דלקת מפרקים שגרונתית

דלקת מפרקים שגרונתית היא מחלה דלקתית מערכתית הגורמת לכאבים, נוקשות הנמשכת כשעה עם היקיצה, נפיחות במפרקים, ולבסוף אובדן התנועה החלקה של המפרקים. מחלה זו מושרית על ידי מערכת החיסון (מחלה אוטו-אימונית), והיא אחת מני מחלות רבות אשר הסיבה הברורה להתפתחותן אינה ברורה דיה. הפועל היוצא של תהליך זה הוא שמערכת החיסון תוקפת מרכיבים בריאים ברקמות הגוף. בדלקת מפרקים שגרונתית מערכת החיסון תוקפת את מעטפת המפרק התקין (סינוביום). כתוצאה מכך נוצרת דלקת, אשר מובילה בסופו של דבר להרס הסינוביום, התפתחות רקמת צלקת המחליפה אותה, ואובדן הפעולה התקינה של המפרק.

בדלקת מפרקים שגרונתית לוקים אנשים מכל שדרות העם, אך יש מספר מאפיינים משותפים לחולים:

המחלה על פי רוב מסתמנת לראשונה בין גיל 30 ל-50; היא שכיחה פי שלושה אצל נשים מאשר אצל גברים; אנשים שקרובי משפחתם לקו בדלקת מפרקים שגרונתית מצויים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה.

אין גורם אחד המביא להתפתחות המחלה, ואולם הסברה הרווחת היא שחבירה של מספר גורמים שמתקיימים אצל חולה כתוצאה מרקע גנטי מסוים, לאחר חשיפה למזהמים מסוימים ובנוכחות פרופיל הורמונלי מתאים, עלולים לגרום להתפתחות המחלה. אנו יודעים ששכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב בני המשפחה, ושהמתאם בקרב תאומים זהים באשר לסיכויים להתפתחות מחלה, כאשר אחד האחים כבר חולה, מגיע לכדי עשרות אחוזים.

התסמינים של דלקת מפרקים שגרונתית שונים מאדם אחד לרעהו, ועשויים להיות דומים למצבי דלקת אחרים של המפרקים, עובדה המקשה לעתים על האבחנה. תסמינים נפוצים של דלקת מפרקים שגרונתית כוללים מפרקים רגישים, חמים, נפוחים. המפרקים הראשונים שבהם ניכרת המחלה הם בדרך כלל בכפות הידיים והרגליים באופן סימטרי, למשל, מפרקי שורשי כפות הידיים הנפגעים בעת ובעונה אחת. נוקשות וכאב מחמירים בדרך כלל עם היקיצה בבוקר ונמשכים כשעה, ועם התנועה חל שיפור הדרגתי. עייפות, חום נמוך, אובדן משקל ותחושת מחלה כללית עשויים להופיע לפני הופעת התסמינים במפרקים. לעתים מערכות אחרות מעורבות, כגון בלוטות הדמעות והרוק, הריאות, הלב וכלי הדם. גושים קטנים המכונים "קשריות שגרוניות" (rheumatoid nodules), שגודלם נע בין גרגר אפונה לאגוז, מופיעים בקרב 30%-20% מהחולים הלוקים בדלקת מפרקים שגרונתית.

רופא משפחה יכול לאבחן דלקת מפרקים שגרונתית באמצעות שלילת מצבים אחרים, אך ראומטולוג, המומחה למחלה זו, מצויד בהכשרה ובניסיון מתאימים יותר לזיהוי הסימנים והתסמינים של דלקת המפרקים. מטבע הדברים הראומטולוגים גם בקיאים יותר ברזי הטיפולים המודרנייים של המחלה.

חולי דלקת מפרקים שגרונתית מקבלים שילוב של טיפולים להקלה על הכאבים, שיפור התנועתיות והאטה ואף בלימה מוחלטת של הנזק המפרקי כפי שהוא מתבטא בצילומי רנטגן עוקבים. על התוכנית הטיפולית להיות מושתתת על מספר רבדים: שינויים באורח החיים - פעילות גופנית, הפחתת מתח, אכילה בריאה, הפסקת עישון; תרופות - לרבות תרופות נגד דלקתיות לא סטרואידיות (NSAIDs), סטרואידים, תרופות אנטי-שגרוניות המשנות את מהלך המחלה (DMARDs), וטיפולים ביולוגיים מתקדמים כנגד ציטוקין בשם TNF (רמיקייד, אנברל, הומירה), כנגד תאים המשתתפים בתהליך הדלקת (מבטרה), כנגד הקולטן לציטוקין הדלקת IL-6 (אקטמרה, אשר זמינה כרגע דרך מחקרים קליניים). תכשיר נוסף שאושר לשימוש בארה"ב ואירופה הוא orencia (abatcept) שפועל באמצעות מניעת הקשר שבין תאי הדלקת; פיזיותרפיה; ניתוחים לשיקום מפרקים פגועים; טיפולים חלופיים ומשלימים שונים.

אין מרפא לדלקת מפרקים שגרונתית, אבל עם הטיפול הנכון אפשר להגיע לניהול טוב של המחלה. המפתח לאיכות חיים טובה עם דלקת מפרקים שגרונתית הוא לציית לתוכנית הטיפול ולדווח לרופא על תסמינים ותופעות לוואי של הטיפול.

אחת הדרכים הנבחנות כיום במספר רב של מחקרים תוך שימוש בתכשירים הביולוגיים השונים היא לעבור לטיפול אגרסיבי בשלבים הראשונים של המחלה כדי שהתסמינים לא יחמירו. כדאי גם לנהל יומן של התסמינים ולספר לרופא על כל שינוי במצב - לחיוב או לשלילה - העשוי להשפיע על בחירת הטיפול. ציות למשטר התרופתי חשוב מאוד.

דלקת מפרקים שגרונתית שונה מאוד מאדם לאדם, ולכן קשה לחזות מהלך מחלה אופייני. הרופאים מאמינים כיום שהתדרדרות המפרקים עקב דלקת מפרקים שגרונתית מתחילה בשלב מוקדם של המחלה וכי טיפול למניעת ההתקדמות צריך גם הוא להתחיל מוקדם. טיפול מוקדם בתרופות הנכונות, על פי רוב צירוף של השניים, עשוי לבלום את התקדמות דלקת המפרקים השגרונתית ולהאט ואפילו לעצור את הנזק למפרקים ובכך למנוע נכות.

ד"ר הווארד עמיטל הוא ראומטלוג מהמרכז הרפואי מאיר בכפר סבא.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום דלקות מפרקים
פורום ראומטולוגיה