אסתמה ו-COPD: משאף דור 3
אסתמה ו-COPD הן מחלות ריאה הפוגעות באיכות החיים של המטופלים ועלולות לסכן את חייהם. החדשות הטובות: דור חדש של משאפים, המאפשרים שימוש פעם ביום
מחלת האסתמה אחראית על אחד מכל 250 מקרי מוות בעולם. כ-300 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מאסתמה. שיעור השכיחות של האסתמה עולה ב-50% בכל עשור!
מהי שכיחות האסתמה בישראל?
שכיחות מחלת האסתמה בישראל היא כ-6%. אסתמה מוגדרת כהפרעה דלקתית כרונית של הריאות, המלווה בחסימת דרכי האוויר, המובילה לאירועים חוזרים ונשנים של צפצופים, קוצר נשימה, לחץ בחזה ושיעולים - המתרחשים בעיקר בשעות הלילה או הבוקר המוקדמות. 
מהו התקף אסתמה?
הופעת הסימפטומים הללו בצורה חריפה ידועה כהתקף אסתמה, אשר עלול להיות מפחיד, במיוחד מכיוון שהוא עלול להיות לא צפוי. גורמי הסיכון לאסתמה הם חומרים נשאפים כמו עשן וקרדית אבק הבית, המעוררים תגובה אלרגית או מגרים את דרכי האוויר.
מהי מחלת ה-COPD?
מחלת ה-COPD היא אחת ממחלות הנשימה השכיחות בעולם, המשפיעה על כ-201 מיליון אנשים בעולם וצפויה להיות גורם התמותה השלישי בשכיחותו בשנת 2020, מבין המחלות הכרוניות. המחלה באה לידי ביטוי אצל מעשנים מעל גיל 40 והיא מאופיינת בהגבלה קבועה בזרימת האוויר בסמפונות.
המחלה בדרך-כלל פרוגרסיבית ומלווה בתגובה דלקתית לשאיפת חלקיקים או גזים מזיקים. התלקחויות של המחלה ומחלות נלוות הקשורות בה עלולות להחמיר את מצבו של החולה.
כיצד מטפלים במחלות אסתמה ו-COPD?
המהפכה בטיפול התחילה עוד בשנת 1969 עם הופעת המשאף הראשון, ונטולין, להקלה בסימפטומים של אסתמה ו-COPD. בשנת 1972 הופיע הדור הראשון במשאפים לטיפול מונע בהפחתת הדלקת כמו בקוטייד, בקלופורטה - ובהמשך פליקסוטייד ובודיקורט.
ב-1999 הופיע הדור השני של משאפים משולבים כמו סרטייד וסימביקורט אשר איפשרו לחולים לקבל שתי תרופות (נוגדי דלקת ומרחיבי סמפונות) במשאף אחד, דבר ששיפר את ההיענות הטיפולית.
האם המשאפים מאפשרים למחלות להיות בשליטה?
למרות הטיפולים הקיימים כיום, כמחצית מחולי האסתמה המטופלים עדיין לא נמצאים בשליטה במחלה. רבים מחולי ה-COPD עדיין סובלים מהחמרות ופגיעה באיכות החיים. אחת הסיבות העיקריות היא ההענות הנמוכה של חולי האסתמה וה-COPD לטיפול.
טיפול מתאים ב-COPD יכול להפחית סימפטומים, להפחית את חומרת ותדירות ההחמרות - ולשפר איכות חיים.
טיפול מתאים באסתמה יכול להשיג שליטה במחלה ואף לשמר אותה במצב יציב. תדירות הטיפול (מספר השאיפות שהחולה צריך לקחת) היא הגורם המשפיע ביותר על היענות החולה לטיפול.
ככל שהתדירות של לקיחת התרופה עולה, ההיענות לטיפול יורדת. חוסר היענות לטיפול באסתמה גורם לחוסר שליטה במחלה וחוסר היענות לטיפול בחולי COPD אף מעלה את הסיכון לתמותה. מעבר מטיפול פעמיים ביום לטיפול פעם ביום משפר משמעותית את ההיענות לטיפול ועל כך מבוססים חלק גדול מהתכשירים החדישים.
טיפולי הדור השלישי מבוססים על תכשירים פוטנטיים יותר, מהירים יותר וחלק מהתכשירים מבוסס על מתן חד יומי, עם יעילות ל-24 שעות.
האם יש חשיבות לתכשיר שנלקח רק פעם ביום, מבחינת יעילותו וההקפדה על השימוש בו?
סקר שנעשה על ידי מכון ברנדמן על חולי אסתמה ו-COPD בישראל מצא ש-84% מחולי האסתמה ו-73% מחולי ה-COPD מעריכים כי טיפול הנלקח רק פעם אחת ביום יעזור להם להקפיד לקחת את הטיפול - יותר מטיפול הנלקח פעמיים ביום.
מהם המאפיינים החיוניים של משאף?
בניגוד לרוב המחלות, התרופות לנשימה לא מתבססות רק על פיתוח היעילות והבטיחות של התרופות, אלא גם על פיתוח של משאפים המאפשרים נשיאת התרופה לריאות.
בפיתוח משאפים, ישנם מספר אתגרים שיש לקחת בחשבון. חשוב שהמשאפים יעבדו על כל החולים, ללא קשר לגיל וחומרת המחלה. בדרך כלל, המשאפים צריכים להעביר יותר מחומר אחד - ויש לדאוג שהכמות תהיה מדודה וקבועה, ללא השפעה של עוצמת השאיפה.
גם בתחום המשאפים נוצרה מהפכה. המשאפים הראשונים הגיעו במשאף גז, המצריך קואורדינציה מהמטופל: לחיצה ושאיפה בו זמנית, או שימוש במתווך כמו ספייסר. בהמשך נוצרו משאפי אבקה יבשה, שביטלו את הצורך בקואורדינציה, כמו דיסקוס, טורבוהילר ואליפטה.
לסיכום, מכלול המשאפים החדשים, לצד התכשירים היעילים שכבר קיימים בשוק, מאפשרים מתן מענה הולם ואישי לצורכי כל חולה - ובכך עוזרים בהורדת תדירות ההחמרות המשבשות את חיי החולים ומסכנות אותם.
פרופ' דוד שטרית הוא מנהל מערך הריאות, מרכז רפואי "מאיר"
בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:
פורום אסתמה ילדים
פורום אלרגיה ואסתמה
פורום COPD - חסמת הריאה
