למות ביום אחר, על הגדרות של "מוות" ברפואה

מתי מוגדר אדם כמת? מתי מוגדר אדם כנוטה למות? והאם בכלל יש יכולת לתת הגדרות נוקשות במקרים שנוגעים בתחום האפור.

הבה ננסה ליצור "ארגז כלים" לדיון הזה.

מוות מוגדר במילון אבן שושן כ "חוסר חיים, חדלון, מצב שפסקו בו כל הפעולות והתהליכים של החיים בגוף החי או הצומח.

ברפואה מבחינים בין "מוות קליני" ל "מוות מוחי" ולצידם, כבונוס, גם מצב של קומה, תרדמת.
מוות נקבע כאשר כל תהליכי החיים וחילוף החומרים בגוף נפסקים.

תרדמת היא מצב בו יש פגיעה במוח, אולם לא בגזע המוח האחראי על תפקודו הבסיסי של הגוף - נשימה, עיכול וכדומה. זהו מצב פתולוגי שבו החולה מחוסר הכרה, לא מודע לסביבתו ולא ניתן להעירו. כאשר אדם נמצא בתרדמת יכולים לקרות אחד משלושה דברים - החלמה, מצב צמחי, או מוות תוך שבועות ספורים.

הינו המצב בו כל מערכות הגוף מפסיקות לתפקד, כולל הלב והמוח, מה שיראה בתרשים אק"ג כ"קו ישר". רקמת המוח אינה מתה עדיין, במצב כזה תאי המוח מתחילים לעבור הרס והתפרקות, תהליך שהוא בלתי הפיך עקב חוסר יכלתם של תאים אלו להתחדש.

אל מוות קליני ניתן להתייחס רק בדיעבד, חשוב להדגיש כי אדם לא יכול להימצא במצב כזה לאורך זמן היות ואם זה היה כך: היה האדם מוגדר כמת, מוות קליני מוגדר ככזה רק אם בסביבת האדם היה באותה עת צוות החייאה או מישהו שהחיה אותו ולפיכך המצב הפיך, יאסר ערפאת: על פי הגדרה זו, לא יכול להיות מוגדר במצב של מוות קליני, כיוון שלא התקימו אצלו התנאים הנ"ל.

ומה אומר משרד הבריאות?
מוות קליני הוא למעשה מצב זמני בו הלב אינו פועם ונפסקת פעילות הלב והנשימה, אך רקמת המוח אינה מתה עדיין. מרגע הפסקת אספקת דם למוח ולאברים החיוניים, תאי המוח מתחילים לעבור תהליך של הרס. הרס של תאי המוח הינו בלתי הפיך בשל חוסר יכולת ההתחדשות של תאים אילו.

מוות מוחי מוגדר כהפסקה מלאה ובלתי הפיכה של פעילות המוח. מוות מוחלט של המוח, תפקוד הלב עוד עשוי להימשך ימים ספורים (שבועות, בסיוע מערכות הנשמה) אולם אין דרך חזרה.
הפסקת תפקוד המוח ניתנת למדידה בבדיקת EEG (פעילות גלי המוח-אלקטרואנצפלוגרף). נגרמת מסיבות רבות כמו חוסר אספקת דם למוח, בצקת של המוח, חבלת ראש קשה שגורמת לטלטול חזק של המוח וקריעה של עצבים לאיזורים חיוניים, או הצטברות רעלנים במוח בשל אי ספיקת כליות או כבד.

ומה אומר משרד הבריאות על מוות מוחי?
מוות מוחי ע"פ משרד הבריאות: מוות מוחי הינו הפסקת פעילותו של גזע המוח, האחראי על כל מערכות ה"חיים ", זרימת דם, דופק , נשימה. מוות מוחי הוא מוות בלתי הפיך. לעיתים יש נטייה בציבור לערבב את המושג מוות מוחי עם "מות קליני". מוות קליני, שהוא הפסקת פעולת הלב,עשוי להיות הפיך במידה ונעשתה החייאה מוצלחת מיידית. שמעתם בודאי גם על מקרים של התעוררות מחוסר ההכרה לאחרי שנים רבות. זה אכן יכול לקרות, במקרים בהם מוגדר החולה כ" צמח".כ"צמח" מוגדר אדם שגזע המוח אצלו לא נפגע. לכן הוא מוגדר כחי. לא אפסו הסיכויים להחיותו מחדש, ולכן לא נקבע מותו. לעומת מקרים אלה, מוות מוחי הוא מוות לכל דבר והוא בלתי הפיך.

