אסטרוגן מסדר את פעולת הלב

גברים מתים לפני נשים. עובדה זו מובילה מדענים וחוקרים להסיק שמין וגיל מהווים שני גורמי יסוד המשפיעים באופן קבוע על תפקוד הגוף, מחלות ואף תוחלת חיים. מחקרים קודמים קבעו שהמין משפיע על מבנה המוח והתפקוד; ואולם בהתחשב בקוצב הלב, עדין מתקיימים דיונים לגבי שינויים בקצב הלב בין גברים לנשים.
ממצאי אק"ג מעלים טיעונים מעניינים לשני הצדדים של הדיון. יש הקבלה בין המינים לגבי הממוצע וסטיית התקן של פעימות ה R-R. מאידך, נשים מדווחות כבעלות כוח בתדירות גבוהה (HF) שהוא נמוך, דומה וגבוה , וכוח בתדירות נמוכה דומה, בכל הנוגע להשתנות קצב הלב (HRV). HRV מהווה סמן ברור למדי לגבי תמותה בגלל בעיות כגון מתח, דיכאון או טראומה.
צוות חוקרים העלה השערות לגבי הממצאים המבלבלים בפעילות הלב בין שני המינים, ומעלים את השאלה אם ניתן לייחס אותם למאפיינים הלא לינאריים של פעילות הקוצב, הגורמת לשינויים משמעותיים כאשר מנתחים אותם בשיטות לינאריות. וריאציות כאלה יכולות להביא להפרעות חמורות אם יש הבדלים בין המינים במתח הנובע מקוצב הלב הטבעי, אנודת הסינוס (SA). בהתאמה, החוקרים מבקשים לקבוע אם מורכבות או הכאוס בקוצב הלב שונה בין גברים לנשים. היות שההזדקנות מהווה גורם חשוב בקצב הלב, החוקרים בחנו בשיטתיות את השפעות ההזדקנות על המאפיינים הלא לינאריים ועל ההבדלים הכרוכים בגיל. התוצאות לאחר מכן הושוו עם שיטות רגילות לבדיקת מערכת העצבים.

מתודוליגה
המחקר כלל 480 מתנדבים, 240 גברים 240 נשים, בגילאי 40-79 בהתפלגות שווה בין גברים לנשים. המשתתפים חולקו לשמונה קבוצות בהתבסס על פערי גילאים של חמש שנים, כשבכל קבוצה יש 30 גברים ו 30 נשים. הנבדקים שסבלו מבעיות לב או מחלות אחרות הוצאו מהמחקר.

תוצאות
ניתוח משתני קצב הלב לטווח הקצר מראה שקצב הלב של נשים מעיד על מערכת מורכבת יותר של שדרים מקוצב הלב של הנשים בהשוואה לזה של גברים בגיל העמידה
בהערכת המוח, סימן נוירוני מורכב מתלווה תמיד לרשת נוירונים מפותחת יותר. מצד שני, מקצב פשוט מאוד ניתן לראות רק בנוירון מבודד. לפיכך קצב הלב המורכב יותר של נשים מצביע על כך שהלב הנשי נשען בצורה הגיונית יותר על מערכת העצבים האוטונומית (ANS), למרות שההשענות הזו לא חזקה מספיק ליצירת שינוי משמעותי. בהתחשב בהשפעות הגיל, מחקרים קודמים הראו שהזדקנות מלווה בירידה במורכבות פעילות קוצב הלב, או הפעילות הנוירונות במוח האמצעי. ככל שהנסיינים היו מבוגרים יותר, מבלי להתייחס למין, נראתה רמה נמוכה יותר של השענות נוירלית על קוצב הלב.

מסקנות
כמעט בכל המדינות תוחלת החיים של נשים גבוהה משל גברים, והדבר מיוחס בדרך כלל לשינויים בין המינים בתפקודי הלב. המנגנון המדוייק בבסיס ההבדלים הללו עדין אינו ברור, ואולם הנתונים מהמחקר מראים כי השינויים במאפיינים הלא לינאריים יכולים להצביע על השפעות המין והגיל על הויסות הפרא-סימפתי. ההבדלים בין המינים בויסות אוטומטי הם המפתח: נשים לפני גיל העמידה נמצאות בסיכון פחות למחלות לב מגברים. השפעתו המגנה על הלב של האסטרוגן נלקחה בחשבון, אבל הקשר בין הורמון המין ללב הוא דו משמעי. היות שהתפקוד ה- potentiated vagal יכול להגן על הלב ולהפחית את שיעור התמותה.
המחקר הראה ש 71% מהנשים היו בגיל המעבר. ממוצע המעבר לגיל המעבר היה 47.7, ורק 6% מהנשים שלאחר גיל המעבר קיבלו טיפולים הורמונליים. טשטוש ההבדלים בין המינים לאחר גיל 50 תומך בהנחה שלאסטרוגן יש תפקיד חשוב במערכת הלב. שיטות הניתוח הלא לינאריות חושפות היבטים חדשים של דינמיקת ה HR. מנגנונים מסוימים מכתיבים את השפעות המין וההזדקנות, ומכתיבים את האיכויות הלא לינאריות של קוצב הלב ואפליקציות קליניות קשורות.