מחלות ריאה: בגלל העישון

עשן הסיגריות פוגע בשני חלקים עיקריים בריאה - בסמפונות, שהם הצינורות דרכם מתבצעת הנשימה; וברקמת הריאה, הכוללת את מיליוני שקיקי האוויר, האחראים לשיחלוף הגזים בנשימה (ספיגת חמצן לתוך מחזור הדם - והוצאת דו תחמוצת הפחמן).

עקרונית, הנזק הנגרם לסמפונות ולרקמת הריאה במחלות ריאה, כתוצאה מעישון כבד - הוא נזק בלתי הפיך; ומטרת הטיפול התרופתי בעיקר למתן את ההידרדרות.

מהן מחלות ריאה הנגרמות כתוצאה מעישון? מהי האוכלוסייה המצויה בסיכון גבוה לחלות בהן?

שתי מחלות הריאה העיקריות, הנגרמות כתוצאה מעישון, הן הברונכיטיס הכרונית, הפוגעת בסמפונות; והאמפיזמה (נפחת הריאה), הפוגעת ברקמת הריאה. המחלות האלה מופיעות בדרך כלל אחרי גיל 40 - ופוגעות ב-20-30 אחוז מהמעשנים הכבדים; כלומר, כאלה המעשנים 20 סיגריות ויותר ליום, משך עשרות שנים.

הברונכיטיס הכרונית היא מחלת ריאות חסימתית, שהיא תוצאת הדלקת הנוצרת בסמפונות, כתוצאה מפגיעת עשן הסיגריות. הדלקת גורמת להפרשת יתר של ליחה - וכתוצאה מכך, להיצרות של דרכי הנשימה.

כאשר צינורות הנשימה מוצרים, ההתנגדות לנשימה גדלה. הסימפטום הראשון והבולט ביותר של הברונכיטיס הוא שיעול ליחתי, ההולך וגובר עם חלוף הזמן. בהמשך, מתגלה אצל החולים בברונכיטיס כרונית גם קוצר נשימה, הנובע גם הוא מהיצרות הסמפונות.

מחלת הריאה העיקרית השנייה, נפחת הריאה (אמפיזמה) - נגרמת מפגיעת עשן הסיגריות ברקמת הריאה. העשן הורס את הרקמה ופוגע בתפקודה. רקמת הריאה מכילה מיליוני שקיקי אוויר, שתפקידם לבצע שיחלוף גזים בין האוויר החיצוני לכלי הדם. כך, הגוף יכול לספוג את החמצן המוכנס באוויר - ולהוציא אליו החוצה את דו תחמוצת הפחמן. פעולה זו דורשת שטח פנים נרחב של רקמת ריאה. פגיעת העשן ברקמה והריסתה מקטינים את שטח הפנים, תפקוד הריאה נפגע - ונפגעת גם היכולת לספוג חמצן ולהוציא החוצה את דו תחמוצת הפחמן.

האם שתי המחלות קשורות? מה התסמינים שלהן?

שתי המחלות - הפגיעה בסמפונות והפגיעה ברקמת הריאה - הן שני הצדדים של הספקטרום הרחב של הפגיעה הנגרמת לריאות, כתוצאה מעישון. אצל מרבית החולים, אם נבצע בדיקת CT של הריאות, נראה כי יש שילוב של שתי המחלות; ויחד עם זאת, שתי התופעות אינן בהכרח קשורות זו לזו - ומאוד תיתכן הופעה של מחלה אחת, ללא הופעה של האחרת.

מבחינה קלינית, הסימפטומים אצל מרבית החולים יהיו בעיקר אלה של הברונכיטיס, כלומר: שיעול וליחה. אצל מי שחולה רק בנפחת הריאה, לעומת זאת, הסימפטום העיקרי הוא קוצר נשימה - גם במאמץ קל מאוד.

מה פגיעתן של מחלות הריאה הנגרמות מעישון?

הפגיעה ברקמת הריאה גורמת לשינוי ביכולות האלסטיות של הריאה. במלים אחרות, כשהריאה מאבדת את הגמישות שלה, למרות שהריאה מתנפחת עקב המחלה וקולטת נפח אוויר גדול יותר, עדיין - שטח הפנים של שקיקי האוויר קטן יותר - ונגרמת פגיעה בתפקוד שלה. חוסר היכולת לקלוט כמות מספקת של חמצן ולפלוט את דו תחמוצת הפחמן, פוגעת ביכולת של החולים לבצע מאמץ גופני (אפילו קל) - משום ששחלוף הגזים הדרוש לכך אינו יכול להתבצע במידה מספקת.

בברונכיטיס הכרונית, שיחלוף הגזים אינו נפגם אמנם, אך התנגודת הגבוהה לנשימה, כתוצאה מהיצרות וחסימת הסמפונות, גורמת לחולים להתקשות בנשימה עצמה, הלחץ החלקי של החמצן הוא נמוך והלחץ החלקי של דו-תחמוצת הפחמן הוא גבוה. כך, חלק מן החולים בברונכיטיס אף יפתחו לחץ דם ריאתי גבוה.

מהו לחץ דם ריאתי גבוה? במה הוא פוגע?

מחזור הדם הריאתי מתאפיין בעבודה בלחץ דם נמוך - בין 20-24 מ"מ כספית. זאת, בניגוד ללחץ הדם הסיסטמי, הפועל על לחץ דם גבוה. עקב הברונכיטיס הכרוני וההתנגדות שנוצרת לנשימה, מתרחשת לעתים עליה בלחץ הדם הריאתי.
ליתר לחץ הדם הריאתי השלכות משמעותיות על פעילות הלב - ובעיקר הלב הימני, הרגיל לעבוד כנגד לחץ דם ריאתי נמוך. יתר לחץ דם ריאתי, פירושו תנגודת גבוהה יותר, הדורשת שינוי במבנה השרירי של כלי הדם והחדר הימני, על מנת לאפשר המשך של שיחלוף הגזים בצורה תקינה.

האם קיימות מחלות ריאה נוספות, הנגרמות מעישון?

נוסף על שתי מחלות הריאה שהוזכרו, יש למנות גם את סרטן הריאה, אחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר הקיימים (קשור ב-90% מהמקרים באופן ישיר לעישון כבד). כאן חשוב להזכיר שעישון גורם גם למחלות שהן מחוץ לריאה. למשל, השפעת עשן הסיגריות על כלי הדם גורמת למחלות לב, אירועים מוחיים ומחלות כלי דם פריפריים בגפיים. חשוב מכך: בניגוד למחלות הריאה, במחלות שהוזכרו בשורות אלה, גם כמות מועטה של סיגריות יכולה להשפיע על כלי הדם - ולגרום למחלה.

מהו הטיפול במחלות ריאה הנגרמות מעישון? האם הנזק הוא הפיך?

הטיפול הראשוני המומלץ יהיה הפסקת עישון. כשאדם מפסיק לעשן, ההידרדרות בתפקוד הריאתי מפסיקה. אמנם לא ניתן להחזיר את הריאה או את הסמפונות לתפקוד תקין - כלומר, הנזק הוא בלתי הפיך; אך התמתנות הידרדרות תפקודי הריאה מקלה על חומרת המחלה ותסמיניה.

בנוסף להפסקת העישון, מומלץ טיפול תרופתי, המתמקד בעיקר בתסמינים של הברונכיטיס הכרוני. הטיפול התרופתי מורכב משילוב של מספר תרופות, שלכל אחת מהן תפקיד אחר בריפוי. סוג אחד של תרופות דואג להרחבה חוזרת של דרכי הנשימה - ומסייע לטיפול בברונכיטיס ובהיצרות הסמפונות. הסוג השני של התרופות פועל לטפל בתהליך הדלקתי בדרכי הנשימה.

הטיפול בסוג הראשון, הפועל להרחבת דרכי הנשימה, מורכב גם הוא משני סוגי טיפול המשולבים זה בזה וניתנים באמצעות משאף. הסוג הראשון פועל על המערכת הסימפתטית, והסוג השני על המערכת הפארא-סימפתטית. הטיפול הפועל על המערכת הסימפתטית גורם להרפיה של השרירים המצויים בדופן הסמפונות. פעולת ההרפיה נוגדת את פעולת ההתכווצות, המצרה את הסמפונות, ומביאה להרחבתם. הטיפול הפועל על המערכת הפארא-סימפתטית - פועל, למעשה, כדי לבטל את פעולתה, וכך מוביל גם הוא להרחבת צנרת הנשימה.

יחד עם הטיפול להרחבת הסמפונות, במשאף ניתן גם חומר שלישי. אלה הם סטרואידים, שמטרתם לפעול כנגד התהליך הדלקתי, להקטין ולמתן אותו - במקביל למיתון היצרות הסמפונות.

מהם אחוזי ההחלמה ממחלות ריאה הנגרמות מעישון?

חשוב לזכור כי תוצאות של מחלות ריאה הנגרמות מעישון הן תוצאות בלתי הפיכות - ומטרת הטיפול היא למתן את ההידרדרות. התגובה לטיפולים מוצלחת במרבית המקרים, אך יש לדעת שגם בטיפול המקסימלי, מדובר בכ-10 אחוזים בלבד בהם מתרחשת הרחבה חוזרת של דרכי הנשימה (ובתנאי שנוטלים את התרופה לאורך כל החיים).

זאת, כשמדובר בתסמינים בברונכיטיס כרוני. לעומת זאת, לנפחת הריאה (אמפיזמה), אין טיפול תרופתי - ולא ניתן לשקם את רקמת הריאה שכבר נפגעה. מי שחולה בנפחת ריאה עשוי, לעתים, לקבל טיפול במשאפים, במטרה להקל על התסמינים השונים של הקושי בנשימה (אם הפגיעה היא מעורבת).

האם קיימים אמצעים נוספים לטיפול במחלות ריאה הנגרמות מעישון?

קיימים אמצעים נוספים לטיפול בחולי ריאות, שחלו כתוצאה מעישון. למשל: חולה שהלחץ החלקי של החמצן אצלו נמוך, יקבל טיפול בחמצן - ויצטרך ליטול אותו מרבית שעות היממה. אמצעים אחרים, שמטרתם לעודד שיקום של התפקוד הריאתי, כוללים פעילות גופנית מתונה, שמטרתה לשפר את תפקוד שרירי הנשימה - וכך ולשפר את היכולת להתמודד עם הירידה בתפקוד הריאתי. במקרים מסוימים, אף יינתנו חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות, שהן מחלות שחולים במחלות ריאה רגישים להן יותר, ביחס לכלל האוכלוסייה.

פרופ' דב היימר הוא מומחה למחלות ריאה ודרכי הנשימה וכותב הספר "רפואת ריאות בגובה העיניים"

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors