בריאות הפה - נזקי העישון

לגורמים רבים באורח החיים שלנו יש השפעה ישירה על בריאותנו, כשהמוכרים והבולטים ביניהם הם תזונה, שעות שינה, לחץ נפשי, עישון ופעילות גופנית. כשמפרידים אותם אחד לאחד, מסתבר כי העישון הוא הגורם מספר אחת למחלות חניכיים והתפתחות מחלות הפה.

לעישון יש השפעות ארוכות טווח על הצלחתם של השתלות שיניים, ניתוחי חניכיים והחלמה מטיפולים. החדשות הרעות הן שגם לעישון הפסיבי יש השפעה זהה ותוצאות הרסניות, לפחות בכל מה שקשור לבריאות הפה.

מסדרת מחקרים שהתבצעו ברחבי העולם ותוצאותיהם פורסמו בביטאון לרפואת חניכיים Journal of Periodontology, עולה כי עישון, אקטיבי או פסיבי, פוגע בסיכויי ההצלחה של הליכים כירורגיים כמו שתלים וניתוחי חניכיים - גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. חוקרים מאוניברסיטת מורסיה בספרד, שלמדו את השפעת העישון על קליטתו של שתל דנטלי, מצאו כי עישון הוא הגורם מספר אחת לכישלון ולצורך בטיפולים חוזרים. התברר כי אנשים שמעשנים נמצאים בקבוצת סיכון לסיבוכים שלאחר הניתוח וכי סיכויי ההחלמה שלהם קטנים יותר.

במחקר שעקב אחר 66 מטופלים, שבפיהם הונחו 165 שתלים במשך חמש שנים, הראו התוצאות כי 15.8% מההשתלות בקרב המעשנים נכשלו, לעומת 1.4% מהשתלים שהותקנו בפיהם של אנשים שאינם מעשנים. עוד מתברר, כי העישון משפיע לרעה על זרימת הדם לעצם ולרקמות הרכות המקיפות את השן, והדבר משבש את ריפוי מקום ההשתלה. "מחקר זה מראה, כי אם אתה רוצה שלשתלים שבפיך תהיה תוחלת חיים ארוכה, אתה צריך להפסיק לעשן", הסביר ד"ר פרסטון מילר, נשיא האקדמיה האמריקאית למחלות חניכיים (AAP). פרסטון הוסיף ואמר: "על הרופא המטפל מוטלת החובה ליידע את המתרפא בנוגע לקשר בין עישון לכישלון בהשתלה, ועליו מוטלת האחריות בהנעת המתרפא להפסיק לעשן".

לעישון יש השפעות ארוכות טווח גם על הצלחתם של ניתוחים נוספים בחלל הפה. מעקב אחר תוצאותיהם של ניתוחים שכאלו מוכיח, כי בקרב מעשנים התוצאות היו פחות טובות בטווח הארוך ובמרבית המקרים המצב חזר לקדמותו. מחקר שעקב במשך שנתיים אחר שתי קבוצות של אנשים, 10 מעשנים ו-10 שאינם מעשנים, אישש מידע קודם לגבי הפגיעה של העישון ביכולתו של הגוף לרפא את עצמו מיד לאחר הניתוח. אך התוצאות החשובות יותר הראו, כי גם בטווח הארוך מקשה העישון על החלמת החניכיים מניתוחים משקמים. מסקנת הרופאים הייתה, כי יש לדרוש ממתרפאים בעלי מחלת חניכיים להיכנס לתוכנית גמילה מעישון לפני שהם עוברים ניתוח, וזאת על מנת להימנע מטיפולים יקרים ומכישלון עתידי.

