סרטן הערמונית: טיפולים מתקדמים
בשנתיים האחרונות אושרו בעולם המערבי כמה תרופות המאריכות את הישרדותם של חולי סרטן ערמונית. תרופות נוספות נמצאות בשלבי מחקר וחלקן כבר בתהליכי אישורים
סרטן הערמונית הוא הסרטן השלישי בשכיחותו כגורם תמותה בגברים בישראל (אחרי סרטן הריאה וסרטן המעי הגס), כך עולה מנתוני האגודה למלחמה בסרטן. בנוסף, הסיכון המצטבר של גבר לחלות בסרטן חודרני של הערמונית במהלך החיים עומד על כ-11% ומדי שנה נפטרים כ-400 גברים כתוצאה מהמחלה. אולם לפני שאתם רצים להיבדק, חשוב לדעת כי הדעות חלוקות בנוגע לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.
"כמה מאמרים שהתפרסמו בשנים האחרונות הדגימו יתרון לבדיקת סקר של סרטן הערמונית ואף הפחתה בתמותה. לעומת זאת מחקרים אחרים מלמדים שבחולה ללא תסמיני מחלה, קרי הפרעות במתן שתן, אין יתרון בבדיקת אבחון מוקדם", אומרת ד"ר אביבית פאר, רופאה בכירה במערך האונקולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם. "אבחון מוקדם של המחלה מוביל לטיפולים שעשויים לגרום נזקים קשים מאוד למטופל לאורך שנים רבות. יתרה מכך, מאחר שמדובר במחלה עם מהלך איטי מאוד, בחלק מהחולים האבחנה של סרטן הערמונית היא מיותרת לחלוטין. כך בחלק מהחולים ללא אבחון מוקדם, לא תהיה השלכה על איכות החיים ועל תמותה. לא מפתיע שהיום אין המלצה לבדיקות סקר של סרטן הערמונית, מלבד גברים בקבוצת סיכון גבוהה (קרוב משפחה בדרגה ראשונה עם היסטוריה של סרטן ערמונית לפני גיל שבעים). כל אדם יכול לשקול עם רופאו את היתרונות והחסרונות שבביצוע בדיקות האבחון לסרטן הערמונית".
אם אתם מתלבטים לגבי הבדיקה, הביאו בחשבון כי ככל שמתבגרים עולה הסיכוי לפתח את המחלה. גורמי סיכון נוספים כוללים סיפור משפחתי מדרגה ראשונה ותזונה עתירת שומן. בנסיונות למצוא את אפשרויות למניעת המחלה, עדיין רב הנסתר על הגלוי, משום שקיימת בעייתיות בעריכת מחקרים, עקב המהלך הטבעי הארוך של המחלה והקושי לגייס את מספר הנבדקים הדרוש לפרק זמן ארוך.
מאחר שמדובר במחלה המתפתחת לאט מאוד, תסמיניה יכולים להופיע זמן רב לאחר התפתחות הגידול המקומי, לעיתים אף שנים מאוחר יותר. "בדרך-כלל מופיעים התסמינים כאשר הגידול מפעיל לחץ על השופכה", מציינת ד"ר אביבית נוימן, רופאה בכירה במערך האונקולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם. "התסמינים מלווים בהפרעות במתן שתן הכוללות עלייה בתדירות מתן שתן בעיקר בלילה, קושי במתן שתן, אי נוחות ואף כאב במתן שתן. פחות שכיח אך אפשרי - דם בשתן או בזרע. במחלה מתקדמת יכולים להופיע כאבים באגן או כאבי גב משניים לגרורות בעצמות".
הטיפול בסרטן ערמונית גרורתי ניתן באמצעות זריקות או כדורים ומטרתו העיקרית היא להפחית את רמות הטסטוסטרון בדם ובתאי הגידול. כאשר מתפתחת עמידות לטיפולים אלו ניתן לרוב טיפול כימותרפי מסוג טקסוטר.
