שבץ מוחי: מניעה בעזרת מודעות

בכל שנה לוקים בישראל 15,000 איש בשבץ מוחי. רבים מהחולים השורדים את האירוע הקשה ונותרים בחיים, יסבלו מנזקים נוירולוגיים שגוררים נכות וצורך בשיקום. רבים מהחולים אינם מצליחים לשקם את חייהם לגמרי ואינם חוזרים למעגל העבודה. כ-40% מקרב הלוקים בשבץ מוחי - יוותרו נכים, חלקם סיעודיים.

שבץ מוח הוא הגורם השלישי בשכיחותו לתמותה במדינות המערב והגורם העיקרי לנכות בקרב מבוגרים ומתבגרים. הפגיעה בחולים, בבני המשפחה ובחברה כולה - עקב היקף התחלואה הנרחב - היא פגיעה קשה ומשמעותית.

החדשות הטובות הן שניתן למנוע שבץ מוחי בכ-80%-90% מהמקרים בעזרת מודעות, מעקב רפואי מתאים ושמירה על אורח חיים בריא. הכוח בידינו - מניעת שבץ מוח בהחלט אפשרית.

מהו שבץ מוח?

שבץ מוח, מכונה גם אירוע מוחי או שבץ מוחי, הינו מונח המתאר הפרעה פתאומית באספקת דם למוח. הדם מוביל חמצן וחומרים חיוניים אחרים לרקמת המוח - וכאשר החמצן וחומרים אלה אינם מגיע אליה כנדרש, הרקמה נפגעת ונגרם נזק מוחי.

ישנם שני סוגים של שבץ מוח - שבץ מוח איסכמי, המתרחש בכ-85% מהאירועים המוחיים; ושבץ מוח המורגי, המתרחש בכ-15% מהמקרים.

כמו כן יש מצב של אירוע מוחי חולף , Transient Ischemic Attack) = TIA ) שהוא חסר נוירולוגי מוקדי שנגרם עקב חוסר אספקת דם לאזור מסוים במוח לזמן קצר ומעלם. תופעה זאת מהווה אות אזהרה וחייבים מיד להגיע לבית החולים למנוע אירוע מוחי משמעותי

מה ההבדל בין שני סוגי שבץ המוח?

שבץ מוח איסכמי הוא שבץ מוח שנגרם עקב חסימה של כלי דם המוביל דם אל המוח. קריש שנוצר במקום החסימה, או מגיע אל האזור הזה ממקום אחר בגוף (תסחיף) - "נתקע" בכלי הדם ומונע את זרימת הדם לאזור מסוים במוח. מקור הקריש הוא באזור החסימה או במקום אחר - שם הוא נוצר, ניתק ועולה עם זרם הדם אל עבר המוח, לאזור בו נוצרת החסימה.

מקור הקריש יכול להיות לבבי (תסחיף לבבי): הקריש נוצר בחללי הלב, בעיקר על רקע הפרעה בקצב הלב (פרפור פרוזדורים); יכול להיווצר בעורקי הצוואר (עורקי התרדמה), על רקע תהליך טרשתי (טרשת עורקים); או עקב חסימה של כלי דם קטנים במוח; ובמקרים רבים, מקור הקריש איננו ידוע.

שבץ מוח המורגי נגרם עקב פקיעת כלי דם ודליפה של דם לרקמת המוח, לרוב על רקע מחלת יתר לחץ דם שאיננה מטופלת - וגוררת פגיעה והיחלשות של דפנות כלי הדם או סיבות רבות אחרות.

מהן ההשלכות של אירוע מוחי?

כאשר זרימת הדם למוח מופרעת - גם אם לזמן קצר - רקמת המוח אינה מקבלת חמצן והיא ניזוקה. היקף הנזק תלוי במשתנים מגוונים (למשל: מיקום וגודל האוטם) . חלק ממקרי שבץ מוח גורמים לתמותה וחלק גורמים לנכות בדרגות שונות. יש מצבים בהם לא נגרם כלל נזק וישנם מצבים בהם נגרמת נכות מתונה, בינונית או קשה על רקע הפגיעה הנוירולוגית.

החוסר הנוירולוגי שנגרם תלוי במיקום הפגיעה. כך, למשל, כאשר לא זורם דם לרקמה המצויה במרכז האחראי על הדיבור במוח, יכולת הדיבור תיפגע; כך גם לגבי מרכז הראיה ולגבי התפקוד המוטורי.

אירוע מוחי הגורר פגיעה ברקמת המוח עשוי לגרור פגיעה בתפקודים רבים ומגוונים, לרבות הפרעות מוטוריות, קשיים בהליכה, בהנעת הגפיים, באכילה, בדיבור ובראייה. בנוסף, תיתכן פגיעה מנטלית.

