אורולוגיה: חוות דעת בהליך משפטי

כאשר אדם סובל מנכות תפקודית הקשורה לתחום האורולוגיה, יש לו זכויות והטבות המוענקות לו על פי חוק הביטוח הלאומי, כמו"כ יכול לדרוש את פיצוי על נכותו מחברות הביטוח מהמוסד לביטוח לאומי, מהמעסיק שלו אן מרשויות שונות כמו רשויות המס.

לרוב, זכויות אלה ימומשו או ימוצו מול אחד מאלה רק אחרי שהאדם שנפגע מתאונה או ממחלה - יוכיח בפני הגורם הנתבע את עצם נכותו ומידת נכותו.

מה יש להוכיח, כדי ליהנות מזכויות בעקבות הכרה בנכות?

על פי רוב, נדרש הנפגע להוכיח כי ישנה נכות; וכי הנכות נגרמה באופן ישיר מגורם מסוים. כלומר: נדרשת הוכחה של קשר סיבתי, בין מאורע נטען - לבין הנכות (למשל: מחלת מקצוע, תאונת עבודה, תאונת דרכים וכדומה). כמו כן, יש להוכיח את מידת הנכות: עד כמה נפגע תפקודו של הנפגע, עקב המצב.

כיצד מוכיחים את כל אלה?

האמצעי הנדרש הוא חוות דעת רפואית של מומחה, העוסק בתחום הרפואי הרלוונטי, אשר תומך בטענותיו של הנתבע ומהווה סימוכין לקיומה של הנכות, לקיום הקשר הסיבתי (כאשר נדרשת הוכחה כזו); ומהווה אמצעי שמסייע לחישוב מידת הנכות, ממנה נגזר היקף הזכויות המגיעות לניזוק.

כיצד "מצטיידים" בחוות דעת רפואית?

על מנת "להצטייד" בחוות דעת רפואית משפטית, בעלת משקל ראייתי רב, עליה תוכל להישען תביעתו של הניזוק, יש להקפיד כי חוות הדעת תהיה מקצועית, רלוונטית, מקיפה ומדויקת. לשם הכנת חוות הדעת, יש לפנות למומחה רפואי שיתרשם ממצבו של הנפגע, יבדוק האם קיימת נכות תפקודית ויכריע בדבר הגורמים לנכות, היקפה ומידת הפגיעה התפקודית של הניזוק.

במקרים רבים, חוות דעת רפואית היא האמצעי המרכזי והחזק ביותר המהווה בסיס לתביעה של האדם הסובל מנכות - ותלוי באופן קריטי בהכרעות שיתקבלו בעניינו. הדבר בולט במיוחד כאשר עניינו נדון בבית משפט. במקרה זה, השופטים נעזרים במומחה הרפואי כדי לקבל את התמונה הנכונה לגבי מצבו הרפואי של האדם, למרות שאין להם ידע רפואי והם אינם מומחים לרפואה. חשיבותה הרבה של חוות הדעת הרפואית מחייבת אפוא הכנת חוות דעת "חזקה".

כיצד עושים זאת?

על מנת שחוות הדעת הרפואית תהיה "חזקה", יש להקפיד על הכללים הבאים:

רלוונטיות והתמקצעות: יש לפנות למומחה רפואי בתחום הרלוונטי. לעתים, כשמדובר בפגיעה בהיקף נרחב, המערבת מספר מערכות תפקודיות, יקום צורך בחוות דעת רפואית של יותר ממומחה רפואי אחד. ההיבט החשוב ביותר, עליו יש לתת את הדעת, הוא תחום ההתמחות: יש לבחור מומחה רפואי לתחום הרלוונטי, תוך התמקדות ב"שטח" הספציפי הנוגע לעניין.

כלומר: לא מספיק להצטייד בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום כללי, שאיננו מתמחה בתת התחום הספציפי הרלוונטי, משום שבמקרה זה המשקל שייתן הגורם המכריע לחוות הדעת יהיה נמוך יותר, באופן שיקטין את סיכוייו של הניזוק למצות את מלוא זכויותיו.

