ניתוח מוח לטיפול באלצהיימר

DBS הינו ניתוח בעומק המוח המיועד לחולי פרקינסון עם הפרעות תנועה קשות ולחולים הסובלים ממחלות עצביות אחרות. הטיפול המורכב נעשה במספר שלבים המצריכים דיוק רב וביצוע על ידי מומחים שונים.

"בישראל קיים ניסיון קליני של מאות השתלות בחולי פרקינסון. ניתן לבצע את ההשתלה בארבעה מרכזים בישראל: הדסה, שיבא, איכילוב ורמב"ם. יש הרבה חולי פרקינסון קשים אשר ההשתלה עשתה להם פלא", מציין פרופ' דוד ירניצקי, מנהל מחלקת נוירולוגיה ברמב"ם ומנהל המרכז החדש למדעי העצב של רמב"ם, בראיון מיוחד לאתר doctors, לרגל השקתו של המרכז.

לפי פרופ' ירניצקי, מדובר שתי קבוצות עיקריות של חולי פרקינסון אשר מגיבים יפה להשתלה: "חולים אשר היו מוגבלים במצבי OFF שלא יכולים לתפקד, וחולים במצבי דיסקינזיה - מצב של תנועתיות יתרה לא רצונית. בשני המקרים נצפתה תגובה טובה בחלק מהחולים".

עוד מוסיף פרופ' ירניצקי כי "הניסיון הישראלי מתחיל לכלול מחלות נוספות כגון רעד גנטי; בחלק מהאנשים זה מגיע למימדים של הגבלה בפעילות עד כדי חוסר יכולת לאכול לבד. מחלה נוספת היא דיסטוניה, מצב בו יש הפרעה במתח השרירים, הראש מונח הצידה והגפיים מונחות בזוויות שונות והחולה מוגבל בתנועה".

לכולנו זכור הסרט עתיר השבחים, "כף רגלי השמאלית", על הסופר והצייר האירי כריסטי בראון, אשר למרות לקות תנועה קשה, הצליח לצייר בעזרת כף רגלו השמאלית. פרופ' ירנצקי מציין כי אנו לומדים על יישומים חדשים תוך כדי תנועה: "אינדיקציה נוספת בה אנו נמצאים בתחילת הדרך היא טורט, ובקרוב יהיו גם יישומים קליניים בחולים הסובלים מדיכאון עמיד."

ראשיתה של השיטה היא בשנות האלפיים, אז התפתחה הטכניקה הניתוחית להשתלת אלקטרודות גירוי במוח להליך מתוחכם ביותר, עתיר טכנולוגיה, הדורש דיוק ביצוע ברמות של חלקי המילימטר, תוך שימוש במחשב ובסיוע אמצעי הדמיה ייחודי, המתבסס על שילוב התמונות המתקבלות מדימות CT ו-MRI. שילוב זה מאפשר דיוק רב בניווט האלקטרודה אל אזור "היעד" שכל גודלו מילימטרים ספורים, בדומה למכשיר ניווט דמוי GPS משוכלל, המוביל את המנתח בדרך הקצרה והבטוחה ביותר אל היעד. מערכת רישום חשמלי של גלי המוח מסייעת בניווט. באמצעות זיהוי הפעילות החשמלית האופיינית לגרעין התת-תלמי, מאתרים את המקום הנכון, וכך קובעים את מיקומה המדויק של האלקטרודה. בנוסף, מוודאים את המיקום גם על-ידי בדיקת החולה ורואים כי תסמיני המחלה פוחתים משמעותית כבר בשלב זה. לשם כך נדרש שיתוף הפעולה של החולה, ולכן מתבצע הניתוח בהרדמה מקומית בלבד, כאשר החולה ער.

כשבוע לאחר הניתוח להשתלת האלקטרודה מתבצע השלב השני: השתלת הקוצב. הקוצב מושתל באזור החזה תחת עצם הבריח, כמו קוצב לב. החוט המקשר בין האלקטרודה לקוצב, נמשך מתחת העור לאורך העורף, מאחורי האוזן ומתחת לעור הקרקפת. השתלת הקוצב מתבצעת בהרדמה מלאה.

לאחר הניתוח, החולה מגיע אל רופא שמתכנת את הקוצב. נדרשת תקופת כוונון שנעה בין ימים לשבועות, עד להשגת האפקט התרפויטי המרבי. הליך זה של כוונון דורש מיומנות וסבלנות של החולה והרופא כאחד, ודורש מיומנות רבה עם מעקב צמוד.

תחום זה מתחדש כל העת ולאחרונה הושקו מערכות נוירוסטימולציה מהדור החדש "אקטיבה" RC ו-PC לטיפול בפרקינסון, דיסטוניה ורעד ראשוני - פרי פיתוח של חברת מדטרוניק. מערכות אלה ממוזערות, עם יכולת תכנון מדויקת וממוקדת המגבירה את יעילות הטיפול ומפחיתה תופעות לוואי.

פרופ' ירניצקי מפרט על הסיכונים בניתוח: "דימום, זיהום ושינויים קוגניטיביים הם הסיבוכים שעלולים להיגרם בעקבות הניתוח. משום כך, חולי פרקינסון, אשר מלכתחילה מצבם הקוגניטיבי אינו טוב כל כך, לא מועמדים לטיפול".

לא כך הם פני הדברים בקרב חולי אלצהיימר: "לפני חודשיים פורסם מחקר מסעיר בשישה חולי פרקינסון, אשר עברו ניתוח להשתלת אלקטרודה בעומק המוח. המחקר עקב במשך שנה אחר אותם חולים. הממצאים: נצפה שיפור ביכולות הקוגניטיביות שלהם, כמו גם בזרימת הדם המוחית ובפעילות המוחית החשמלית. חלה האטה בקצב התדרדרות המחלה, לעומת נקודת הפתיחה ובחלק מהחולים אף חל שיפור". ממצאים מעודדים אלו, שהתפרסמו במגזין היוקרתי American Neurological Association, אולי יתרמו לטיפול העתידי בחולי אלצהיימר.

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) אישרה את הניתוח DBS כטיפול ברעד בלתי נשלט בשנת 1997, וכטיפול במחלת פרקינסון בשנת 2002. מאז טופלו בשיטה זו אלפי אנשים, שזכו להקלה משמעותית בתסמיני מחלתם ולהפחתה משמעותית במינון התרופתי. גם בישראל כלול הניתוח בסל שירותי הבריאות.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום אלצהיימר
ובפורום נוירולוגיה ושבץ מוחי