בכל מקרה של הופעת תסמינים כאלה יש מיד להזעיק אמבולנס ולהגיע לבית החולים. יש חלון הזדמנויות קצר של עד 4.5 השעות מתחילת התסמינים שבו אפשר להמיס הקריש באמצעות תרופות (tPA) או במיקרים מסוימים לשלוף הקריש מהמוח באמצעות צנתור.

עוד חשוב לציין כי אירועי שבץ מוחי גוררים פגיעה: לא רק בחולה עצמו (שהופך בגיל צעיר לנכה, תלותי ואפילו סיעודי) ובני המשפחה (האחראים על הטיפול בו) - אלא בחברה כולה (במערכות הכלכליות והבריאותיות).

החדשות הטובות הן ששבץ מוח ניתן למניעה, באחוז גדול ביותר של המקרים. שבץ מוח הוא לא גזירת גורל. רצוי וניתן למנוע את האירוע הזה, בעזרת מודעות והתנהלות נכונה של שני גורמים מרכזיים: האדם עצמו ומערכת הבריאות.

כיצד ניתן למנוע התרחשות שבץ מוחי?

המאבק במחלת השבץ המוחי מתמקד במניעה, המתאפשרת על ידי זיהוי גורמי הסיכון - טיפול בהם ואיזונם. ישנם גורמי סיכון מגוונים, המגבירים את הסיכוי ללקות בשבץ מוחי. יש להבחין בין גורמים ברי שינוי לבין גורמים שאינם ברי שינוי - ולנטרל את הגורמים ברי השינוי (וכך למנוע את השבץ המוחי).

מהם הגורמים לשבץ, שאינם ברי שינוי?

הגורמים הללו כוללים גיל: עם העלייה בגיל, גדל הסיכון להיארעות שבץ מוחי; מין - שבץ מוחי נפוץ מעט יותר בקרב גברים, מאשר בנשים; תורשה ומוצא. כל אחד מהגורמים הללו מהווה עובדה נתונה - שלא ניתן לשנותה.

מהם גורמי הסיכון לשבץ מוח - אותם ניתן לשנות?

יתר לחץ דם: מחלה זו מכונה "הרוצח השקט". למעלה מ-70% מהלוקים באירוע מוחי סובלים מיתר לחץ דם, שמגביר מאד את הסיכון להיארעות שני סוגי שבץ המוח. לכן, יש לעקוב אחר מדדי לחץ הדם - ובמקרה שמאובחן קיום של מחלת יתר לחץ דם, יש לאזן אותה בעזרת תרופות להורדת לחץ הדם ומעקב רפואי.

סוכרת: ערכי סוכר שאינם מאוזנים פוגעים בכלי הדם - ועלולים לגרום לפגיעה בכליות, בעיניים ובלב; וכן להוביל לשבץ מוחי. ערכי הסוכר ניתנים לאיזון באמצעות תרופות ושינוי אורח החיים.

שומנים בדם: כולסטרול רע גבוה גורם לטרשת עורקית וגורם לנזק בכלי הדם, באופן המגביר את הסיכון ללקות בשבץ מוח.

הפרעות בקצב הלב: יש לאתר מצב של פרפור פרוזדורים ולטפל בבעיה, אם קיימת.

עישון: גורר פגיעה בכלי הדם - ומגביר סיכון ללקות בשבץ מוחי.

השמנת יתר ואורח חיים יושבני: משקל עודף והיעדר פעילות גופנית מגבירים אף הם את הסיכון ללקות בשבץ מוחי.

כיצד ניתן לנטרל את הגורמים הללו, הנחשבים ברי שינוי?

ניתן לנטרל את כל הגורמים הללו, על ידי שמירה על אורח חיים בריא ומעקב רפואי. מה זה אומר בפועל? שמירה על משקל תקין, הימנעות מעישון, צריכה של תזונה דלת שומן ונתרן, הקפדה על פעילות גופנית, מעקב ובדיקות של ערכי הכולסטרול והסוכר, במקביל לאיזון לחץ הדם וטיפול בהפרעות קצב הלב (אם קיימות).

באופן זה, מעלימים את גורמי הסיכון ברי השינוי - ומשפיעים על הגורמים שאינם ברי שינוי. במילים אחרות: מי שמועד ללקות בשבץ מוחי (בעקבות גיל, מין או נטייה גנטית) - ומקפיד לשנות את אורח חייו, מקטין את הסיכון ללקות בשבץ מוחי ב-80%-90%. זהו הבדל משמעותי.

לסיכום: השליטה בידינו - אירוע מוחי הוא מצב שניתן למניעה; על הרופאים המטפלים לגלות תשומת לב למצב המטופלים שלהם ולגורמי הסיכון. וכמובן, המטופלים עצמם חייבים להיות מודעים למצבם, לעקוב באופן פעיל אחר מצב בריאותם ולהקפיד על אורח חיים מאוזן ובריא. הכוח בהחלט בידינו - ואנחנו יכולים להציל את עצמנו.

פרופ' נתן בורנשטיין הוא מומחה לנוירולוגיה, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי-צדק.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.