כך, למשל בתחום האורולוגיה: כאשר הנכות כוללת פגיעה תפקודית הקשורה לתחום האורולוגיה, יש להיעזר בחוות דעת של מומחה לאורולוגיה, בעל ניסיון בנסיבות הספציפיות. כך, בין היתר: אורולוג מומחה לגידולים, אורולוג אחר שהתמקצע דווקא באבנים בדרכי השתן או אורולוג העוסק בפרט בפוריות הגבר. באופן טבעי, חוות הדעת של אורולוג מומחה שהתמקצע בתחום הספציפי הנדון תיחשב איכותית, אמינה ומקצועית יותר.

באיזה מקרים נדרשת חוות דעת רפואית של אורולוג?

בכל מקרה בו ישנה פגיעה תפקודית פונקציונלית אורולוגית. פעמים רבות, אין מדובר בפגיעה ישירה (דוגמת גידול בשלפוחית השתן), אלא בפגיעה תפקודית - על רקע פגיעה במערכות אחרות. פגיעה תפקודית במערכת השתן כוללת קשיים במתן שתן, קשיים בתפקוד המיני ופגיעה בפוריות.

פגיעות אלה יכולות להיות על רקע פגיעות עצביות, פגיעות ראש ועמוד שדרה, בעיות אורתופדיות וכו'. במקרים אלה, נדרש הנפגע להוכיח גם קשר סיבתי, בין המחלה העיקרית - לבין הפגיעה התפקודית הנטענת. כלומר: קשר סיבתי בין הפגיעה המקורית - לבין הפגיעה במערכת השתן.

האם יש ייחוד בכתיבת חוות דעת משפטיות?

חוות דעת רפואית המשמשת להוכחת נכות איננה ככל חוות דעת אחרת. ישנם מאפיינים ייחודיים, ההופכים אותה לאתגר הדורש למידה, התמחות והתמקצעות. ישנם לימודים המעניקים למומחים רפואיים כלים לכתיבת חוות דעת רפואית משפטית.

מדוע כל כך "קשה" לכתוב חוות דעת רפואית באופן מספיק מקצועי?

ראשית, משום שהערכת נכות תפקודית היא מלאכה סבוכה, הדורשת בחינה של תפקוד התובע, שלעתים רבות היא ענין סובייקטיבי.

שנית, הגורמים המעניקים זכויות לנפגע אינם ממהרים לפצות אותו, אלא מציבים בפניו שלל אתגרים שעשויים להכשיל אותו, בניסיון למצות את זכויותיו.

לבסוף, חוות הדעת מוצגת בפני גורמים שאינם רפואיים - ולפיכך חייבת להיות מובנת להם ומנוסחת באופן בהיר ומכוון מטרה. ניסוחה של חוות דעת רפואית משפטית מהווה מלאכה בפני עצמה - ויש ללמוד אותה. מומחה לרפואה יכול להיות מטפל מעולה, אבל מטרת הפניה במקרה כזה היא קבלת מסמך שיוכיח ברמה מקצועית משפטית את מה שנדרש - וזו מטרה שונה לגמרי מהענקת טיפול רפואי.

לפיכך, נדרש ניסיון בכתיבת חוות דעת משפטיות. המומחה חייב להבין את החומר הרפואי העומד בפניו - ולדעת בדיוק מה עליו לטעון ולהוכיח. הפורמט של המסמך הוא פורמט משפטי - והמונחים בהם ישתמש המומחה הינם מונחים משפטיים. כמו כן, על המומחה להכיר את החוק - ולדעת כיצד יבחנו הגורמים הרלוונטיים את הטענות של התובע.

לסיכום: כתיבת חוות דעת רפואית ע"י רופא - המיועדת לעיון בית משפט, חברת ביטוח, המוסד לביטוח לאומי, מעסיק או כל גורם אחר - מצריכה מיומנות מיוחדת, השונה מהמיומנות הנדרשת מהרופא המטפל בבעיה הרפואית. המומחה הכותב את חוות הדעת צריך להכיר את פורמט הכתיבה ואת המונחים המקובלים. חוות דעת "חזקה" עשויה להשפיע לחיוב על הצלחת ההליך המשפטי, במסגרתו נדרשת חוות הדעת. הדברים נכונים בכל תחומי הרפואה, לרבות בתחום האורולוגיה, בו עסקנו במאמר זה, במסגרתו יש תתי תחומים (אורולוג מומחה לגידולים, אורולוג שהתמקצע באבנים בדרכי השתן, אורולוג העוסק בפרט בפוריות הגבר וכו').

פרופ' מ. אילן גרינולד הוא מומחה לאורולוגיה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.