דלקת בדרכי השתן: זהירות מהיגיינה מוגזמת

דלקת בשתן נגרמת על רקע זיהום של חיידקים המגיעים לדרכי השתן וגורמים לדלקת. חיידקים נמצאים בדרכי השתן באופן טבעי - ועצם נוכחותם איננה מחלה המצריכה טיפול. הטיפול נחוץ כשמתפתחים תסמינים של דלקת, המאופיינים בכאב, צריבה במתן שתן, ולעיתים גם בחום וכאב במותן.

מהם התסמינים לדלקת בשתן?

תכיפות ודחיפות במתן שתן; כאב, עקצוץ או צריבה בעת מתן שתן; קושי במתן שתן, לעתים גם חום, צמרמורות וכאב במותן ובגב תחתון. שתן עכור או מדיף ריח רע אינו סימן לזיהום בהעדר תלונות נוספות. דם בשתן יכול להעיד על זיהום או אבחנה אחרת הדורשת ברור. דלקות חוזרות בדרכי השתן אופייניות יותר לנשים, ויכולות לגרום להן לסבל רב.

מהם הגורמים לחזרת דלקות שתן? מדוע הן נוטות לחזור?

ישנם מספר גורמים מרכזיים המשפיעים על הנטייה של זיהומים בדרכי השתן לחזור: נטייה גנטית; בעיות מבניות בדרכי השתן; רקע של פעילות כירורגית / מניפולציות בדרכי השתן; שינויים הורמונליים; ובקרב גברים: בעיות בערמונית. כמו כן, ידוע כי עודף היגיינה וניקיון באזור - דווקא מעודד הופעה של דלקות בדרכי השתן וכך גם שימוש מיותר באנטיביוטיקה.

זה נשמע מפתיע! ניקיון ושמירה על היגיינה אינם אמורים דווקא להפחית את שיעור הזיהומים?

ובכן: לא! זוהי הנחה נפוצה ושגויה, הגורמת לרבות מהמטופלות לסבול מאי נוחות מתמדת באזור - וחבל. הגוף הוא המגן הטוב ביותר של עצמו; ומערכות הגוף, כולל מערכת השתן, כוללים מנגנוני הגנה טבעיים. אישה ששוטפת את האזור אחרי כל הגעה לשירותים פוגעת באותם מנגנונים טבעיים, משבשת את החומציות הטבעית הנחוצה לבריאות הגוף - וכך, במקום להועיל, היא דווקא מזיקה לעצמה. במערכת השתן ובנרתיק יש רירית עדינה, שנפגעת עקב ניקיון תכוף ומאסיבי, תוך שימוש בחומרי ניקוי לא מתאימים, המפרים את התנאים המתאימים להתמודדות עצמאית וטבעית של הגוף - עם מזהמים.

מה לגבי אנטיביוטיקה? בהיותה הנשק המרכזי למלחמה בזיהומים, היא אמורה להיטיב - ולא לפגוע במטופלת. הלא כך?

אנטיביוטיקה היא כלי יעיל למלחמה בזיהומים, אך לאנטיביוטיקה גם השפעות מזיקות ומסוכנות. שימוש לא נכון באנטיביוטיקה עלול להזיק - ולא להועיל. האנטיביוטיקה משנה את האיזון הטבעי של החיידקים הנמצאים במערכת השתן ובנרתיק וכך מטיפול לטיפול, חיידקים אחרים מתנחלים באזור ויכולים לגרום לדלקת. כמו כן, טיפול אנטיביוטי מעודד את החיידקים לפתח מנגנוני עמידות כנגדה וכך הם מוצאים דרך לעמוד בפניה (בשל מנגנון ההישרדות הטבעי שלהם).

כאשר ניתן טיפול קבוע באנטיביוטיקה או כאשר מדובר בטיפולים מרובים, הטיפול האנטיביוטי יעיל לזמן מה, הזיהום נעלם, התסמינים חולפים - ואז, בשל העמידות שפיתחו החיידקים, הזיהום החדש שמגיע קשה יותר לטיפול - זה מעגל שקשה לעיתים לפרוץ אותו.

