שמירה על הבריאות: תמריץ כספי

בעשור האחרון, אנו עדים להפרת האיזון בין היצע שירותי הבריאות (הבלתי מספקים) המוענקים לאוכלוסייה - לבין הביקושים הגואים, כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה, עלייה ברמת החיים ומודעות צרכנית אדירה.

כיצד ניתן להגדיל את ההיצע של שירותי הרפואה בישראל?

הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, פתיחת בית ספר לרפואה בצפת, עידוד עלייה של רופאים מחו"ל, פתיחת מסגרות הכשרה חדשות לסיעוד והוספת מכשירי MRI - כל אלה הם בבחינת דוגמא חלקית, המתארת את מאמצי המדינה להגדיל את היצע השירותים, לרווחת תושביה.

האם ניתן להקטין את הביקוש לשירותי רפואה בישראל?

תוואי פעולה נוסף - העשוי לצמצם את הפערים בין ההיצע לבין הביקוש, הינו הפחתת ביקושים לא הכרחיים לשירותי בריאות. הכוונה איננה להגדיל את תשלומי ההשתתפות העצמית או להקטין את הנגישות והזמינות לשירותי הבריאות, אלא להקטין את הביקושים לשירותי בריאות, הנובעים מהתנהגות בריאותית לא נאותה.

מהי התנהגות בריאותית לא נאותה, שניתן להשפיע עליה?

אין ספק כי חלק מהמחלות והסיבוכים הרפואיים ניתנים למניעה (או לפחות למזעור), במקרה שהפרט ישכיל להתנהל בקנה אחד, עם ההנחיות הרפואיות אותן קיבל, יקפיד על בדיקות מניעה תקופתיות - ויימנע מצריכת אלכוהול, סיגריות, סמים או כל התנהגות אלימה.

מהי מערכת התמריצים שניתן לאמץ, כדי לעודד את הפרט להקפיד על קיום אורח חיים בריא יותר, בכל הקשור לספורט, תזונה והקפדה על נטילת תרופות?

בשנים האחרונות, החלו חוקרים לצדד באסטרטגיה של תגמול הפרט - עבור התנהגות בריאותית הולמת (כגון: הימנעות מעישון, ביצוע סקר לגילוי מוקדם של סרטן ואימוץ אורח חיים בריא, כדוגמת פעילות גופנית ותזונה נכונה).

רוב המחקרים תוקפים את התמריצים השליליים, עבור התנהגות הפוגעת בבריאות, כדוגמת שלילת זכאות לקצבאות ילדים - להורים שלא מחסנים את ילדיהם (בשל חוסר הוגנות), אך תומכים במתן תמריצים חיוביים, לפרטים המשפרים את אורח חייהם.

כיצד ניתן לקשור בין התנהלות בריאותית של הפרט, לבין תמריצים? איך הרעיון יכול לבוא לידי ביטוי בפועל?

מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שנכנס לתוקפו ב-1995, גובה התשלום עבור סל השירותים הבסיסי מתבסס על רמת ההכנסה של הפרט, ללא כל קשר למצב בריאותו והתנהגותו.

לכן, תמריץ אפשרי שניתן לתת לאזרח השומר על בריאותו - הינו הורדת סכום ההשתתפות העצמית, הענקת מתנות הקשורות להתנהגות בריאותית נאותה (כגון: תלושים לרכישת בגדי ספורט או מד צעדים ושעוני דופק).

הענקת התמריצים יכולה לכלול את כל האוכלוסייה או רק אוכלוסייה נבחרת. כך, למשל: קבוצת חולים בעלי לחץ דם גבוה, שניאותו לקחת תרופות, יתוגמלו בהנחה בהשתתפות העצמית, צמצום זמן המתנה לרופא המשפחה או שובר מתנה לבילוי.

האם יש תקדים בעולם לתמריצי בריאות הניתנים לאזרחים?

באנגליה, הציגו לאחרונה פיילוט של תכנית הנקראת: "pound for pound" - כל ירידה במשקל תלווה במענק כספי. כך, לא מן הנמנע שתכנית חינוך לתזונה בריאה בארץ תיקרא: "שקל - למשקל".

תכנית כזו תעודד מבוטחים עם משקל עודף - ותתמרץ אותם להרזיה. הכוח המניע להרזיה יכול לנבוע הן מהתשורה והן מהתובנה שההשקעה הכספית של קופת החולים, בתגמול - מעידה על כך שהירידה במשקל אכן חיונית לבריאות של המטופל.

מהם ההיבטים השונים היוצאים נשכרים מאימוץ תכנית תמריצים מסוג זה?

באמצעות תגמול הפרט עבור התנהגות בריאותית הולמת, נצא נשכרים בשלושה היבטים שונים. ההיבט הראשון: במונחי עלות מול תועלת - התשואה תהייה חיובית, מאחר שצריכת שירותי הבריאות תפחת, בממוצע. ההיבט השני: נשפר את רמת בריאות האוכלוסייה. ההיבט השלישי: באמצעות עידוד אורח חיים בריא, נדגיש את אחריותו האישית של הפרט על בריאותו - ובכך נתרום להעצמתו.

לסיכום: בעיות בריאות מביאות לעלות עצומה המוטלת על המדינה ומוסדות הבריאות הפועלים בה. זאת, לצד הנזקים הקשים הנגרמים לחולה ומשפחתו. ניתן אפוא לשקול אימוץ מודל המעודד אורח חיים בריא - בעזרת תמריץ כספי. כך כבר נעשה באנגליה (כסף עבור ירידה במשקל).

ד"ר אסתי אנגלצ'ין ניסן היא מנהלת בית ספר ללימודי תעודה בבריאות וניהול הבטיחות בבריאות, במכללה האקדמית לישראל, רמת גן.