COPD: מחלה שמתעלמים ממנה

מגפות רבות מתחרות על תואר "המגפה של המאה ה-21", כך למשל נהוג להזכיר את מגפת ההשמנה או את מגפת הפרעות הקשב. אך ספק אם ישנה עוד מגפה אחת הזוכה להתעלמות כה גורפת של הציבור הכללי וציבור הרופאים גם יחד כמו מחלת הריאות החסימתית הכרונית - COPD. למרבה ההפתעה, מחלה זו, שספק אם מוכרת כלל בסקר אקראי בציבור ביותר מאחד לעשרה, היא סיבת התמותה העולמית הרביעית בשכיחותה. יותר מתאונות, יותר ממחלות כבד כרוניות ואף יותר מסכרת. יתר על כן, בניגוד למחלות לב וכלי דם ששכיחותן כגורם תמותה נמצאת במגמת ירידה, שכיחות COPD כגורם תמותה ממשיכה לעלות וצפויה בשנת 2020 להגיע ולהיות סיבת התמותה העולמית השלישית בשכיחותה, וזאת בשל הביטוי המאוחר של נזקי העישון בריאות (מעל 20 שנה לאחר תחילת העישון), הזדקנות האוכלוסייה והמשך ואף עליה בעישון בארצות מתפתחות וגם באוכלוסיות שונות, נוער, נשים וכו'. אף כי עד היום לא בוצע סקר מלא בישראל, ההערכה היא כי 10% מהאוכלוסיה מעל גיל 40 לוקה במחלה זו.

נזקי העישון הם רבים ויכולים לפגוע באברים שונים בגוף, ובראשם הלב והריאות. מעשנים רבים יפתחו בעיות נשימתיות הקשורות בעישון, ואצל כרבע מן המעשנים, נשים וגברים, תתפתח המחלה הריאתית המכונה COPD. מרבית המקרים של COPD מתפתחים לאחר שאיפה חוזרת של עשן וחומרים אחרים הגורמים לגירוי ונזק לריאות ודרכי האוויר. עישון סיגריות הוא הגורם המגרה השכיח ביותר המוביל ל-COPD, ורב מוחלט של החולים הם מעשנים או מעשנים לשעבר. זו המחלה השכיחה ביותר בקרב המעשנים, אך קיימת לעתים גם בחולים אשר אינם מעשנים, בעיקר בעקבות חשיפה ממושכת לעישון פסיבי, למשל ע"י בן/בת הזוג.

סימפטום שכיח למחלה הוא קוצר נשימה המוחמר עם הזמן. בתחילה רק במאמצים קשים ולאחר זמן במאמצים קלים יותר ואף במנוחה. סימפטום נוסף הוא, שיעול שאינו חולף ושיעול עם כיח מרובה. המופיעים לרוב זמן רב לפני הירידה בזרימת האוויר מהריאות החוצה .

כיום ברור כי מחלת ה-COPD איננה רק מחלה של הריאות אלא קשורה במערכות שונות בגוף כולל הלב והשרירים, ויש לה השלכות על השינה ועל המצב התזונתי והנפשי.

הדבר המפתיע ביותר במחלה זו, היא עד כמה קל לאבחן אותה. בעשור האחרון הוגדרה מחדש המחלה על ידי גוף בינלאומי, שאף הגדיר בהגדרות ברורות את החומרה וקבע הנחיות טיפוליות. כל מה שנדרש לאבחנת המחלה בחולה המעשן, או המעשן לשעבר הסובל מסימפטומים נישמתיים הוא ביצוע בדיקה פשוטה בדיקת הספירומטריה. בדיקה זו, האורכת לכל היותר שלוש דקות מאפשרת לקבל מדד מדויק לגבי התפקוד הריאתי הבסיסי של הנבדק, ולהעריך את קיומה של מחלת COPD ואף את חומרתה. זוהי בדיקה פשוטה ונפוצה, המבוצעת במרבית מרפאות רופאי הריאות, וניתן לדמותה בקלות למדידת לחץ הדם לסקירת אפשרות ליתר לחץ דם, בדיקה הנעשית במשרדו של כל רופא ראשוני.

כיום ידוע שניתן לעצור את הידרדרות המחלה, ואף לשפר את המצב. הטיפול במחלה משלב אנשי מקצוע מתחומים רפואיים ופארא-רפואיים מגוונים. הטיפולים העיקריים ב-COPD כוללים:

1. הפסקת עישון. האם הפסקת העישון "תהפוך את הגלגל"? באופן כללי התשובה היא לא. אלא מה? הפסקת העישון, מעבר לכל יתרונותיה הרבים האחרים, מאיטה גם את קצב ההידרדרות של התפקוד הנשימתי בכל שלב. כך, למשל הפסקת עישון בגיל 40, תגרום לכך שקצב ההאטה מכאן ואילך יואט במידה ניכרת. במקרה זה נכות נשימתית יכולה להידחות בעשור או שניים ואף לא לבוא לידי ביטוי כלל. גם הפסקת עישון בגיל המבוגר, אפילו אם הופיעו כבר סימנים ראשונים של מגבלת תפקוד נשימתי, תגרום להאטה בהידרדרות הנוספת והפחתה בנכות הנשימתית, ואף דחיה של מוות הקשור בנזק הנשימתי. הפסקת עישון חשובה עוד יותר באותם מעשנים שאיתרע מזלם וחלו ב-COPD. בחולים אלו אין אף התערבות יעילה יותר מהפסקת עישון הן לשיפור התפקוד היום יומי ואיכות החיים, והן להארכת תוחלת החיים ומניעת סיבוכים.

2. חיסונים למניעת שפעת ודלקת ריאות אשר מסכנים את החולים הללו במיוחד.

3. טיפול במשאפים מסוגים שונים, מותאמים לחולה. חשוב לציין כי עבודות חדשות מראות שגם באותם חולים שהחליטו להמשיך ולעשן, היתה תועלת בטיפולים אלו לטווח הקצר והארוך.

4. פיזיותרפיה נשימתית הכוללת פעילות גופנית מדודה תחת השגחה רפואית. מרכיב חשוב זה בטיפול מצוי בעליה מתמדת בהתייחסות אליו, הן בשל ההבנה וההכרה כי מחלת ה-COPD הינה מחלה סיסטמית המשפיע על מערכות רבות בגוף, והן בשל עליית המודעות והחשיבות של אורח חיים בריא, גם בטיפול במחלות.

5. הדרכת תזונה, בעיקר לאותם חולים להם משקל נמוך במיוחד, אשר תואר כקשור בפרוגנוזה גרועה יותר למחלתם.

6. התייחסות פרטנית לפגיעה הרגשית והמשפחתית המתלווה למחלה.

במכון הריאה במרכז הרפואי הדסה הלכה וגברה בשנים האחרונות ההכרה כי יש לשנות בצורה מהותית את ההתייחסות לנזקי העישון בכלל ולמחלת ה-COPD בפרט. לצורך כך נפתח לאחרונה בהדסה מרכז חדש להתמודדות עם מחלות אלו - מרכז הדסה ל-COPD ונזקי עישון. זהו המרכז הראשון מסוגו בישראל והוא מציע תחת קורת גג אחת את הטיפולים המתקדמים ביותר לאבחון וטיפול בחולים אלה. המרכז רותם לטובת החולים את כלל המשאבים הקיימים במכון הריאה ובבית החולים, כאשר המטופלים משתתפים באופן סמלי במימון הטיפול. לכל מטופל מותאמת תכנית טיפול אישית התפורה לצרכיו הייחודיים. מטרתנו היא להביא לשיפור בריאותו ואיכות חייו של המטופל. המרכז פועל בגישה רב תחומית תוך התייחסות לבעיות גופניות, רגשיות, משפחתיות ותזונתיות הקשורות בנזקי העישון ובמחלת הריאות החסימתית הכרונית וכמובן מסייע בגמילה מעישון.

נזקי העישון, אם כך, רבים ומגוונים, אך הנזק הנפוץ ואולי אף המסוכן ביותר הינו מחלת ה-COPD. הקהילה הרפואית חייבת להעלות "על המפה" מחלה חשובה זו, כפי שנעשה כיום בעולם כולו, ולהגביר את המודעות למחלה, לדרכי אבחנתה ולדרכי הטיפול בה הן בקרב הקהילה הרפואית עצמה ובמיוחד בקרב הציבור הרחב.

ד"ר צבי פרידלנדר, מנהל מרכז הדסה לחולי-COPD ונזקי עישון, מכון הריאה/מרכז רפואי הדסה, ירושלים.

המאמר פורסם באדיבות מגזין רפואה וחברה, לרגל ועידת ישראל לרפואה 2010.

בואו לדבר על זה בפורום שיקום נשימתי.