במהלך הטיפולים חולים רבים נזקקים לטיפול הקרנתי מקל בכאב בשלד באזורים בהם יש מעורבות סימפטומטית של המחלה. ד"ר פאר מסבירה כי "הטיפול נקבע על-פי גורמים רבים הקשורים לחולה, למחלות הרקע שלו, למצבו התפקודי ולמחלתו. רצף הטיפולים משתנה מחולה לחולה ומותאם למכלול הנתונים של אותו אדם, זאת תוך התחשבות בנתונים מדעיים וזמינות התרופות".
בשנתיים האחרונות אושרו בעולם המערבי מספר תרופות המאריכות את הישרדותם של חולים עם סרטן ערמונית. תרופות רבות נוספות נמצאות בשלבי מחקר וחלקן כבר בתהליכי אישורים. חלק מהטיפולים החדשים זמינים בישראל במסגרת סל הבריאות או במסגרת תכניות הנגשה למטופלים. ד"ר פאר וד"ר נוימן מפרטות על הטיפולים החדשים:
כימותרפיה: ג'בטנה (קבזיטקסל). מדובר בכימותרפיה חדשה הפעילה במחלה שהתקדמה תחת או לאחר טיפול בטקסוטר. במחקר מבוקר נבחנה יעילות התרופה בקרב 755 חולי סרטן ערמונית, שמחלתם התקדמה במהלך או לאחר טיפול בטקסוטר. הטיפול ניתן בעירוי תוך-ורידי אחת לשלושה שבועות ותוצאות המחקר הדגימו הפחתת תמותה ב-30% בקרב החולים שטופלו בג'בטנה, והכפלת הזמן שבו לא התקדמה המחלה: מ-1.4 ל-2.8 חודשים. החסרונות של טיפול זה הם פגיעה בספירות הדם ושלשולים. החל משנת 2011 התרופה כלולה בסל התרופות בישראל.
טיפול הורמונלי- זיטיגה (אבירטרון). יעילותה ובטיחותה של התרופה החדשה נבדקו במחקר בקרב 1,195 חולים שמחלתם התקדמה לאחר טיפול בטקסוטר. החולים טופלו בתרופה בשילוב תרופת פרדניזון, לעומת כאלו שקיבלו פלצבו ופרדניזון בלבד. ההישרדות החציונית של החולים שטופלו בתרופת המחקר הייתה 15.8 חודשים לעומת 11.2 חודשים. תרופה זאת נבדקה גם במחקר מקביל בחולים שטרם נחשפו לטקסוטר וגם במחקר זה נמצאה התרופה יעילה מאוד בדחיית הזמן להתקדמות המחלה. תופעות לוואי של הטיפול אינן שכיחות, וכוללות לרוב יתר לחץ דם, אשלגן נמוך ובצקות. תרופה זאת אושרה בארה"ב לטיפול בחולים גרורתיים גם לפני טיפול בטקסוטר וגם אחרי טיפול זה. תרופה זאת נכללת בסל התרופות 2013 עבור חולים שמחלתם התקדמה לאחר טיפול בטקסוטר.
אלפרדין. במחקר מבוקר בהשתתפות למעלה מ-900 מטופלים עם סרטן ערמונית גרורתי נמצא כי לטיפול זה יתרון משמעותי בשרידות החציונית של חולים בקבוצת המחקר: 14.9 חודשים, לעומת 11.3 חודשים. הטיפול ניתן בהזרקה תוך ורידית אחת לחודש למשך שישה חודשים ומלווה בתופעות לוואי מינימליות. אלפרדין זמין בארץ במספר מרכזים מצומצם, במסגרת תכנית נגישות של התרופה למשך השנה הקרובה.
דנוזומאב (XGEVA). תרופה זאת לא הוכחה כמאריכה הישרדות בסרטן ערמונית גרורתי, אך היא בעלת חשיבות מכרעת במניעת אירועים הקשורים לשלד במחלה גרורתית ובהארכת הזמן להופעת גרורות גרמיות בשלבים מוקדמים יותר של המחלה. טיפול זה ניתן בזריקה חודשית תת עורית ומחליף את הטיפול המקובל בזומרה. תרופה זאת זמינה בישראל וכלולה בסל הבריאות להתוויה של סרטן ערמונית גרורתי החל מ-2012.
לפרטים נוספים על טיפול חדש - ניסוי קליני לחולי סרטן הערמונית לחצו כאן.
בואו לדבר על זה בפורום סרטן הערמונית.