כאבי שרירים: לא חייבים לסבול

כאב ממקור שריר-שלד הוא הגורם השכיח ביותר לכאב כרוני, כך לפי סקר שבוצע באירופה והתפרסם במאי 2006 בכתב העת EUROPEAN J OF PAIN. מהסקר עולה עוד כי שליש מהאוכלוסייה מעל גיל 65 מדווחים על כאב מתמשך. 50% מהנשאלים דיווחו על השפעה באיכות החיים, ירידה ביכולת הפיזית, חופשות מחלה חוזרות ו-50% מתוכם לקו בדיכאון.
כאבי שרירים

כאב על מה ולמה?

כאב ממקור שריר-שלד מקורו בפציעה או נזק לרקמה ו/או נזק ישיר לעצב הנוסיספטיבי. נוסיספטור הוא למעשה קצה עצב חופשי המופעל באופן ספציפי על ידי גירוי מזיק מכני או אחר, זהו גירוי המהווה איום על רקמה או גורם לכאב סובייקטיבי, ומבדיל בין גירוי מזיק לגירוי שאינו מזיק ומתריע על עוצמת הכאב.

הכאב יכול להיות אקוטי או כרוני; כאב אקוטי נגרם על ידי גירוי מזיק קצר טווח, הפועל על נוסיספטורים נורמלים. הוא אינו גורם לשינויים ארוכי טווח במערכת העצבים וכשהוא מסתיים המערכת הנוסיספטורית חוזרת למצבה הנורמלי. התסמינים הם כאב של מתח ולחץ הבאים לרוב לידי ביטוי בכאב חד וכואב.

לעומת זאת בכאב כרוני, הכאב נמשך מעבר לזמן ההחלמה הנורמלי, למעשה שלושה חודשים הם פרק הזמן המשמש כקו מפריד בין כאב אקוטי לכרוני.

זהו כאב ממקור שריר-שלד, הבא בעקבות פציעה או מתח. בכאב כרוני, כאשר הגירוי המזיק ממשיך, מתחיל שינוי גם במערכת העצבים המרכזית. כתוצאה מכך קלט נורמלי יוצר תגובה אנורמלית, נוצרים שינויים בחיבור בין הקולטנים לכאב ולתאי העצב בחוט שדרה, שמובילים לעיבוד תחושתי אנורמלי של מערכת העצבים המרכזית ועמידות בפני המערכת המדכאת כאב.

כך שמבחינה קלינית הכאב והרגישות מתפשטים גם לאזורים שלא כאבו קודם לכן, סף הגירוי לכאב פוחת, דהיינו, גירוי לא מכאיב, גורם לכאב ולבסוף, ישנה תגובה מוגברת לגירויי כאב.

כאב נוירופטי

כאשר מדברים על כאב נוירופטי, הכוונה היא לכאב שמקורו במחלה או נזק במערכת העצבים התחושתית או המוטורית. קיימים אבחון וביטוי קליני ייחודיים לפגיעה עצבית, כגון סימפטומים של נימול, תחושת חשמל, עקצוצים, ירידה תחושתית, היעדר החזרים, חולשה שרירית ותופעות אוטונומיות.

צריך לזכור שמסלול הכאב עובר במערכת הלימבית (מערכת הרגש) ולכן מצב נפשי כמו חרדה ודכאון משפיעים על עוצמת הסבל שחשים. למעשה, כאב הינו בלתי נמנע - סבל הוא אופציונאלי.

מעלית הכאב

קיימים גורמי סיכון במעבר מכאב אקוטי לכאב כרוני, כאשר מדובר בכאב ממקור שריר שלד, כדוגמת כאב גב תחתון. על כן ישנם מספר הנחיות לטיפול. כך למשל, בכאב אקוטי חשוב לטפל באגרסיביות באמצעות טיפול המתאים לעוצמת הכאב. הערכת הכאב תעשה על-ידי סרגל כאב, הידוע בשם VAS - Visual analogue scale. מדובר בסרגל סובייקטיבי לתחושות המטופל, הנע מאפס ועד עשר, על פיו קובעים את תחושת הכאב ומכוונים את הטיפול התרופתי בהתאם. בין היתר, מאפשר לנו הסרגל לעקוב אחרי התוצאות מטיפול לטיפול ובנוסף נותן לנו אפשרות לכוון את הטיפול על פי העוצמה אותה דרג החולה.

