אסתמה: לא רק מחלת ילדים

אסתמה היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות בעולם המערבי. לעומת מחלות כרוניות רבות, מספר החולים באסתמה מצוי במגמת עליה מזה שנים הודות לסיבות רבות ובראשן איכות האוויר שאנו נושמים.

אסתמה היא בעצם מחלה דלקתית של מערכת הנשימה. רופאים לעתים מכנים את המחלה, שלא בצדק, ברונכיט ספסטית, על אף שלא קיימת כלל מחלה כזו. בקרב חולי אסתמה קיימת רגישות יתר של מערכת הנשימה, אשר גורמת להתפתחות של דלקות חוזרות ונישנות החוסמות את קני הנשימה, גורמות להיצרותם ועל ידי כך מונעות מהחולה לנשום כהלכה. התוצאה היא צפצופים או חרחורים בזמן הנשימה עד למצב של חסימה מוחלטת ומוות. אסתמה מוגדרת כמחלה כרונית, על כן חולה אסתמטי יאלץ לטפל במחלה במשך כל ימי חייו. לעומת זאת, אסתמה היא מחלה שניתן לשלוט בה באמצעות טיפול נכון.

בישראל חיים כיום כ-350 אלף חולי אסתמה, 180 אלף מתוכם ילדים והשאר מבוגרים. על פי ההערכות של מומחים, מספר החולים המבוגרים עשוי להיות גבוה הרבה יותר. הסיבה: רבים מהמבוגרים הסובלים מאסתמה כלל לא מאובחנים, וכתוצאה מכך אינם יודעים שהם חולים. בנוסף, כיוון שאסתמה נתפסת בעיקר כ"קוצר נשימה", רבים אינם יודעים שגם שיעול טורדני בעת עונות מעבר, קושי לנשום בעת פעילות ספורטיבית ולילות ללא שינה כתוצאה מהתקפי שיעול עלולים להעיד על אסתמה.

כיוון שמדובר בבעיה אקוטית המחייבת טיפול, חיבר האיגוד האמריקני לאלרגיה ואסתמה שאלון קצר המיועד לסייע לאנשים לאבחן את עצמם:

1. כשאני הולך או מבצע מטלה פשוטה, אני חש בקוצר נשימה או בשיעול. ^^כן/לא^^

2. לעתים אני נמנע מעשיית ספורט, כגון שחיה, ריצה או משחק טניס, כיוון שזה גורם לי לקשיים בנשימה ולשיעול. ^^כן/לא^^

3. לעתים אני מתקשה לישון לילות שלמים מבלי להתעורר כתוצאה מהתקפי שיעול או קוצר נשימה. ^^כן/לא^^

4. מזג אוויר קר או חום גורם לי לקשיים בנשימה. ^^כן/לא^^

5. לעתים אני נתקף בהתקפי שיעול ללא כל סיבה. ^^כן/לא^^

6. לעתים אני לא יכול לנשום נשימות עמוקות. ^^כן/לא^^

7. אבק, זיהום אוויר, או חיות גורמים לי לקשיים בנשימה. ^^כן/לא^^

במידה שממלא השאלון ענה נכונה על שאלה אחת או יותר, רצוי לפנות לבדיקת רופא.

רופאים בישראל מדווחים כי חלק ניכר מהחולים המבוגרים המגיעים לטיפול בעקבות סימפטומים שונים מבינים כי מדובר בהופעה חוזרת של האסתמה שממנה סבלו בילדותם. חלק אחר של חולים מעיד כי מעולם לא חשב שהוא אסתמטי וכלל לא ייחס את התסמינים הללו למחלה כלשהי.

כתוצאה מכך ישנם עשרות אם לא מאות בני אדם הסובלים ממחלה הפוגעת בבריאותם, באיכות חייהם ואורח חייהם, והם אינם מודעים לה. הם אינם יכולים לעסוק בספורט כמעט, מתקשים לישון בלילות ומתעייפים מפעילויות יומיומיות. טיפול באסתמה חיוני לא רק כדי לשפר את המצב הבריאותי, אלא גם על מנת להאריך את חיי החולים, זאת מכיוון שאסתמה שלא מטופלת כראוי מקצרת את תוחלת החיים במספר שנים ועלולה לגרום למחלות ריאה נוספות דוגמת COPD.

חשיבות זיהוי המחלה בקרב חולי אסתמה עצומה. האסתמה נחשבת, כאמור, למחלה כרונית, אך כזו שניתן לשלוט בה בעזרת טיפול נכון. הטיפולים במחלה מתחלקים לשני סוגים: טיפולי הקלה בעת התקף וטיפולי מניעה ושליטה.

טיפולי ההקלה בעת התקף מתבססים בעיקר על מרחיבי סמפונות קצרי טווח (ונטולין בריקלין) והם ניטלים באמצעות משאף. מטרתם להקל באופן מיידי על החולה באמצעות הרחבת הסימפונות ויצירת נתיב אוויר. טיפולי ההקלה חשובים וקריטיים, אך הם אינם באים במקום טיפולי המניעה, שמטרתם למנוע התקפים ולשלוט במחלה.

כיום ישנן ארבע משפחות של תרופות למניעת התקפים ושליטה באסתמה - סטרואידים (בודיקורט וכו'), מרחיבי סמפונות ארוכי טווח, חוסמי לוקוטריאנים (סינגולייר) וכן נוגדי IGE (זולייר). כל אחת מהמשפחות מבצעת פעולה אחרת, אך רובם פועלים לניטרול הבסיס הדלקתי של המחלה. את התרופות הללו יש להמשיך וליטול במשך רוב ימות השנה. מרבית החולים נוטלים שילובי תרופות מכלל המשפחות, כגון: סטרואידים בשילוב סינגולייר או מרחיבי סימפונות וכד'. כך מפחיתים את מינון הסטרואידים ומייעלים את הטיפול.

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסתמה.