טרופונין: האם מדובר בהתקף לב?

אדם המגיע לחדר מיון עם תסמינים המאפיינים מצב של אוטם שריר הלב ("התקף לב") - כגון: כאבים בחזה וקוצר נשימה - יעבור באופן מידי בדיקות קרדיולוגיות (למשל: בדיקה גופנית, אק"ג, ולעיתים בדיקת אקו לב, הבוחנת את תקינות הלב). בנוסף, הוא יעבור בדיקת דם - לאיתור סמנים שיכולים להצביע על נזק ללב.

אחד המדדים הנבדקים במסגרת בדיקת הדם הוא ריכוז הטרופונין (Troponin) - חלבון המשתתף בתהליך כיווץ שריר הלב. פגיעה בתאי שריר הלב גורמת לשחרור מוגבר של טרופונין לדם - ולכן רמה מוגברת של טרופונין בדם, מהווה סמן לאוטם שריר הלב.

נציין כי מאותה דגימת דם, בודקים גם את תפקודי הכליות, רמות גלוקוז בדם וגם את רמת ה-CRP - המהווה אינדיקציה לתהליך דלקתי בגוף, כולל אוטם שריר הלב. במקרים רבים, כאשר רמת הטרופונין עולה, גם רמת ה-CRP עולה.

טרופונין מושפע באופן ספציפי מנזק לשריר הלב. לכן, החל משנת 2010, איגוד הקרדיולוגים האמריקאי - ובעקבותיו גם האיגוד הקרדיולוגי האירופאי והאיגוד הקרדיולוגי בישראל - החליטו כי בדיקת טרופונין תחליף בדיקות קודמות שנהוג היה לעשות, כגון Creatine kinase-MB (CK-MB), חלבון שאיננו מופרש באופן ספציפי רק לאחר נזק לשריר הלב, אלא עשוי גם להוות סמן לנזק לשרירים נוספים בגוף.
רמה מוגברת של טרופונין בדם, מהווה סמן לאוטם שריר הלב. צילום: thinkstock

מהו החלבון טרופונין?

חלבוני טרופונין הם חלבוני ויסות, הנמצאים בשרירי השלד ובשריר הלב. זהו קומפלקס חלבוני המורכב משלוש צורות (איזופורמים): Troponin I , Troponin T ו-C Troponin .

תפקידו של הטרופונין - לווסת את תהליך גירוי והתכווצות השרירים, יחד עם יוני סידן. בשריר השלד ובשריר הלב, ניתן להבחין בין תת צורות של Troponin I ו-Troponin T. על כן, על בסיס זה, ניתן לבדוק טרופונין ספציפי - המופרש ממקור לבבי.

קיימות בשימוש ערכות מדידה לטרופונין I ולטרופונין T. גם כאשר מודדים רק אחת מצורות החלבון, ריכוזו בדם ברמה מוגברת - מהווה אינדיקציה לפגיעה בלב.

באיזה שלב מבוצעת בדיקת טרופונין?

כאשר אדם מגיע לחדר המיון עם תלונות אשר עלולות להצביע על אוטם שריר הלב - תילקח דגימת דם ותישלח למעבדה דחופה. ממועד הגעת הדגימה למעבדה, תגיע התשובה לכל המאוחר תוך כשעה (כ-90% מבדיקות הטרופונין מוכנות תוך 45 דקות).

מכיוון שלאחר פגיעה בשריר הלב, ריכוז הטרופונין בדם עולה בין 4 שעות ל-8 שעות לאחר האירוע - גם כאשר תוצאת הבדיקה הראשונה מראה על טרופונין מוגבר בדם, תבוצע בכל זאת בדיקת טרופונין נוספת כעבור 3 שעות (מתוך ציפייה לכך שאם נפגע שריר הלב - ריכוז הטרופונין ילך ויעלה).

עד כמה מדויקת בדיקת טרופונין?

כאשר תוצאות הבדיקה מצביעות על ריכוז גבוה של טרופונין בדם, קיים חשד סביר לפגיעה בשריר הלב. יש מתאם גבוה מאד בין תוצאות רמות הטרופונין - למצב של פגיעה בלב.

במרבית המקרים, טרופונין מוגבר בדם מהווה סמן לאירוע לב. יחד עם זאת, יכולים להיות מצבים בהם רמת טרופונין מוגברת נובעת מסיבות אחרות.

איזה מצבים נוספים קשורים בעלייה של רמת הטרופונין?

פגיעה בכליות, זיהומים שונים, רעלנים שונים, התחשמלות, הפרעות קצב, מחלות גנטיות שונות, אי-ספיקת לב, לחץ דם בלתי נשלט או אירוע מוחי.
הדרך לבדוק את רמת הטרופונין היא באמצעות דגימת דם. צילום: thinkstock

מהו ריכוז של טרופונין אשר יכול להעיד על אירוע לב?

כאשר אין פגיעה בשריר הלב, רמה תקינה של חלבון הטרופונין בדם נעה בין 0-50 ng/l (ננוגרם לליטר). מעל ערכים אלה, קיים חשד סביר לנזק לשריר הלב. עם זאת, בכל מקרה, האבחון לא ייקבע על סמך בדיקה אחת. כאמור, תבוצע לפחות עוד בדיקה אחת כעבור שלוש שעות; ולעיתים גם כעבור 6 שעות.

לאחר אוטם שריר הלב, הטרופונין מתחיל להשתחרר לדם, כעבור 4 עד 8 שעות - ונשאר ברמה מוגברת לפחות 48 שעות (ולעתים גם עד 10 ימים). לכן, טרופונין נחשב לסמן מהימן לאבחון אוטם שריר הלב. תוצאות הבדיקה מהוות נדבך חשוב, בהחלטה האם הנבדק יופנה לצנתור.

לסיכום: בדיקת טרופונין מהווה כלי חשוב ביותר, לאבחון אוטם שריר הלב, הנגרם ברוב המקרים מחסימה של העורקים הכליליים, המספקים דם ללב. במקביל לבדיקות קרדיולוגיות נוספות, מסייעות תוצאות בדיקת הטרופונין גם בקביעת האבחון ובבחירת הטיפול. כאשר קיים חשש לאירוע לב, על רקע סתימת עורקים - יועבר החולה לצנתור. תוצאות הבדיקה מהימנות מאד. לכן, כאמור לעיל, על פי החלטת איגודי הקרדיולוגים בארה"ב, באירופה ובישראל - הבדיקה מבוצעת בכל מקרה, כאשר אדם מפונה למיון עם תסמינים אופייניים להתקף לב.

ד"ר אילנה גולדינר היא מנהלת המעבדה לביוכימיה קלינית, במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב); ד"ר ירון ארבל הוא מומחה בקרדיולוגיה ומצנתר בכיר, במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה.