ערמונית מוגדלת: הפתרון הניתוחי
הגדלה שפירה של הערמונית היא מצב נפוץ בקרב גברים מעל גיל 50. תכירו את TURP ואת TUVP: פרוצדורות להקטנת הערמונית. מה הסיכויים והסיכונים?
הגדלה שפירה של הערמונית היא מצב נפוץ המתפתח אצל גברים רבים מעל גיל 50. בלוטת הערמונית, אשר גדלה בשל תהליכים הורמונליים מגוונים, עשויה שלא לגרום כלל לתסמינים, אך אם היא גדלה לכיוון השופכה, היא עלולה לגרום תסמינים קלים עד קשים, ובהם קושי במתן שתן, דחיפות במתן שתן, תכיפות של מתן שתן, זרם שתן איטי ומקוטע, צריבה או כאב בעת מתן שתן, דימום בשתן ואפילו אצירת שתן: חוסר יכולת לרוקן את שלפוחית השתן. הטיפול בתופעת BPH או LUTS ערמונית מוגדלת שפירה יכול להיות טיפול תרופתי או טיפול ניתוחי. מתי מעדיפים התערבות כירורגית? מהו הטיפול הכירורגי המוצע? מה כולל תהליך ההחלמה לאחר-מכן ומהי תרומתו לאיכות חייו של המטופל? על כל השאלות האלה ועוד, מפי ד"ר שלום כץ, מומחה לכירורגיה אורולוגית, מנהל מרפאת "רפואה אישית" חלוץ שיטת אידוי הערמונית בישראל.
40% מהגברים בשנות ה-50 לחייהם, וכ-70% בשנות ה-60 סובלים מערמונית מוגדלת שפירה.
ביצוע ניתוח יישקל לפי מספר פרמטרים:
1. האם ניתן להסתייע בטיפול תרופתי? הטיפול התרופתי בערמונית מוגדלת מגוון ומקרים רבים יעיל. כשהטיפול לא מסייע, או גורם תופעות לוואי בלתי רצויות (כגון: ירידה בחשק המיני, סחרחורות) או לא יכול להינטל בשל מצב רפואי כללי, שוקלים טיפול כירורגי.
2. האם הערמונית המוגדלת גורמת לתסמינים ומהי מידת חומרתם? רק אם נגרמים תסמינים הפוגעים בתפקוד ומפריעים לשגרת חייו של המטופל יש לשקול התערבות ניתוחית.
3. האם הערמונית המוגדלת גורמת לבעיות רפואיות? פעמים רבות ההגדלה השפירה גוררת בעיות רפואיות אחרות, כגון דלקות שתן חוזרות ונשנות, אבנים בשלפוחית השתן, פגיעה בכליות ואצירת שתן: המצריך שימוש בקטטר.
4. מהו מצבו הרפואי הכללי של המנותח? יש לשקול האם המטופל יכול לעבור ניתוח בהרדמה. אם הוא מבוגר מאד, מטופל תרופתית ואיננו שואף לקיים חיי מין פעילים, ייתכן כי יועדף טיפול תרופתי, על פני טיפול כירורגי.
5. מהם סיכוני הניתוח? כל מועמד לכל ניתוח חייב להבין את משמעויות הניתוח: מטרותיו, הסכנות הגלומות בו והסיבוכים העלולים להתרחש.
6. מה ניתן לצפות מהניתוח? על המטופל לדעת שניתוח מוצלח בערמונית מוגדלת מאפשר חזרה לתפקוד והעלמת כל התסמינים. ישנן שיטות ניתוחיות שונות ויש לבחור את השיטה המאפשרת העלמת התסמינים לטווח ארוך.
7. אם ניתן לעבור ניתוח "סגור" (זעיר פולשני) או שמא המטופל חייב לעבור ניתוח פתוח? גם לסוג הניתוח ולמיומנות המנתח חשיבות רבה בעת ששוקלים ביצוע ניתוח.
מהו ניתוח לערמונית מוגדלת?
מדובר בניתוח המפחית את נפח הבלוטה, באופן שהערמונית לא תלחץ על השופכה ועל שלפוחית השתן. ישנם שני סוגים של ניתוחים: ניתוח פתוח וניתוח סגור (דרך השופכה). חשוב לציין כי התוצאה הסופית בשני סוגי הניתוחים זהה. כלומר, הוצאת שתי אונות בלוטת הערמונית והשארת הקליפה (קופסית) של הערמונית שלמה בתוך הגוף.
ניתוח לערמונית מוגדלת שפירה שונה מניתוח סרטן ערמונית בכך שניתוח של גידול ממאיר מצריך כריתה של כל הבלוטה, כולל קליפת הערמונית הואיל ותאים סרטניים עלולים להיות גם בקליפת הערמונית.
מה ההבדל בין שני סוגי הניתוחים?