אז מה עושים? איך מתמודדים עם זיהומים חוזרים ונשנים במערכת השתן?

ראשית: יש לטפל אנטיביוטית רק כאשר ברור כי מדובר בזיהום. לא כל אי נוחות באזור הגניטלי משמעה זיהום בדרכי השתן. רצוי לטפל על פי תוצאות תרבית וכך ניתן לוודא כי החיידק רגיש לתכשיר הניתן.

שנית: בנשים, כדאי להימנע מניקוי עודף של האזור הגניטלי, וכמו כן כדאי השתמש לצורך ניקוי בתכשירים מתאימים השומרים על החומציות הנכונה - התכשירים נמכרים בבית מרקחת, ללא מרשם רופא.

שלישית: אחת הצרות הקשורה לעידוד תחלואה זיהומית בדרכי השתן היא ביצוע תרביות שתן מיותרות. למשל, ביצוע תרבית שתן להוכחה כי הזיהום עבר, או ביצוע תרבית בהעדר סימנים מכוונים לזיהום בדרכי השתן. תרביות אלו עלולות להיות חיוביות. כך, בהעדר סימפטומים המצדיקים רישום אנטיביוטיקה החולה והרופא מתפתים לרשום טיפול אנטיביוטי מיותר. מחקרים הראו כי אין יתרון לטיפול בתרבית חיובית בהעדר סימנים לזיהום למעט בשני מצבים ייחודיים נשים בהריון ונשים לפני פרוצדורות כירורגיות בדרכי השתן. באנשים עם זיהומים חוזרים אמיתיים בדרכי השתן ניתן להיעזר לעיתים גם בתכשירים לא אנטיביוטיים למניעת זיהומים חוזרים כגון ויטמין C, או חומרים אחרים המשנים את חומציות האזור ומקשים על החיידקים לגרום לזיהום.

כאשר מדובר בזיהום אמיתי בדרכי השתן יש ליטול אנטיביוטיקה אך ורק בפיקוח רופא.

מדוע יש לטפל בנשים בהריון ובאנשים לפני פרוצדורה כירורגית כשיש חיידקים בשתן גם בהעדר תסמיני זיהום?

הוכח קשר בין הימצאות זיהום בדרכי השתן, להשפעה על בריאות האם וההריון. כך, למשל, עקב זיהום בשתן עולה השכיחות של לידות מוקדמות וגם של ילודים במשקל לידה נמוך.

בקרב אנשים העומדים לפני טיפול כירורגי בדרכי השתן, חשוב למגר זיהומים, כדי שיגיעו לניתוח כשהאזור נקי מחיידקים, על מנת לצמצם סיכונים לזיהום שיירכש במהלך הניתוח.

האם דלקת בשתן נחשבת למצב מסכן חיים?

ברוב המקרים - לא. זיהום בדרכי השתן מלווה בתסמינים הגורמים בעיקר אי נוחות. כמובן שבמצבים מסוימים, הופעת התסמינים מחייבת פתרון וטיפול. זיהום לא מטופל במערכת השתן יכול לעיתים לערב גם את הכליות.

דלקת חוזרת ונשנית בכליות עלולה לפגוע בתפקודן. על כן, תפקידו של הרופא להחליט האם אכן מדובר בזיהום הדורש טיפול אנטיביוטי. בכל מקרה, במצב של תסמינים קשים כמו חום גבוה מאד, כאב במותן, אובדן הכרה, בלבול וכדומה, יש לפנות בהקדם לטיפול רפואי. כמו כן, יש לזכור כי לא תמיד התסמינים מצביעים על דלקת בשתן - והם יכולים לנבוע ממצב אחר, שעלול להיות מסוכן. לכן, חשוב להיבדק - ולברר.

ד"ר יסמין מאור היא מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי וולפסון.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.