משרד הבריאות קבע נוהל אחיד ומחייב לכל בתי החולים בארץ , המגדיר את האופן בו ניתן לקבוע את מות המוח. על פי נוהל זה לפני התחלת ביצוע בדיקות לקביעת המוות המוחי,על הצוות הרפואי לוודא חד משמעית שאין הטעיות הנובעות מתרופות, מקרים בהם החולה נראה חסר הכרה, אך מוחו עדיין חי . עיקרו של נוהל זה הוא שכל עוד יש ספק קטן שבקטנים לא ייקבע המוות. אם התוצאות שהתקבלו לא היו חד משמעיות, יבוצעו הבדיקות שוב כמה שעות לאחר מכן. הנוהל קובע כי בועדת הקביעה ישתתפו שני רופאים מומחים בתחומים רלוונטים לקביעת המוות: מערכת העצבים, ההחייאה והרפואה הפנימית.
הנוהל אינו מאפשר לרופאים העוסקים בהשתלות להשתתף בועדה. לרשותנו עומדים כיום חידושי טכנולוגיה המנדבים לנו מכשירי בדיקה אובייקטיבים.

למה לוקחים איברים במקרה כזה: משום שבמצב של מוות מוחי, שפירושו הפסקת החיים, ניתן למשך זמן מוגבל בלבד, לשמר את תפקוד האיברים באופן מלאכותי. זה הזמן להנצלת האיברים. לאחר מכן, האיברים יפסיקו לתפקד ומערכות הגוף יקרסו למרות הטיפול המלאכותי.

באופן "מסורתי" מוות היה מוגדר כהפסקה של כל תפקודי הגוף, כולל נשימות וקצב הלב. מאז שניתנה האפשרות להחיות חלק מהאנשים אחרי תקופה מסויימת ללא נשימות, דופק או סימנים אחרים גלויים של חיים, כמו גם לשמור על נשימה וזרימת דם באופן מלאכותי ע"י מכונות החייאה, נוצר הצורך להגדרה מחודשת של מוות. בעשורים האחרונים, עלה הקונספט של "מוות מוחי", כאשר הכוונה היא שהאדם יכול להיות מוגדר כמת, גם כאשר הלב שלו ממשיך לפעום בשל נקיטת אמצעי החייאה מלאכותיים.
אדם שנמצא במוות מוחי אין לו כל פעילות חשמלית מוחית וכל הוכחה קלינית של פעילות מוחית בבדיקה נוירולוגית (לא מגיב לכאב, אין רפלקסים של עצבי הראש כמו תגובת אישונים לאור או רגישות במגע בעין וכו', והוא אינו נושם באופן ספונטני).

חשוב להבחין בין מוות מוחי, לבין מצבים שיכולים לדמות מוות שכזה (כמו צריכת יתר של כדורים מסוגים מסויימים, הרעלת אלכוהול, היפותרמיה - דהיינו נפילה של חום הגוף, היפוגליקמיה - נפילה של רמות סוכר, וכן קומה או מצב "צמח" כרוני. חלק מהאנשים בקומה יכולים להתאושש, וחלק מהאנשים עם מצבים נוירולוגים בלתי הפיכים ("צמח") עדיין יכולים שיהיו להם מספר תגובות מוחיות כמו נשימה עצמאית.

באדם עם מוות מוחי, רקמת המוח עצמה נרקבת (מתה). מצבים שגורמים למוות מוחי מביאים לתפיחה של רקמת המוח ועליה בלחץ התוך גולגולתי עד למצב בו יש חסימה מוחלטת של זרימת הדם בתוך הגולגולת.

אבחנה של מוות מוחי צריכה להיעשות בצורה יסודית כדי לוודא שאכן המצב בלתי הפיך. הקריטריונים המשפטיים שונים ממקום למקום, אבל בד"כ דורשים הערכה נוירולוגית נפרדת ע"י שני רופאים, שיראו שיש הפסקה מוחלטת של כל פעילות מוחית, ויכולים גם לכלול 2 תרשימים של EEG בהפרש של 24 שעות ביניהם שיראו "קו ישר".

מצב של מוות מוחי מהווה בין השאר "אישור" רשמי לתרומת איברים, גם על פי ההלכה היהודית.

לאתר משרד הבריאות
בואו לדבר על כך בפורום רפואת חירום