הכליות: קווים לדמותן

1. בגודל אגרוף. רוב בני האדם נולדים עם שתי כליות. גודל כל כליה הוא כגודל העכבר של המחשב, או כגודל אגרוף. אורכה בין 10-13 ס"מ, רוחבה בין 5-7.5 ס"מ, עוביה 2.5-3 ס"מ, משקלה 115-155 גרם באישה ו?125-175 גרם בגבר. שתי הכליות יחד מהוות 0.5% ממשקל הגוף.

2. סינון בהרמוניה. הכליות אחראיות על סינון הדם והפרשת השתן. בכל דקה מסתנן דרכן ליטר דם. בכל כליה יש כמיליון "מסננים" הנקראים נפרונים והם המבצעים את העבודה. החיישנים בנפרונים מעבירים מסרים בין התאים השונים בכליה ויוצרים הרמוניה ותזמון נכון של פעולות הסינון, ההפרשה והספיגה בהתאם לצרכי הגוף השונים. כך מ-180 ליטר שתן ראשוני שמסונן מהדם בכליות, מופרשים בסופו של דבר רק 1-2 ליטר שתן מרוכז ליממה.

3. נחבאת אל הכליה. יש אנשים (הגם שהם מעטים מאוד) שנולדים עם כליה אחת בלבד. אך מאחר שניתן להסתפק בכליה אחת, הם יכולים לעבור חיים שלמים מבלי לדעת על כך.

4. לא מסננת עבודות. הכליה מסתגלת ומתאימה את עצמה למשימות הנדרשות. כך למשל, כליה של אישה בהריון מגדילה את תפוקתה ומצליחה לסנן חומרים רבים יותר (גם של האם וגם של העובר). עם זאת, אצל נשים בהריון הסובלות ממחלות כליה, הכליות יתקשו לעיתים לעמוד במשימה, דבר שיצריך ניטור צמוד בזמן הריון.

5. באה עליו הכליה. סוכרת, יתר לחץ דם ודלקות שונות בכליה הן הסיבות העיקריות לנזק כרוני לכליות. תפקוד לקוי של הכליות עלול לשבש את תפקודן של רוב מערכות הגוף בדרגות חומרה שונות. זה יכול להתבטא ביתר לחץ דם, הפרעות בנשימה, בצקות ברגליים, הפרעות בקצב הלב, אנמיה, או סתם מחלה שקטה וסמויה ללא תלונות. מומלץ לבצע בדיקות תקופתיות אצל רופא המשפחה כדי להביא לגילוי מוקדם או למנוע התקדמות של מחלת כליה.

6. דיאליזה מצנצנות מיץ תפוזים. הדיאליזה היא טיפול חלופי מציל חיים לחולים הלוקים בכשל חד או כרוני של תפקוד הכליות. אבי ההמודיאליזה היה הרופא ההולנדי ווילם קולף. קולף פיתח את המכשיר המסנן את הדם (כליה מלאכותית) בשנות מלחמת העולם השנייה תחת הכיבוש הנאצי, שאסר עליו לפתח את הכליה המלאכותית. למרות הכל, הוא הצליח לאלתר מכשיר דיאליזה מצנצנות מיץ תפוזים, עור נקניקים וחלקי מכונת כביסה. קולף סיים לפתח את המכשיר ב?1943.

7. הקיבוצניקית והדיאליזה הראשונה. ד"ר קורט שטייניץ, שניהל את המעבדה הכימית של בית החולים רוטשילד בחיפה, קרא בעיון רב את הפרסומים של ממציאי הכליה המלאכותית ובנה כליה דומה, בצריף שבחצר הטכניון בהדר. הטיפול המוצלח הראשון בארץ היה בספטמבר 1948, בחברת קיבוץ חולתה, חנה רגולסקי, שלקתה באי ספיקת כליות קשה לאחר שקבלה עירוי דם לא מתאים. לאחר 3 דיאליזות מצבה השתפר בהדרגה, היא הבריאה וזכתה ל-15 שנות חיים נוספות.

8. מלכת ההשתלות. כיוון שלרוב האנשים יש שתי כליות אבל הם מסוגלים לחיות גם עם אחת, הכליה הפכה להיות איבר פופולארי מאוד להשתלות מן החי. ההשתלה המוצלחת הראשונה מהחי בעולם התבצעה בארה"ב בשנת 1954. השתלת הכליה הראשונה מן המת בארץ ובמזרח התיכון בוצעה בקריה הרפואית רמב"ם ב?1967, ע"י פרופ' דוד ארליך ופרופ' אורי בתר.

9. משככים והורסים. נטילת משככי כאבים כנגד כאבי ראש, גב, מחזור וכדומה (אדוויל, איבופרופן, אתופן, ארקוקסיה ועוד) עלולה להוביל למחלות כליה או להחמיר מחלת כליה קיימת.

שימוש עודף של סותרי חומצה (TUMS, קלצימור) מגביר היווצרות אבני כליה. למרות שתרופות אלו נמכרות ללא מרשם, יש להיוועץ עם רופא טרם השימוש בהן.

10. לטנגו צריך שניים. אבני כליה הן הצטברות של גבישי מלחים שלרוב קושרים סידן ושוקעים לאורך דרכי השתן כולל בכליות. לטיפול מוצלח בבעיה יש לפנות אל אורולוג ונפרולוג. האורולוג הוא כירורג האחראי על ריסוק אבנים וטיפול בחסימות של דרכי השתן כתוצאה מהאבנים. הנפרולוג הוא הרופא המברר את סיבות התהוותם ועוזר במניעת הישנותם בעתיד.

ייעוץ רפואי: ד"ר סוהיר אסדי, מנהלת המחלקה לנפרולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם.

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום אורולוגיה.