נושא נוסף, שצריך להדאיג את כלל האוכלוסייה, הוא השפעת העישון הפסיבי על איבוד מסת עצם. במחקר שנערך בשנת 2007 ותוצאותיו פורסמו בגיליון אפריל של הביטאון לרפואת חניכיים, נמצא כי חולדות עם מחלת חניכיים שנחשפו לעישון פסיבי נטו יותר לפתח איבוד של מסת עצם - הגורם מספר אחת לאובדן השן. במהלך מחקר זה חולקו החולדות לשלוש קבוצות: האחת לא נחשפה לעשן סיגריות כלל, השנייה נחשפה לעשן סיגריות רגילות (עתירות בזפת, ניקוטין ותחמוצת הפחמן), והשלישית נחשפה לעשן סיגריות "לייט". לאחר 30 יום התברר כי איבוד מסת העצם היה גדול יותר בקרב הקבוצות שנחשפו לעישון, מאשר בזו שלא נחשפה לעשן כלל. לא נמצא קשר לסוג העשן שאליו נחשפו שתי הקבוצות האחרות. לטענת החוקרים, תוצאותיו של מחקר זה מוכיחות בוודאות כי ההשפעות של עישון פסיבי יכולות להיות הרסניות.

עישון הנרגילה הפך בשנים האחרונות לטרנד חברתי, מה שגרם לגיל המשתמשים בה לרדת נמוך יותר ויותר. בני נוער רבים סבורים כי הנרגילה שונה מהותית מסיגריות, וחלקם מעשנים במשך שעות, אפילו עם הוריהם, כשהם לא מודעים כלל לאמת שמאחורי טעמי הפירות. הטבק המשמש לעישון נרגילה מגיע ממדינות ערב והרשות הפלסטינית ללא כל בקרה על מרכיביו, ולמעשה הוא גרוע בהרבה מזה של הסיגריות. תכולת הזפת, הבנזופרין, הארסן והעופרת מגדילה את הסיכון שהמעשן ילקה במחלות ממאירות ובמחלות שונות בחלל הפה. מאמרים רפואיים שמתפרסמים בארצות ערב מצביעים על סיכון של פי חמישה לחלות במחלות חניכיים בקרב מעשני הנרגילה (פי שניים יותר ממעשנים רגילים).

הסכנה בנרגילה גדולה מזו של עישון סיגריה משום שבצורת עישון זו המעשן מכניס לריאותיו מרכיבים מסוכנים בצורה מרוכזת יותר. הנוזל שבנרגילה המתיימר לשמש "פילטר" אינו פועל כמסנן, אלא מאפשר עישון לזמן ממושך יותר, תוך שאיפה של עשן מרוכז יותר. הטבק המרוכז והמים גורמים לכך שבכל שאיפה של הנרגילה יחדור לגוף פי ארבעה יותר עשן מאשר בעת עישון של סיגריה בודדת. זיהומים נוספים מועברים בזמן העברת פיית העישון ממעשן למעשן תוך העברת נוזלי רוק וחיידקים מאחד לשני. במחקר אחד נמצאו רמות גבוהות של ניקוטין בדם, ברוק ובשתן.

עישון סיגרים או מקטרות נחשב בעיני רבים למתוחכם יותר מסיגריות פשוטות ולהרבה יותר בטוח. גם לסברה זו אין בסיס והמחקרים סותרים אותה. מחקרים שנערכו על 705 אנשים בגילאי 92-21 מצאו כי אצל 17.6% ממעשני הסיגרים או המקטרות בעבר או בהווה ישנה פגיעה משמעותית בשיניהם, ואצל רובם נמצא חוסר של 4-3 שיניים בממוצע. נמצא כי שכיחות מחלות החניכיים בקרב מעשני המקטרות והסיגרים הייתה גבוהה פי שלושה מאצל אלו שלא עישנו.

ניתן לומר, כי למרות שעישון נקשר בדרך כלל למחלות ממאירות או ריאתיות, הרי שמעשנים מכל סוג חשופים יותר למחלות רבות נוספות, ביניהן מחלות הפה, באשת הפה, אובדן חוש הטעם, פצעים, נסיגת חניכיים, ריפוי והחלמה מאוחרים לאחר ניתוחים, כמו שתלים או ניתוחי חניכיים. מכאן, המסקנה הסופית והאחרונה היא, שמי שרוצה לשמור על חיוך מלא שיניים בריאות חייב להפסיק לעשן, ויפה שעה אחת קודם.

המאמר פורסם באדיבות IoDent.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום פריודונטיה, מחלות חניכיים ושתלים דנטליים
פורום איך להפסיק לעשן?