אבעבועות קור - גם כשהחורף חם

אמנם החורף הישראלי אינו בעל נוכחות מקפיאה למעט ימים ספורים בשיאה של העונה הקרה, אך למרות זאת, קיימת תופעה של פגיעת קור, שאחד הסוגים שלה הוא רגישות יתר לקור, או בשמה המקצועי "אבעבועות קור" (chilblains). מדובר בתופעה כואבת למדי הקיימת דווקא בטמפרטורות האופייניות לחורף הישראלי ונוטה להיות בלתי מאובחנת.

אבעבועת קור הוא שמה של תופעה עורית המתגלה באזורי כפות הידיים והרגליים, האוזניים והאף בחורף. מאפייניה העיקריים הם נפיחות, אודם וקילוף בעור, תוך כאבים עזים גם במגע העדין ביותר, גרד ודקירות "שורפות". התופעה נפוצה דווקא באזורים שבהם הקור אינו עז, כלומר טווח הטמפרטורות נע בין 0 עד ל-16 מעלות צלזיוס, ומלווה באוויר לח. נשמע לכם מוכר? זה בגלל שהתיאור מתאים לעונה הקרה בישראל. במהלך החורף מדברים רבות על כוויות קור ועל תת-חום הגוף, או בשפה המקצועית היפותרמיה אפשרית. שתי התופעות האלו מתרחשות לרוב בטמפרטורות של אפס מעלות ומתחת לזה. לעומת זאת, רגישות לקור מתפתחת בטמפרטורות שבין 0 ל-16 מעלות צלזיוס, ועלולה להופיע כתוצאה מחשיפה קצרה יחסית לקור וללחות ולהימשך עד מספר שבועות. אבל, דווקא על התופעה הזאת מדברים הרבה פחות, וחבל. זוהי תופעה מציקה מאוד, שישנן אוכלוסיות מסוימות שרגישות אליה יותר מאחרות. בחלק מהמקרים הבעיה אף עלולה להוות אינדיקציה לקיומן של מחלות שטרם התפרצו. זוהי גם תופעה שלא נחקרה רבות בגלל הקושי באבחון שלה בזמן אמת, ולכן לא ידוע איזה אחוז באוכלוסייה סובל ממנה.

הסיבה להופעת "אבעבועות קור" מקורה בשילוב שבין הקור היחסי ללחות התמידית האופיינית לאקלים הים תיכוני בחורף. המעבר בין ימים חמים ונוחים לבין ימים גשומים וקרים הוא עניין שבשגרה בעונת החורף בישראל. לא תמיד אנחנו מתלבשים בהתאם לשינוים מהירים במזג האוויר ולכן חשופים יותר לפגיעות קור. כאמור, הבעיה היא שמרבית האנשים אינם מודעים לאפשרות שתיווצר מעין פגיעה כזו בשל החורף המתעתע בישראל והבדלי הטמפרטורות שבין חום גבוה לקור תוך ימים בודדים.

ל"הלל יפה" הגיעו מספר מקרים של אנשים הסובלים מאבעבועות קור, ביניהם נערה בת 15 עם אודם משמעותי מלווה בנפיחות וכאבים עזים בכפות הרגליים. בשיחה איתה התברר שתופעה דומה התרחשה גם בחורף של השנה שעברה. כל הבדיקות שביצענו לה היו תקינות, ולכאורה לא נראתה סיבה לכאבים העזים. מאחר שהתופעה מוכרת, נעשתה בדיקה מול הנערה לגבי אופן הלבוש האופייני לה מתחילת החורף וכיצד התנהגה בשבוע האחרון שהיה חורפי במיוחד. התשובה שלה - נעלי ספורט קלות ובגדים רגילים - רק סייעה לרופאים לבסס את ההשערה שהיא סובלת מאבעבועות קור. הילדה הייתה במצב טוב ולא היה צורך בטיפול כלשהו למעט השגחה והדרכה כיצד עליה לנהוג מעתה ואילך, גם כשמזג האוויר לכאורה אינו מאוד קר, על מנת שהתופעה לא תחזור על עצמה.

