חדשות למפרקים
מחלת מפרקים שגרונית פוגעת באיכות החיים, גורמת לנזק לעצמות ולמפרקים ואף לעיוותים גופניים ולנכות. אבחון מוקדם וטיפול עשויים להחזיר את החולה לתפקוד מלא
דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) הנה מחלה דלקתית, אוטואימונית הפוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה. המחלה מאופיינת בפעילות מוגברת ולא תקינה של מערכת החיסון והמנגנון הדלקתי המכוונת כנגד מפרקים בעיקר, אך פוגעת גם באיברים נוספים.
הדלקת הכרונית גורמת לרגישות, לנפיחות, לחום ולנוקשות במפרקים הנגועים ומופיעה בעיקר לאחר היקיצה בבוקר. עם הזמן גורם התהליך הדלקתי הכרוני להרס הסחוס המפרקי והעצמות הסמוכות ולהגבלה בתנועה עד כדי פגיעה תפקודית משמעותית ונכות. דלקת מפרקים שגרונית הינה מחלה רב-מערכתית ועלולה לפגוע גם באיברים נוספים בגוף כגון, ריאות, לב וכלי דם, מערכת העצבים ועוד.
המחלה, שכיחה פי שלושה בנשים מאשר בקרב גברים ומאובחנת בגיל צעיר יחסית, 30 עד 50, אך יכולה להופיע בכל גיל ואף בילדות. הגורמים להתפרצות דלקת מפרקים שגרונית עדיין אינם ידועים.
דלקת מפרקים שגרונית הנה מחלה כרונית שתלווה את החולה לכל ימי חייו וללא טיפול מתאים עלול להתפתח נזק בלתי הפיך למפרקים. בעבר, עיקר הטיפול התמקד בטיפול סימפטומטי בלבד שנועד לשפר את תסמיני המחלה, להפחית בכאבים ובנפיחות ולשפר את יכולת התנועה.
לדברי ד"ר אנה קופרמן, רופאה מומחית לראומטולוגיה, כיום, מתמקד הטיפול במחלה באבחון וטיפול מוקדם. לדבריה, "ככל שמאבחנים את המחלה בשלבים מוקדמים ככל האפשר ומתחילים את הטיפול התרופתי המתאים, מונעים את התהליך הדלקתי אשר גורם להרס העצמות". מלבד מניעת הסיבוכים העתידיים, יש באבחון המוקדם ובטיפול המיידי בשורה של ממש לאיכות החיים של הסובלים ממנה. לדברי ד"ר קופרמן, "בקרב אנשים שסובלים מדלקת מפרקים אנחנו רואים בעיות בתפקוד יום יומי ועיוותים גופניים. השנה הראשונה היא בדרך כלל תקופה חשובה כי בה עשויים להיווצר נזקים רבים. שימוש בתרופות מתאימות מצליח לעצור את התקדמות המחלה ולהחזיר את המטופל לתפקוד מלא".
בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית קיימות מספר תרופות: תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות (NSAIDs). מאפשרות שיפור סימפטומטי מהיר, אולם, אינן עוצרות את התקדמות המחלה והנזק המפרקי.
תרופות המשפיעות על מהלך המחלה עצמו: (DMARDs), תרכובת של תרופות מקבוצות שונות, ביניהן תרופות כימותרפיות, אנטי מלריות, ואנטי דלקתיות, כדוגמאת מטוטרקסט, פלקווניל, סלזופירין ואחרות. תרופות אלה משפיעות כעבור מספר חודשים מתחילת נטילתן, יכולות להשיג הפוגה חלקית או אפילו מוחלטת בתסמיני המחלה ויש להמשיך וליטול אותן באופן קבוע. אולם ישנם חולים שמחלתם ממשיכה להיות פעילה גם בנטילת תרופות אלה וחולים שלא יכולים ליטול את התרופות הללו בשל תופעות לוואי.
לדברי ד"ר קופרמן, "בשנים האחרונות, מחקרים חדשים שנערכו בתחום, הצליחו להסביר את מנגנון המחלה ופותח הדור החדש של התרופות הביולוגיות". התכשירים הביולוגים החלו לצאת לשוק לפני כעשר שנים ומרביתם כלולים היום בסל התרופות בישראל. אלה תרופות ייעודיות המנטרלות את חלבונים היוצרים את הדלקת ועוצרות את מהלך המחלה בצורה יעילה ובטוחה יחסית לשימוש. תרופות אלה, הניתנות בעירוי או בהזרקה תת-עורית, משמשות לטיפול בחולים שלא הגיבו לתרופות הקלאסיות.
לדוגמה, מספרת קופרמן: "שילוב של התרופה הביולוגית אנברל עם methotrexate, משפיע על החלבונים מחוללי הדלקת. כלומר, מדובר בתרופות שלא רק מטפלות בתסמינים אלא גם משנות את מהלך המחלה ומשפיעות על הופעת הנזקים הבלתי הפיכים במפרקים. ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך התוצאות טובות יותר ואיכות חייהם של המטופלים משתפרת בצורה ניכרת. לדברי ד"ר קופרמן, "המטופלים מדווחים כי הם מרגישים הרבה יותר טוב, לא סובלים מכאבים, תופעת נוקשות הבוקר המטרידה נעלמת וגם צילומי רנטגן מראים שיפור ועצירה של הרס העצמות והמפרקים".
בואו לדבר על זה בפורום דלקות מפרקים.