עישון בישראל: תמונת מצב

דו"ח שר הבריאות שמטרתו להציג תמונת מצב מעודכנת על העישון באוכלוסייה הכללית, בבני הנוער ובחיילי צה"ל, מציג את הפעילות, המאמץ וההשקעה של הגופים השונים הפועלים לצמצום העישון ונזקיו ולעידוד הגמילה מעישון, בהם משרדי הבריאות, החינוך, האוצר, צה"ל, קופות החולים, האגודה למלחמה בסרטן, ההסתדרות הרפואית, רשת ערים בריאות ורבים נוספים. להלן עיקרי הדוח לשנת 2016:

עישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל

שיעור העישון בכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל הוא 22.5%

שיעור העישון בקרב גברים גבוה מהשיעור בקרב נשים: 31.1% ו-15.8%, בהתאמה.

שיעור העישון בקרב ערבים גבוה מהשיעור בקרב יהודים: 23.4% ו-22.3%, בהתאמה. הפער בין יהודים לערבים ממוסך בשל שיעורי עישון גבוהים יותר בגברים ערבים (43.9%) בהשוואה לגברים יהודים (27.8%) לצד שיעורי עישון נמוכים יותר בנשים ערביות (9.8%) בהשוואה לנשים יהודיות (17.7%).

כ-50% מהגברים המעשנים דיווחו על צריכה של 20-10 סיגריות ליום, הן באוכלוסייה היהודית והן באוכלוסייה הערבית.

בקרב הנשים המעשנות, אחוז הנשים הצורכות פחות מ-10 סיגריות ליום הינו גבוה (למעלה מ-40%).

שיעורי העישון נמוכים יותר בקרב מרואיינים בעלי השכלה גבוהה (18.0%) בהשוואה לבעלי השכלה נמוכה ובינונית (כ-27% וכ-30%, בהתאמה) בכלל אוכלוסיית הסקר ובכל קבוצות האוכלוסייה.

הגיל הממוצע (בשנים) להתחלת עישון סיגריות היה 18.1 בקרב גברים יהודים ו- 19.5 בקרב נשים יהודיות; 19.4 בקרב גברים ערבים ו-25.0 בקרב נשים ערביות.

שיעור העישון בקרב גברים בישראל (30.9%) גבוה מהממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (25.6%). שיעור העישון בקרב נשים בישראל (16.0%) נמוך במעט ביחס לממוצע הכולל במדינות האיחוד האירופי (16.9%).

עישון בקרב בני נוער בישראל

מזה כעשור, ישנה מגמת ירידה הדרגתית בשיעור עישון הסיגריות בקרב בני הנוער. כ-8% מהתלמידים מדווחים כי הם מעשנים לפחות סיגריה אחת בשבוע, זאת בהשוואה לכ-15% בשנת 2002.

עישון סיגריות ונרגילה שכיח יותר במגזר הערבי לעומת המגזר היהודי, ובמיוחד בקרב בנים ערבים.

בנים מדווחים בשיעור גבוה יותר מבנות הן על עישון סיגריות והן על עישון נרגילה.

שיעור ההתנסות בעישון סיגריות אי פעם בקרב תלמידי כיתות י' מגיע לכ-20%. שיעור זה מעט גבוה יותר מהממוצע בקרב קבוצת גיל זו באירופה, העומד על כ-17%.

שיעורי העישון בצה"ל

צה"ל חידש לאחרונה את ניטור העישון בקרב מתגייסים ומשתחררים. הנתונים המוצגים בדו"ח זה מתייחסים רק למתגייסים בשנת 2016, ועדיין לא הושלם עיבוד הנתונים לגבי משתחררים או למגמות בין גיוס לשחרור.

שיעור העישון בקרב החיילים הגברים אשר התגייסו לצה"ל בשנת 2016 עמד על 24.8%. שיעור המתגייסות לצה"ל שהעידו על עצמן שהן מעשנות בשנת 2016 עמד על 14.9%.

בשנת 2016 עמדה צריכת הסיגריות הממוצעת בקרב מתגייסים על 9.5 סיגריות בקרב הגברים ו-7.3 סיגריות בקרב הנשים.

בשנת 2016 שיעור הגברים המעשנים בשירות קבע בצה"ל, בגילאי 30 ומעלה, היה 22.0% ושיעור הנשים המעשנות היה 16.1%.

גמילה מעישון בישראל

בשנת 2010 הוכנסו לסל שירותי הבריאות סדנאות לגמילה מעישון וכן תרופות מרשם לגמילה מעישון. בשנת 2016 חלה עלייה קלה של 4% מהשנה שעברה, ונרשמו 26,944 מעשנים שפנו לגמילה מעישון בקופות החולים.

ארבע קופות החולים ביצעו סדנאות גמילה בפריסה כלל ארצית ובהנגשה שפתית ותרבותית למגוון קבוצות באוכלוסייה, זמני ההמתנה לסדנאות היו לרוב סביב שבועות בודדים.

בחלק מקופות החולים מוצעים למבוטחים שירותי גמילה מעישון במגוון דרכים מעבר למינימום המתחייב בסל שירותי הבריאות, כגון ייעוץ טלפוני לגמילה מעישון וייעוץ אישי.

בשנת 2016 הועברו בצה"ל מעל ל-30 סדנאות גמילה מעישון, בעזרת כ-60 מנחי סדנאות גמילה מעישון.

במסגרת הרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2015 הוכנסו בדיקת סקר לגילוי מוקדם של מפרצת באבי העורקים הבטני וכן שיקום לחולי חסמת הריאות (COPD), שתי טכנולוגיות המתמודדות עם תחלואה הנגרמת לא מעט בעקבות עישון.

היבטים כלכליים של עישון טבק בישראל

על-פי ההערכות, עמדו הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות בלבד בשנת 2016 על כ-6,032 מיליון ש"ח, מהם כ-5,462 מיליון ש"ח מיבוא וכ-570 מיליון ש"ח מייצור מקומי.

לסכום זה יש להוסיף עוד כ-310 מיליון ש"ח ממיסי קנייה על טבק לגלגול המשמש להכנת סיגריות, וכן תקבולים נוספים המגיעים מהמיסוי המוטל על מוצרי הטבק האחרים, כגון טבק לנרגילה/טומבק, סיגרים, סיגרלות ועוד.

על-פי הערכות, בשנת 2016 יובאו לישראל כ-280 מיליון חפיסות מייבוא ועוד כ-30 מיליון חפיסות בייצור מקומי. במצטבר זוהי ירידה של כ-24% בחמש השנים האחרונות.

עיוות המס הקיים בין טבק לגלגול וסיגריות רגילות, גורם לשינוי העדפות של מעשנים ומעבר מרכישת חפיסות סיגריות לגלגול עצמי, במקום לשקול אפשרות גמילה מעישון או צמצום העישון. מצב זה גורם לפגיעה קשה ביעילותה של מדיניות המיסוי ככלי יעיל ומוכח לצמצום העישון ונזקיו ולמניעת התחלת עישון בצעירים וכן לאובדן הכנסות מצטבר של למעלה ממיליארד ש"ל לקופת המדינה.