כפי שניתן להבין, האבחנה של אבעבועות קור אינה פשוטה ונסמכת כיום בעיקר על מראה האזור הפגוע, ניסיונו של הרופא, וכן על סמך שלילת מחלות אחרות אפשריות.

התופעה הזו נראית בשכיחות יתר בקרב נשים צעירות, והן בסיכון קצת יותר גבוה מהגברים. עוד בקבוצת הסיכון חולים הסובלים מבעיות בכלי הדם, כגון חולי סוכרת ומעשנים, מי שסבל בעבר מפגיעות קור (כוויות קור), וישנה גם נטייה גנטית לפתח רגישות לקור. הופעת סימפטומים ראשונים בגיל מבוגר יחסית אף דורשת בירור לשלילת מחלות המטולוגיות, ריאומטולוגיות ואחרות כסיבה הראשונית להופעת אבעבועות קור. הרבה פעמים אנשים הסובלים מאבעבועות קור או מרגישות יתר לקור מגיעים לטיפול רק כאשר מתפתחים הנזקים, כגון כאבים בלתי נסבלים מלווים בפגיעה קוסמטית מקומית בחומרה שונה (אודם ונפיחות בעור, שלפוחיות, כיבים, עיוות של הציפורניים). במקרים חמורים, הפצעים עלולים להזדהם.

חשוב להבין שמניעת הופעת הסימפטומים של אבעבועות קור או רגישות יתר לקור פשוטה ויעילה הרבה יותר מאשר טיפול שניתן אחרי שהפגיעה מתפתחת, ולכן מידת ההיכרות עם התופעה והעלאת המודעות לאבחונה בקרב הרופאים המטפלים חשובה ביותר.

חולה באבעבועות קור צריך לקבל הדרכה לגבי התנהלות יומיומית, משום שהתופעה חוזרת על עצמה. בהתאם, יש לבצע בדיקות נוספות לשלילת מחלה סיסטמית אחרת, שאולי הרגישות לקור מעידה על קיומה או התפתחותה. זה נכון בעיקר בגיל המבוגר.

אדם שיודע על רגישות לקור או שסבל בעבר מכוויות קור צריך להימנע מחשיפה לקור. לבישת כפפות, כובע והקפדה על חום גוף קבוע בכל מקום שבו הוא נמצא עשויות בהחלט למנוע את הישנות התופעה. כמו כן, יש להקפיד שהנעליים תהיינה נוחות ולא לוחצות ושהרגליים יהיו יבשות תמיד.
עם ילדים יש להקפיד על הלבוש ב"שיטת הבצל" - מספר שכבות, כך שהלבוש יתאים בין אם קר ובין אם חם.

הימנעו מעישון אקטיבי או עישון פאסיבי - הללו גורמים לתפקוד לקוי של כלי הדם.

אם אכן הופיעו חלק מהתופעות, יש להימנע מחימום את המקום בקומפרסים חמים ומטבילה במים חמים, טיפולים שעלולים דווקא להרע את מצב המקום הפגוע.

יש להימנע מגרד ונגיעה באזורים הפגועים שאינם שלמים. אין לא לפתוח שלפוחיות או לקלף את העור במקום. בהתאם, אין נסות לנקות את המקום או לנגוע בו יתר על המידה.

יש להיעזר במשחות שמורידות את רגישות היתר והגרד המקומי. ישנן משחות המכילות סטרואידים במינונים נמוכים המסייעות לסימפטומים באופן מקומי. כל אלו ניתנות רק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל.

אם יש סימני זיהום או שנוצרים פצעים, צריך לפנות מייד לרופא ולא לחכות שהזיהום יעבור מעצמו.

אם שוהים בתנאי קור, יש להקפיד על ביצוע פעילות מתמדת כדי לשפר את זרימת הדם.

אם למרות ההקפדה על ההמלצות הנ"ל מתפתחת התופעה של אבעבועות קור ואף מחריפה משנה לשנה, אפשר להיוועץ ברופא לשם קבלת טיפול מונע, כגון תרופות להרחבת כלי דם.

ד"ר נינה אבשוביץ' היא מנהלת המרפאה הריאומטולוגית ורפואה בכירה במחלקה לפנימית ג' במרכז הרפואי הלל יפה.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה.