כאבים בחזה והתקף לב

המושג "כאבים בחזה" שגור בפי כל, ומייד מעורר את האסוציאציה של התקף לב. אמת היא, שאחד הביטויים הקליניים של התקף לב (אוטם שריר הלב) הוא כאב לוחץ מטריד, כבד בקדמת החזה. אך לרוב הוא מלווה בעוד תסמינים אשר אם קיימים, מעלים את הסבירות שהכאב אכן מקורו בלב, כמו: הזעה קרה, בחילה ואף הקאה, חולשה וקושי בנשימה ואף איבוד הכרה.

במקרה של התקף לב לא תמיד יופיע כאב בקדמת החזה. לפעמים הכאב יהיה ממוקם בגב בין השכמות, לפעמים יקרין לזרוע שמאל או לשתי הכתפיים או ללסת התחתונה. לפעמים בכלל לא יופיע כאב. פעמים מופיעים כל התסמינים שתוארו לעיל או חלקם בו זמנית.

מן האמור לעיל עולה שלרופא העומד מול פציינט המתלונן על "כאבים בחזה" צריכה להיות מידה גדולה של גמישות אבחנתית. לצורך העלאת דרגת הדיוק באבחנה נעזרים במספר נתונים נוספים, ביניהם:

1. הסיפור הקליני שלפני התלונות - האם מדובר בחולה לב ידוע, האם היו תסמינים קודמים התומכים בהתפתחות מחלת לב לאחרונה (בלי הגדרת זמן מדויקת), או האם מדובר בחולה עם גורמי סיכון משמעותיים למחלת לב.

2. הסתכלות על החולה בזמן התלונות - נתון מרכזי ביותר, העוזר לקלינאי לאבחן את המחלה.

3. בדיקה פיזיקלית, בעיקר של הלב והראות.

4. בדיקת אקג בזמן התלונות, והשוואת התוצאות לתרשימים קודמים.

5. צילום החזה.

6. בדיקות דם שונות.

7. זמן הסתכלות - לפעמים התלונות בהתחלה מינוריות ונחלשות או נעלמות עם הזמן ולפעמים הפוך, מתגברות עם הזמן (סדר גודל של שעות) ולפעמים הכאב "בא והולך", נחלש או מתגבר.

למרות כל הבדיקות שצויינו, לעיתים לא ניתן להחליט בוודאות האם באמת מדובר באוטם חריף (או במצב שיוביל במהרה לאוטם) או בכאב שמקורו מסיבה אחרת. לכל רופא זהו מצב קשה ביותר, ולכן רוב החולים המתלוננים מאושפזים "להשגחה" על מנת לאפשר חלוף זמן מה ואבחון במהלך האשפוז.

אם לא הלב אז מהו מקור הכאבים, שלפעמים יכולים להיות ממש חזקים? בבית החזה ישנן הרבה איברים אשר יכולים לגרום כאב. נציין רק את מיעוטם: הפרקים, הסחוסים, הצלעות, הקרומים העוטפים את הלב והראות, הוטין (אב העורקים), וכמובן דרכי העיכול - ושט וקיבה. גם איברים בבטן עלולים לגרום לכאב בבית החזה שדומה לכאב המורגש בעת מצב של אוטם שריר הלב.

בין האיברים הללו נמצאים כיס המרה, המעיים, הקרומים של הכליות והכבד ועוד. היות שכך, סביר להניח שאנשים רבים שסבלו מ"כאב בחזה" כלל לא פנו לרופא והכל עבר בשלום, בדיוק כמו הרבה שפנו לרופא ולא התגלתה שום בעיה.

למזלנו רק למיעוט יש התקף לב אמיתי בזמן תלונות של "כואב בחזה", אך אליה וקוץ בה. לא ניתן לדעת מראש מי הוא מי. לשאלה האם ומתי לפנות לעזרה רפואית אין תשובה מדוייקת.

התשובה טמונה באחריות של המתלונן, שיקול הדעת שלו באשר לחשיבות המיחושים והתחושה הפנימית שלו בזמן הכאבים - האם באמת מדובר במשהו "רע" או "שום דבר - זה יעבור". מובן, שהמלצתי הברורה היא תמיד להישאר בצד הבטוח ובכל מקרה של חשש, ואפילו חשש קל בלבד לפנות לעזרה רפואית.

כתבה זו היתה הקדמה קצרה ופשטנית על מנת לתת מושג קלוש על מה נמצא מאחורי המילים "כאב בחזה", ועד כמה המשפט: "דוקטור יש לי דקירות בחזה" מורכב ובעייתי. לבסוף נציין שכאב בחזה היא תלונה מאד שכיחה, ורוב התלונות המדווחות על כאב בחזה לא מבטאות אוטם או כאב שמקורו בלב.

הדבר נכון בעיקר אצל ילדים אצלם תלונות על כאב, דקירות, "מחטים" "נתפס לי" מאוד שכיחות, וכך גם אצל מבוגרים צעירים בריאים. שוב נדגיש את חשיבות הפניה לעזרה רפואית בכל מקרה של חשש קל.