על האפשרות להשתלת תאי ביטא

תאי בטא הם אותם התאים בלבלב המייצרים את האינסולין. פגיעה בהם מצמצמת את יכולת ייצור האינסולין ומכאן פגיעה בכל מטבוליזם הסוכר ומאזן האנרגיה ובכל מהלך החיים התקין. לכן רק נוכחות מסיבית ומספקת של תאי בטא עשויים להיחשב כתרופה וחיסול מוחלט של הסוכרת, וזאת ניתן להשיג כיום רק באמצעות השתלה, רצוי בשיפולי הבטן.

רק 2% ממשקלו של הלבלב הם תאי בטא אבל אצל אדם בריא די בכך כדי לספק לגוף את כל האנרגיה שלו מהפחמימות הזמינות. תאי בטא בריאים מסוגלים לייצר או לשמר אינסולין בהתאם לנדרש ישירות לעורק ה- Portal vain. עורק זה הוא כלי הדם האוסף את המזון המעוכל מהמעי בדרכו לכבד.

הכבד ממלא תפקיד חשוב במאזן הסוכר בדם. במעבר הסוכר דרך הכבד מחצית מהסוכר בדם שהתקבל מהמזון שעוכל ומחצית מהאינסולין שיוצר ע"י תאי הבטא נשמרים בכבד. כך מסייע הכבד למנוע עלייה חריפה ברמת הסוכר עקב עיכול המזון, כמו כן שומר הכבד על רמות אינסולין נמוכות יותר בזרם הדם.

תאי בטא יודעים לייצר את הכמות הנכונה ובזמן הנכון כדי לשמר רמת סוכר בדם בגדר הנורמה. בנוסף הם גם משגרים כאמור אינסולין לתוך Portal vain בדרכו של המזון לכבד. בסוכרת מסוג 1 אין לתאי הבטא כל יכולת לייצר אינסולין, או נכון יותר שאין בנמצא תאי בטא המסוגלים לכך. בסוכרת מסוג 2 עובדים תאי הבטא שעות נוספות כדי לייצר את האינסולין הדרוש, וזאת בתפוקה ירודה ממילא ובנסף גם תחת השפעת התנגודת לאינסולין בסביבת השרירים ותאי השומן.

לבלב רגיל מכיל כידוע כמיליון איים של תאי בטא, וניתן לאבד עד 80% מתאי הבטא בטרם מתחילים לבוא לידי ביטוי סממני הסוכרת. השתלת תאי בטא בכמות העולה על 20% מסה"כ הכמות הנורמלית נראית כחיונית לפני שאותם סממני הסוכרת יחלו להיעלם. מעבדת Islet

Sheet Medical in San Francisco מעריכה שדרושים 700,000 איים של תאי בטא להשתלה שתשיב לחלוטין את הסממנים והמצב של מחלת הסוכרת באופן הפיך ומושלם.

מדוע עדיין אי אפשר להחליף את תאי הבטא אם בכך ניתן לפתור את בעיית הסוכרת ?

ישנם מספר קשיים המונעים את החלפתם של תאי הבטא. הראשון מתבטא בקושי להסיר את תאי הבטא מהלבלב מבלי לפגוע בהם או להרסם. ואפילו אם מצליחים להסיר מהלבלב את תאי הבטא, יש לדאוג לחפות ולעטוף את התאים היקרים האלה בחומר מתאים שימנע את השמדתם בידי המערכת החיסונית עם חשיפתם לגוף האנושי. קושי שלישי נעוץ בעובדה המצערת שתאי הבטא אינם יודעים לשקם את עצמם במידה ונהרסו, תכונה שיש בד"כ לכל רקמה אנושית. כתוצאה מכך נדרשת טכניקה ניתוחית זהירה במיוחד הן כדי לא לפגוע בתאים במהלך הניתוח והן כדי לשמרם בחיים בכל שלב קיבוצם לקראת השתלה.

כיום ניתן לדבר על טכניקות ניתוחיות חדשות בהן ניתן להפריד תאי בטא מלבלבים גדולי ממדים כדי לצמצם את הפגיעה בתאים ולהגיע למספר גדול של תאים להשתלה.. דיכוי המערכת החיסונית מושג בהצלחה חלקית כדי להגן על התאים לאחר ההשתלה, אבל המערכת החיסונית היא גם המערכת המגינה על הגוף יש כרגע סיכונים רבים מידי בפרט נוכח החשיפה לרעילותם של התרופות שיש להשתמש בהם. יש התקדמות מסוימת בהשתלת תאי הבטא באזורים בגוף בהם המערכת החיסונית פעילה פחות, אבל גם בכיוון זה המחקר לא הרחיק לפרוץ את המכשלה הזאת.

למרבה המזל מסתמן כיוון בו ניתן להשתמש בקרומים העשויים מחומרים טבעיים ומלאכותיים המהווים ממברנות המיועדות ליצור "חבילת" תאים או איים של תאי בטא העטופים בקרום לכדי קבלת "לוכסנית" של תאי בטא. ואכן זהו תהליך של יצירת "קפסולה" .ממברנות אלה הינן נקבוביות במידה הנכונה כך שהנקבים בהם גדולים די הצורך כדי לאפשר מעבר חופשי של סוכר ושל אינסולין אל ומתוך הקפסולה, ומאידך קטנים מספיק כדי למנוע חדירה של נוגדנים מהמערכת החיסונית ולפגוע בתאי הבטא יקרי המציאות.