כולסטרול ופלבנואידים: שחקנים חדשים בזירה

בכתבות הקודמות הדגשתי את הקשר שבין הכולסטרול בדם ומידת הסיכון לחלות בטרשת עורקים, שהיא גורם התחלואה והתמותה העיקרי בעולם המערבי. הקשר בין כולסטרול למחלות לב הוא ברור וידוע, אבל רק לאחרונה מתחילה להתברר מורכבותו:

בשנים האחרונות החלו להתעורר סימני שאלה לאור העובדה שלחולים שעברו התקף-לב, או כאלה שנפטרו עקב מחלת לב, נבדקו רמות הכולסטרול בדם ונמצאו תקינות לחלוטין ! יש כבר סטטיסטיקות שמדברות על כחמישים אחוז מהחולים במחלות לב שאין להם כולסטרול גבוה. האם ייתכן שהמדענים טעו? שחיפשו במקום הלא נכון?

אז לפני שנמהר להאשים את הרפואה הקונבנציונלית , בואו ונראה מה התפענח בינתיים ונבין שהקשר בין טרשת עורקים לכולסטרול הוא לא כ"כ פשוט. הקשר הזה יכול להתבטא בשלוש צורות:
1. רמה גבוהה של כולסטרול בדם הנובעת בד"כ מרמה של LDL גבוה ("הכולסטרול
הרע").
2. רמה תקינה של כולסטרול אבל רמה נמוכה של HDL ("הכולסטרול הטוב").
3. כמות תקינה של כולסטרול בדם אבל פגיעה באיכות ע"י חימצון. כלומר:
כולסטרול מסוכן הוא כולסטרול מחומצן.
מחקרים רבים תומכים בהשערה שהועלתה, שעל מנת לגרום לנזק בדפנות העורקים חייב הכולסטרול, ובפרט ה- LDL, לעבור שינויים במבנה, כמו חימצון. כנראה שרק הכולסטרול המחומצן הוא זה ששוקע על הדפנות, מצטבר שם ומתחיל את התפתחות הנגע הטרשתי. החימצון הזה מתבצע גם בתהליכים טבעיים שמרחשים בגוף וגם ע"י גורמים מבחוץ המכונים "רדיקלים חופשיים" ומצויים באויר המזוהם שאנו נושמים, בעשן סיגריות, בקרינה, בחומרי הדברה ועוד.

כאן נכנסים לתמונה החומרים נוגדי החימצון או האנטיאוקסידנטים, כמו ויטמינים C ו- E, ובמיוחד אנטיאוקסידנטים המצויים בפירות וירקות ונקראים פלבנואידים.
אלה הם חומרים הנפוצים מאד בצמחים ומצויים בכל חלקי הצמח, כולל בשורש, בפירות, באבקת הפרחים ועוד. חלקם מופיעים כפיגמנטים ותורמים למגוון הצבעים בטבע (צהוב, אדום) וחלקם חסרי צבע. הסתבר שלפלבנואידים יש פעילות נוגדת חימצון LDL ושתזונה עשירה בפלבנואידים נמצאת בהתאמה הפוכה לתמותה ותחלואה ממחלות לב.
אחד המקורות החשובים לפלבנואידים הוא קליפת הענבים, שמהם מכינים את היין האדום (ביין לבן מוציאים את קליפת הענבים בזמן ההכנה ולכן יש בו פחות פלבנואידים). בעבר ניסו לקשור את המנהג הצרפתי של שתיית יין אדום בכל ארוחה, עם השכיחות הנמוכה יחסית של מחלות לב בצרפת, למרות אכילה מרובה של שומנים רוויים. כיום קיימים מחקרים שמראים ששתיית יין אדום העשיר בפלבנואידים יכולה לסייע לעיכוב התפתחות המחלה הטרשתית בעורקים.

פלבנואידים מצויים גם במיץ רימונים (פי- 5 יותר מאשר ביין !), בתה, בבצל, בשורש צמח הליקוריש (ממנו מכינים את סוכריות השוש השחורות) ובעוד פירות וירקות.
קיימות עדויות ממחקרים אפידמיולוגיים (של אוכלוסיות) המראות על קשר בין שיעור נמוך של תחלואה ותמותה ממחלות לב, לבין תפריט עשיר בפירות וירקות.
אגודת רופאי הלב האמריקאית (AHA) ממליצה לצרוך בין 4 ל- 6 מנות של פירות וירקות בכל יום, ולהעדיף מזונות עשירים בנוגדי חימצון.