הדסה: חייו של בן שנה ניצלו
חייו של תינוק בן שנה, שלקה בהרעלה חמורה בעקבות בליעת כדורי אדוויל לילדים המיועדים לשיכוך כאב והורדת חום, ניצלו על ידי רופאי הדסה הר הצופים
לנגד עיניהם של הוריו של יוסי התינוק התרחש הסיוט הגדול ביותר. הוא איבד את הכרת לאחר שבלע כדורי אדוויל לילדים המיועדים לשיכוך כאב והורדת חום, המכילים את החומר הפעיל איבופרופן (המצוי בתרופות להורדת חום ונוגדות דלקת כגון אדוויל, אדקס ונורופן), והובהל למיון ילדים בהדסה הר הצופים.
את התינוק והוריו קיבל ד"ר דוד רכטמן, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בילדים. הוא ביצע את הבירור הקליני במהירות וביעילות כאשר לאור מצב ההכרה של התינוק נבדקה ונשללה אפשרות של הרעלה משולבת עם חומרים אחרים. מסתבר, כי התינוק בלע מינון גדול פי אחת עשרה(!) מן המינון המקסימלי המומלץ. צוות של מיון ילדים בניהולו של ד"ר רכטמן העניק לו טיפול מיידי, לאור סכנת חיים בה היה נתון - על ידי ייצוב ראשוני, מתן נוזלים דרך הווריד ופחם פעיל, שהינו צורת פחמן עם נקבוביות רבות המעניקות לו שטח פנים עצום, המאפשר ספיחה והרחקה של חומרים כימיים רבים, ובין היתר רעלים שנבלעו.
פרופ' יעקב ברקון, מנהל מחלקת ילדים בהדסה הר הצופים, מדגיש כי "עבודת הצוות היעילה והנכונה הייתה זו שהצילה את התינוק אשר הגיע במצב מסכן חיים. היא מנעה הדרדרות נוספת במצבו וביצוע טיפולים קשים כמו הנשמה. אפשר להגיד בביטחון כי הצוות המטפל הציל את חייו של התינוק".
"הכדורים שבלע התינוק נקנו בארה"ב ומיועדים לילדים, ולכן עוצבו כ"ממתקים" צבעוניים עם טעם מתוק" מדגיש פרופ' ברקון. "למרות היתרון במתן תרופה נעימה לחיך יש בכך סיכון גדול כאשר ילדים מוצאים תרופות אילו וחושבים, כמו יוסי, כי אלה סוכריות". פרופ' ברקון מדגיש כי: "מיותר לחזור ולציין את החשיבות בהרחקת תרופות מהישג ידם של ילדים, ורצוי בארון גבוה ונעול. במסגרת בית הספר הייחודי הקיים במחלקת ילדים בהר הצופים, מועברות תכניות לימודיות בנושאים רפואיים שונים, רובן מפותחות על ידי הצוות המדהים של בית הספר שלנו, אשר זכה למספר פרסי הצטיינות. חלק מהשיעורים מוקדשים לבטיחות הילד, כולל בנושא התרופות".
לאחר הטיפול במיון הועבר התינוק למחלקה לטיפול מוגבר ילדים (טיפול נמרץ), בניהולה של ד"ר רבקה ברוקס. לדבריה, "הוא התאושש יפה ומהר. כל המדדים שלו התייצבו במהירות לאחר הטיפול המוצלח במיון ולאחר שהשתפר קלינית נעשו בדיקות המעבדה נוספות שאישרו שאכן חזר לעצמו בלי שנגמר נזק קבוע, כמו פגיעה בכבד, בכליות או במערכת העיכול, ויכולנו לשחררו לביתו".
הצוותים של מחלקת ילדים נפרדו מן התינוק ששב לחייך, ואביו, שלא מש מצידו עדיין נסער. "היה לנו מזל גדול. החל מהתגובה המהירה של צוותי ההצלה ובהחלט עם הצוות הרפואי בהדסה הר הצופים. הם היו נהדרים. מאד מפחיד לראות את הילד שלך עם רמות חמצן שצונחות ולאט לאט הוא מאבד הכרה. מעורר השראה לראות את המומחים נוקטים בכל הפעולות שנדרשות כדי לעצור את ההידרדרות ולהציל אותו" סיפר האב. "מעולם לא שמחתי כל כך לשמוע את הבכי של בני. רק אז ידעתי שיהיה בסדר. הוא עבר לטיפול נמרץ לאחר שהתייצב וגם שם עטפו אותנו מכל עבר - בהחלט חוויה חיובית בתוך הטראומה הכל כך מפחידה שחווינו".
