התקפי גאוט נפוצים יותר בלילה

התלקחויות גאוט נפוצות יותר בשעות הלילה, כך לפי ממצאי מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatism. כמו כן הממצאים קוראים תיגר על האמונה כי התלקחויות נפוצות יותר לאחר צריכת אלכוהול או דיאטה עתירת פורינים.

במסגרת המחקר התבססו החוקרים על נתונים ממחקר Boston Online Gout Study להערכת הסיכון להתלקחות גאוט ביחס חשעה ביום. הם גייסו 724 חולים עם גאוט שהיו במעקב במשך שנה אחת באמצעות רשת האינטרנט. החולים דיווחו על תאריך ושעת הופעת ההתלקחות, התסמינים, הטיפול התרופתי וגורמי סיכון אפשריים (דוגמת צריכת אלכוהול או מאכלי ים) במהלך 24 ו-48 שעות לפני ההתקף.

הסיכון להתלקחות גאוט היה גבוה פי 2.36 במהלך שעות הלילה, בהשוואה לשעות היום, וגבוה פי 1.26 בשעות הלילה בהשוואה לשעות הערב. החולים דיווחו על 1,433 התלקחויות גאוט, מתוכם 733 אירעו במהלך הלילה (בין חצות ועד 07:59 בבוקר), 310 אירעו בין השעות 8:00 בבוקר עד 14:59 בצהריים ו-390 אירעו בין השעה 15:00 בצהריים ועד 23:59 בלילה.

ההבדל בסיכון במהלך שעות הלילה נותר גם בקרב חולים שלא צרכו אלכוהול והקפידו על דיאטה דלת פורינים במהלך 24 השעות שקדמו להתלקחות. הקשרים נותרו על כנם גם לאחר שלקחו בחשבון את המין, גיל, מדד מסת גוף וטיפול במשתנים, תרופות לגאוט ונוגדי-דלקת שאינם סטרואידים. במהלך התלקחות גאוט, או בתקופה שבין ההתלקחויות, 68% מהמשתתפים דיווחו על התלקחות גאוט, 29% דיווחו על טיפול במשתנים, 45% דיווחו על טיפול באלופורינול, 54% דיווחו על נטילת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ו-26% דיווחו על נטילת קולכיצין. מרבית התלקחויות המחלה כללו מעורבות של הגפיים התחתונות (92%), ו-90% טופלו בקולכיצין, נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, קורטיקוסטרואידים סיסטמיים, קורטיקוסטרואידים בזריקה לתוך המפרק או שילוב של טיפולים אלו.

המנגנון בבסיס הסיכון המוגבר להתלקחות גאוט בשעות הלילה אינו מובן היטב, אך החוקרים בדקו ממצאים כמו ירידה בטמפרטורת הגוף בלילה (המובילה לעלייה בסיכון להתגבשות חומצה אורית), התייבשות במהלך השינה או התייבשות סביב המפרקים עקב התנוחה בזמן שינה, וירידה ברמות קורטיזול במהלך שעות הלילה. החוקרים מציעים כי דום נשימה בשינה הוא גורם נוסף מאחר וההיפוקסיה הנלווית משפיעה על חומצות גרעין עם עליה בייצור פורינים, העשויים לעבור מטבוליזם לחומצה אורית.

בואו לדבר על זה בפורום ראומטולוגיה.