כשמדובר בניתוח להקטנת ערמונית מוגדלת בשיטה פתוחה, כריתת האונות "פלחי" הערמונית הצמודים לקופסית משני צדדיה נעשה דרך חתך בדופן הבטן, דרכו מתבצע חתך גם בשלפוחית השתן. דרך שלפוחית השתן מגיעים לערמונית ומגרדים את האונות. חשוב לציין כי בניתוח פתוח המנתח אינו רואה את איזור הניתוח אלא רק משתמש בחוש המישוש. זהו ניתוח מורכב המחייב קטטר ואשפוז ארוך של 5-7 ימים, החלמה ממושכת לאחר השחרור מבית החולים. לניתוח זה סיכונים רבים: דימום במהלך הניתוח ולאחריו שבמקרים מסויימים מצריך עירוי דם, פגיעה בזיקפה, זיהומים, שפיכה אחורית ובריחת שתן.
ניתוח סגור לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית מכונה גם TURP. מבוצע ללא חתך חיצוני כלשהו. המכשור הרפואי המעורב בניתוח הכולל מצלמה זעירה, מוחדר לגוף דרך פתח קיים: צינור השופכה. בעזרת המכשור, מתבצעת הקטנה של הבלוטה: כריתת רקמה חלקית או מלאה של האונות. לרוב, אני ממליץ על כריתה של כל רקמת האונות עד לקופסית, באופן שיבטיח פתרון ארוך טווח. המכשור הרפואי מכונה רזקטוסקופ מצויד במקור אור ומצלמה זעירה. בקצה המכשיר מחוברת לולאה חשמלית, שבאמצעותה מסירים את הרקמות הרצויות. משך האשפוז קצר יותר, בין 2-3 ימים כולל קטטר למשך זמן האשפוז. החלמה מהירה יותר לאחר ניתוח זה והתוצאות מצוינות. מרבית המטופלים ידווחו על שיפור בזרימת השתן; אך גם לאחר ניתוח זה ייתכנו סיבוכים, אם כי הסיכוי להתרחשותם קטן. בין הסיכונים, דימום, פגיעה באיזון המלחים בגוף, אין אונות ואי שליטה במתן שתן.
מתי עוברים ניתוח פתוח לכריתת ערמונית?
יש לזכור שהניתוח המוביל בארץ ובעולם (נחשב כ "GOLD STANDARD") הוא הניתוח הסגור TURP, ולא הניתוח הפתוח.
באופן כללי עדיף לעבור ניתוח סגור TURP, אולם לא תמיד הדבר מתאפשר, כאשר הערמונית גדולה במיוחד, מעל 80 גרם, קיימת סכנה של הרעלת נוזלים (חוסר איזון מלחים בגוף כתוצאה מספיגת יתר של נוזלים המשמשים בשיטת הניתוח הסגור). או לחילופין, כאשר המנותח לא מיומן מספיק.שיטת ניתוח זו מחייבת מומחיות, ניסיון והתמקצעות. אם המנתח מעריך שלא יהיה מסוגל לבצע ניתוח סגור, ימליץ לבצע ניתוח פתוח, שהוא מורכב יותר עבור המטופל כפי שכבר ציינתי.
לפני כ-18 שנה החלו להשתמש בארה"ב ובישראל בשיטת TUVP: אידוי הערמונית. השיטה מאפשרת הקטנה גם של ערמונית גדולה במיוחד בגישה סגורה (ללא חתך חיצוני).
מה זה אידוי הערמונית?
זוהי פרוצדורה חדשנית הדומה מאד ל-TURP, אולם כוללת שימוש במכשור המאפשר אידוי של רקמת הערמונית העודפת, באופן שמקטין אותה. אונות הערמונית מתייבשות ומתפוררות ונפלטות החוצה מהגוף באופן טבעי במהלך הטיפול עצמו. ערמונית גדולה מדי לא תוכל לעבור הקטנה באמצעות שיטת ה-TURP, משום שיש חשש להרעלת נוזלים. בשיטה החדשנית של אידוי הערמונית, מתבצע איטום כלי הדם, המונע ספיגת נוזלים, ואין כל חשש מהופעתה של תסמונת זו. זוהי שיטה מצוינת ומומלצת. התוצאות של הניתוח מצוינות והסיכונים נמוכים. זמן האשפוז קצר ביותר 24 שעות כולל קטטר לפרק זמן זה בלבד, ההחלמה מהירה, אין דימום רב לאחר הניתוח ולא נזקקים לעירוי. יתרון נוסף של שיטת האידוי TUVP היא שניתן לשלב בסיום התהליך גם כריתה באמצעות הלולאה החשמלית (TURP) כדי להשיג תוצאות מיטביות. השימוש בשיטת ה TURP מאפשרת לחתוך רקמות של ערמונית ולשלוח לבדיקה פתולוגית. (ביופסיה) תהליך אידוי בלבד לא מאפשר הוצאת רקמה.
בואו לדבר על זה בפורום ניתוח ערמונית-פרוסטטה מוגדלת.