בעבר היה נהוג להשתמש בסולם כאב, כלומר מתחילים עם תרופה ולפי תגובת המטופל, עולים במינון התרופה בהדרגה. כיום החליפה "מעלית הכאב" את הסולם והיא מאפשרת למטפל להתאים את הטיפול בהתאם לעוצמת הכאב אותה מתאר המטופל.

בנוסף, קיים קשר ישיר בין אמונות שליליות, דיכאון, חרדה, חוסר אונים, עיוותים קוגניטיביים ואמונות פסימיות באשר לעתיד, לבין הסיכון לפתח כאב כרוני, על כן יש לזהות את האמונות האלה כמו גם את הדיכאון ולטפל בהם. בהקשר זה למשל, גם אי שביעות רצון במקום עבודה היא דוגמה שעלולה להביא למצב כרוני.

ולבסוף, כמו תמיד, אין לנו לשכוח את הפעילות הגופנית. פעילות מכל סוג מומלצת למניעת העדריות מהעבודה, מניעת חזרה וקיצור חזרה של התקפי כאבי גב תחתון. לצד המלצות אלה חשוב לציין כי חגורות גב ומדרסים לנעליים אינם מומלצים במקרה של כאבי גב תחתון.

הטיפול בכאב ממקור שריר-שלד

ישנם מספר טיפולים אפשריים בכאב ממקור שריר שלד. הרפואה מתייחסת לחבילת טיפול - שילוב של מספר תרופות הנותנות מענה למספר היבטים. כך למשל אם מדובר על תרופות לשיכוך כאבים, הרי שנשלב בין שתי תרופות במינונים נמוכים במטרה לאפקט סנרגיסטי גבוה יותר מאשר כל אחת מהן תפיק בנפרד. בנוסף, אנחנו נותנים טיפול להפרעות שינה ומצב רוח.

לטיפול בנוגד כאב מתווספים אדג'ובנטים כגון טיפול נוגד דכאון וכדור שינה. הטיפול נגד כאבים ניתן בהתאם למעלית הכאב כשלכאב קל ניתן לטפל באופטלגין, תרופות נוגדות דלקת, אקמול ודומיו. כמו כן, ישנם שילובי תרופות הניתנים בכדור אחד למשל אקמול משולב עם קודאין וקפאין המגביר את האפקט שלו (רוקסט פלוס).

שילובי תרופות עם אקמול מתאימות לטיפול בכאב קל עד בינוני, ולכאב בינוני עד חזק מתאימים יותר שילובי טרמדול או אופיטים, חלשים או חזקים, כדוגמת בוטרנס, פרקוסט, אוקסיקונטין וכו'.

לבסוף, טיפולים פיזיקלים - פיזיותרפיה, חימום, קירור וקינזיוטיפינג (סרט כותנה המודבק על העור בשיטה של ריפוי עצמי), וטיפולים ברפואה משלימה, דיקור יבש, מסג'ים, שיאצו וטיפולים נוספים.

הטיפולים בכאב נוירופטי, לעומתם, כוללים טיפולים תרופתיים: טריציקלים, קבוצת תרופות SNRI, אנטי אפילפטיים, אופיאטים, משחת קפסצאין, משחת לידוקאין, בלוקים עצביים תחת שיקוף , עירויי לידוקאין, גלי רדיו וכדומה.

הכותבת היא מומחית ברפואת משפחה, מנהלת מרפאה, רופאת כאב, מרפאת כאב כרמים מחוז מרכז שרותי בריאות כללית

בואו לדבר על זה בפורום כאב.