המטופל שנפגע ותשמש לו כדי להוכיח כי בנסיבות המקרה המדובר, הרופא התרשל רשלנות רפואית, שגרמה לנזק; ואלמלא אותה רשלנות, לא היה נגרם לו נזק.

מנגד, מומחה רפואי יכול להיות מוזמן על ידי ההגנה - כדי לשלול את טענות התביעה ולהוכיח כי לא היתה רשלנות רפואית; וכי גם אם היתה רשלנות - לא היא גרמה לנזק של המטופל.

מומחה רפואי יכול להיות מוזמן גם על ידי בית המשפט, כדי שיכריע בחוות דעתו - בין שתי חוות דעת סותרות.

בנוסף, חשוב לציין כי חוות הדעת הרפואיות אינן מתייחסות רק לעניין מקרה הרשלנות הנטען, אלא לעתים הן נדרשות לשם דיון בנזק שנגרם למטופל, כדי לקבוע את שיעורו.

כיצד יודעים לאיזה מומחה רפואי לפנות?

איתור של מומחה רפואי, לשם מתן חוות דעת לבית משפט, מהווה מלאכה חשובה ומורכבת. חשוב ביותר לבחור מומחה מתאים, שיידע לספק חוות דעת מקצועית ואמינה; ובנוסף, יידע להגן עליה ולעצבה כך שתהיה מספיק חזקה - לעמוד במבחנים השונים של בית המשפט. המומחה הרפואי לא רק מכין, מגבש ומגיש חוות דעת - אלא הוא נדרש, לא פעם, גם להגן עליה ולהוכיח את עמדתו, תוך שהוא חשוף לחקירות נגדיות נוקבות וקשות.

מהם השיקולים בבחירת מומחה למתן חוות דעת בבית משפט?

ישנם מספר שיקולים בבחירת מומחה, למתן חוות דעת בבית משפט. נמנה אותם להלן.

שיקול ראשון: ידע רלוונטי ותחום התמחות.

בהקשר זה, חשוב לציין כי המומחיות חייבת להיות מאד ספציפית. כך, למשל: כאשר חוות הדעת הנדרשת היא בתחום הרדיולוגיה. מומחים לרדיולוגיה עוסקים בתחומים רבים; וכאשר, לצורך הדוגמא, השאלה הנשאלת קשורה לאבחנה של CT - רדיולוג מומחה לאולטרסאונד איננו מתאים.

שיקול שני: ניסיון ומוניטין.

בית המשפט נוטה לתת משקל רב לא רק לתחום המומחיות של המומחה הרפואי, אלא גם לוותק ולניסיון שלו.

רצוי לבחור מומחה רפואי שכבר כתב בעבר חוות דעת לבית משפט; והינו בקיא בכל ההליכים, הפרוצדורות, החוקים והתקנות המעורבים במתן שירות שכזה.

כיצד מקבלים חוות דעת מומחה?

מי שמעוניין בשירות מתן חוות דעת של מומחה רפואי לבית המשפט - מאתר את המומחה ופונה אליו. המומחה מעיין בכל החומר הרפואי, בתביעה ובנספחיה, מבצע תשאול ובדיקות מעמיקות של המטופל - ואז מגבש את מסקנותיו ומעלה אותן על הכתב, לפי כללי עריכה קפדניים. חוות הדעת מוגשת לבית המשפט; ובהמשך, יזומן המומחה למתן עדות בבית המשפט.

מתי נדרשת חוות דעת מומחה לרדיולוגיה?

כאשר תביעת הרשלנות הרפואית מתמקדת בשאלה הקשורה לביצוע, פענוח, שימוש או אבחון בעזרת אמצעי הדמיה רפואיים. ענף הרדיולוגיה הוא תחום רפואי המתמקד באמצעי דימות, המשמשים לאבחון וטיפול (רנטגן, CT, MRI ואולטרסאונד). כלים אלה מהווים אמצעים חשובים ביותר, לאבחון מצבו הרפואי של אדם ולאיתור מחלות וחבלות. כאשר בתביעה נטען כי מומחה לרדיולוגיה התרשל בהקשר של אמצעי הדמיה, יש צורך בחוות דעת מומחה לרדיולוגיה, שיסיק האם אכן היתה רשלנות רפואית.

איזה מקרי רשלנות נפוצים בהקשר של אמצעי הדמיה?

אחד המקרים הנפוצים הוא של טעות באבחון. למשל: מקרה שנעשתה בדיקת הדמיה שפוענחה לא נכון - ובדיעבד התברר שהגורמים הרפואיים פספסו ממצא חשוב (כגון: דימום במוח, גידול וכו'). אם הממצא היה מאותר בזמן - לא היה נגרם למטופל נזק (ייתכן אפילו מוות, שיכול היה להימנע).

מקרה נפוץ נוסף: התעלמות מממצא - למרות שהיה צורך בהמשך בירור. ישנם מקרים בהם מאובחן ממצא מסוים; ואפילו מצוין על ידי גורם רפואי, אך קיומו אינו גורר את ההתנהלות הרצויה. כך, למשל: כשהבחינו במשהו חריג באולטרסאונד או ברנטגן - ולא המשיכו בירור, במסגרת בדיקות "כבדות" יותר (כמו CT או MRI) וכך מנעו מהמטופל קבלת טיפול בזמן.

בכל המקרים הללו, תפקידו של המומחה הנותן את חוות הדעת הינו לנתח את הממצאים, לפענח את הבדיקות, להתרשם מההתרחשויות; ולקבוע מה היה צריך להיעשות, מה מצופה שהרופא הסביר יעשה בנסיבות העניין, האם היתה שגיאה, מעשה רשלני, מחדל, פעולה שלא ננקטה למרות חיוניותה וכו'.

עוד קובע המומחה מהי המשמעות של ההתנהלות המתוארת ומה היא היתה יכולה לגרום ו/או אכן גרמה למטופל. בכל המקרים הללו, ברור כי לחוות הדעת חשיבות רבה ומכריעה, בבירור של הליכים משפטיים הנוגעים לבירור של מקרי רשלנות רפואית.

לסיכום: אם נפגעתם מרשלנות רפואית, שבה היה מעורב אבחון רדיולוגי שגוי - ופניתם לבית המשפט בתביעה - כדאי שתפנו למומחה לרדיולוגיה, על מנת שתהיה בידכם חוות דעת איכותית, שתגביר את הסיכוי שלכם להצליח בתביעה.

ד"ר יוסף אקשטיין הוא מומחה לרדיולוגיה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.