פיברומיאלגיה: עייפות מסתורית

אתם סובלים מעייפות וחשים חסרי אנרגיה, אבל תולים זאת בחוסר שעות שינה ובמרוץ היומיום השוחק. כשאתם מקיצים משינה השרירים שלכם נוקשים, אתם מרגישים שיכולות הריכוז והזיכרון שלכם אינם כתמול-שלשום, וגם בעיות העיכול אינן תורמות למצב הרוח הכללי. כשהמצב הזה נמשך מעבר לכמה ימים, אתם מודאגים וחושדים שאולי לקיתם ב"מחלת היאפים" או "מחלת הנשיקה". לאחר כמה ביקורים אצל רופא המשפחה וסדרת בדיקות, הוא מבשר לכם שאתם סובלים מפיברומיאלגיה. אתם מרימים גבה. "בעברית זה מכונה 'דאבת שרירים'", הוא יאמר, ואתם תבקשו הסבר לתסמונת שמעטים מכירים, אך הרפואה חוקרת אותה מאז המאה ה-19.

"פירושו של המינוח הרפואי הוא כאב ברקמות החיבור והשריר" יש המתרגמים זאת כ"דאבת השרירים", מסביר פרופ' הווארד עמיטל, מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה, ומנהל המחלקה לרפואה פנימית ב' במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר. "תסמונת הפיברומיאלגיה מאופיינת בכאב כרוני ומפושט, כלומר על פני שטח גדול, באזורים שונים בגוף. שכיחות תסמונת זו בקרב האוכלוסייה הכללית היא 2%-4% והיא נפוצה בעיקר בקרב נשים".

חולי הפיברומיאלגיה באים ממגוון רחב ביותר של גילאים, עדות, מיקומים גיאוגרפיים ומעמדות חברתיים. רוב החולים הם בגילאי 20-50, וגם ילדים עלולים לחלות בה.

הכאב הפיברומיאלגי מופיע בדרך כלל משני צדי הגוף, הן בחלקו העליון והן בחלקו התחתון. מיקום הכאב משתנה מאזור לאזור, והוא מופיע בחלקים שונים של הגוף ובעוצמות משתנות. הכאב מתואר לרוב כשורף, מעורר רגישות או נוקשה, ולעתים קרובות מתפתח לאחר חשיפה לגירויים זניחים שעל פי רוב אינם גורמים כלל לכאבים באדם הבריא. חולים בתסמונת הפיברומיאלגיה סובלים לעיתים קרובות גם מתסמונת המעי הרגיז, כאבי ראש הדומים למיגרנה והפרעות במצב הרוח המתבטאות בחרדה, דיכאון והתקפי פאניקה.

אף על פי שהרפואה חוקרת את התסמונת זה זמן רב, הסיבה להופעת התסמונת אינה ברורה ומחקרים שונים מעלים את הקשר שבין התפתחותה לבין מכלול גורמים פנימיים: גנטיים, נוירולוגיים; או חיצוניים: כחשיפה לטראומה גופנית או נפשית קודמת. בשל כך ספקטרום הטיפול בפיברומיאלגיה רחב ואינו רק תרופתי, אלא כולל גם טיפולים משלימים כגון דיקור סיני, יוגה ורפלקסולוגיה.

"אינני יכול לומר שראיתי גדולות ונצורות מהרפואה המשלימה בתחום זה", אומר פרופ' עמיטל. "יש מחקר מעניין שפורסם לאחרונה בעיתון רפואי מוביל המדגיש את התרומה של טאי צ'י בטיפול בחולים. מכל מקום אני מצדד מאוד בפעילות גופנית אירובית, מתונה ועקבית, שהוכחה כתורמת מאוד לחולים בתסמונת".

הטיפול במחלת פיברומיאלגיה מתחלק לשניים - טיפול תרופתי וטיפול שאינו תרופתי. לחולי פיברומיאלגיה מומלץ לבצע פעילות גופנית כגון פעילות אירובית ושחייה. אולם, ניסיון לבצע פעילות גופנית מוגזמת עלול לגרום לכאבים, על כן התקדמות מדורגת היא הסוד להצלחה. בנוסף מומלצים טיפולים במים - הידרותרפיה וחמי מרפא.

גם טיפולים פסיכו-פיזיולוגיים כביופידבק - למידת התנהגות דרך משוב מידי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT-cognitive behavioral therapy) - ידועים כמשפרים את התפקוד היומיומי ומצב הרוח. הם מפחיתים חרדה ומשפרים את היענות המטופלים לטיפול התרופתי, ועל כן עוזרים בהתמודדות עם המחלה ותסמיניה.

כיום ישנן מספר תרופות, שמאושרות לטיפול בפיברומיאלגיה, ביניהן ליריקה. "ליריקה היא תרופה טובה מאוד, ויעילה בהפחתת תחושת הכאבים", מתייחס פרופ' עמיטל לתרופה שאישר מ?נהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לטיפול בפיברומיאלגיה. "התרופה בולמת את תשדורת הכאב אל קליפת המוח ובכך מושגת הטבה בכאב המרכזי הטורדני. התרופה משפרת את איכות השינה ומקלה מעט על החרדה. החולים עשויים לסבול מתופעות לוואי כגון סחרחורות, נמנום, רעד, ירידה בתיאבון ויובש בפה ביסודה תרופה זו היא תרופה כנגד אפילפסיה".

תרופות נוספות בהן נהוג להשתמש לטיפול בתסמיני המחלה הן תרופות נוגדות דיכאון מסוג serotonin noradrenaline reuptake inhibitors-SNRI, דוגמת ה-cymbalta וה- ixel.

מעבר להקלה בתחושת הדיכאון, תכשירים אלה משפיעים גם על תפיסת הכאב ומערכת העצבים המרכזית, ולכן יעילים גם בקרב חולי פיברומיאלגיה אשר אין להם הפרעה דיכאונית או חרדתית נלווית.

תרופה דוגמת Amitriptyline משפרת את איכות השינה ומפחיתה את נוקשות השרירים בבוקר, אולם חסרונה נעוץ בתופעות לוואי כגון יובש בפה וקושי במתן שתן. גם התרופה Tramadol יעילה, אך חולים לעתים סובלים מבחילות ועצירות, ונוטים לפתח עמידות לתרופה אשר דורשת את העלאת מינונה.

בשנים האחרונות חוקרים מצאו כי הדרך היעילה ביותר לטפל בפיברומיאלגיה היא באמצעות שילוב בין הטיפול התרופתי ללא תרופתי. השילוב מביא לירידה משמעותית בעוצמת הכאבים, יחד עם שיפור במצב הרוח ואיכות השינה, ושיפור בתפקוד הכללי.

בואו לדבר על זה בפורום פיברומיאלגיה.