הידרותרפיה ואי-ספיקת לב

עוד משחר ימי האנושות נעשה שימוש במים פושרים לריפוי ולשיכוך כאבים, אולם פיתוחן של תרופות יעילות לשיכוך כאב, דחק שימוש זה למקום משני בלבד. הדיווחים ההולכים ומתרבים על השפעות הלוואי של תרופות אלה הביאו להתעניינות מחודשת באפשרויות הטיפול במים.

התסמונת של אי-ספיקת לב כרונית הולכת ועולה בשכיחותה. למרות ההתקדמות הרבה שחלה בטיפול התרופתי באי-ספיקת לב, הרי שעדיין שיעורי התחלואה והתמותה בקרב חולים אלה, נותרו גבוהים יחסית. ידוע כי חלק ניכר של החולים הסובלים מאי-ספיקת לב כרונית, סובלים מעייפות ומאי-סבילות למאמץ. תסמינים אלה, נובעים משילוב של גורמים מרכזיים (תפקוד סיסטולי ירוד של חדר שמאל עם ירידה בתפוקת הלב) ושל גורמים פריפריים (כוח שרירים ירוד). הטיפולים התרופתיים מביאים אמנם לשיפור בתפקוד חדר שמאל ולעליה בתפוקת הלב, אך השיפור ביכולת המאמץ מתעכב בשבועות עד חודשים לאחר שכבר נצפה שיפור במדדים ההמודינמיים.

תוכניות שונות של שיקום חולי לב באמצעות פעילות גופנית מבוקרת מביאות לשיפור בכוח השרירים וביכולת ביצוע המאמץ בחולים אלה. חשוב לציין כי השכיחות של אי-ספיקת לב כרונית הולכת ועולה עם הגיל, יחד עם זאת רב העבודות אשר בחנו את השפעת הפעילות הגופנית על החולים, נערכו בחולים שגילם היה צעיר מ-65 שנים. יתרה מכך, חולים מבוגרים עם אי-ספיקת לב כרונית סובלים לעיתים גם ממחלות נוספות או בעיות אורתופדיות אלה ואחרות, אשר עשויות להקשות עליהם בביצוע הפעילות הגופנית המקובלת, כגון: הליכה, ריצה או אופניים.

לעומת זאת, הידרותרפיה - פעילות גופנית במים פושרים, מנצלת את יכולת הציפה של הגוף במים, ומאפשרת ביצוע מאמץ גופני תוך הפעלת עומס מופחת על השרירים. שימוש בהידרותרפיה יכול להביא לשיפור הן בכושר הגופני ובסיבולת הלב והריאות והן בכוח השרירים וביכולת התנועה. לפיכך, ניתן להכניס את הטיפולים ההידרותרפיים כחלק מתוכנית השיקום של חולי הלב. אולם עדיין אין מספיק עבודות המוכיחות את יעילות הטיפולים ההידרותרפיים בחולים אלה.

בקרב אנשים בריאים, בזמן טבילה באמבט מים ניתן לראות: עלייה בנפח הדם בבית החזה, עלייה בלחץ הוורידי המרכזי, עלייה בתפוקת הלב, עלייה בהשתנה ועלייה בטונוס הואגאלי.

אי-ספיקת לב כרונית מתאפיינת בירידה בתפוקת הלב, אשר גורמת כפיצוי, באמצעות שפעול מערכת רנין-אנגיוטנסין, לעלייה בתנגודת כלי הדם ההיקפית ולירידה בפרפוזיה. לכן, הטיפול בחולים אלה מטרתו הפחתת ה-afterload ע"י הרחבת כלי הדם ההיקפיים. הרחבה זו ניתן להשיג הן באמצעים תרופתיים (לדוגמא: מעכבי האנזים המהפך), והן באמצעים לא-תרופתיים ע"י חימום.

מהן ההשפעות ההמודינמיות של הרחבת כלי הדם ההיקפיים באמצעות חימום על החולים עם אי-ספיקת לב כרונית?

קיהארה וחבריו הצליחו להדגים שיפור בתפקוד תאי האנדותל באמצעות טיפולים חוזרים במים פושרים, הן במתנדבים בריאים והן בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית. בעבודה אחרת, בדקו טאי וחבריו מהמחלקה לרפואת שיקום בקגושימה יפן, 34 חולים עם אי-ספיקת לב כרונית בדרגה תפקודית II-IV עם מקטע פליטה ממוצע של 25 פלוס-מינוס תשעה אחוז. החולים טופלו באמבט מים חמים מאד (41 מעלות צלזיוס) או בסאונה ועברו ניטור פולשני של המדדים ההמודינמיים באמצעות צנתר סוואן-גאנז, 10 דקות לפני הטיפול, במהלך הטיפול ו-30 דקות לאחריו. החוקרים הדגימו עלייה משמעותית במקטע הפליטה, באינדקס הפעימה ובאינדקס הלבבי, וירידה משמעותית בתנגודת כלי הדם ההיקפיים והריאתיים בזמן הטבילה באמבט החם (הן במים והן בסאונה) ושלושים דקות לאחריה.

האם שיפור זה במדדים המודינמיים נשמר לאורך זמן, באמצעות טיפולים הידרותרפיים חוזרים? או שמא מדובר בהשפעה חולפת סביב הטיפול עצמו?

דרך נוספת להשיג הרחבת כלי דם היקפית ממושכת באמצעים לא תרופתיים, הינה שימוש בגירוי חוזר של מים קרים. בעוד שמים חמים מביאים להרחבה ישירה של כלי הדם ההיקפיים, הרי ששימוש במים קרים (גירוי מחזורי של זרם מים קרים למשך מספר דקות) גורם אמנם לכיווץ מיידי של כלי הדם, אך גורר אחריו כתגובה הרחבה ממושכת של כלי הדם.

לסיכום, באמצעות טבילה במים פושרים ניתן להשיג תגובות פיזיולוגיות הדומות לאלה אשר מושגות בטיפול תרופתי: עליה בתפוקת הלב, שיפור במקטע הפליטה וירידה בתנגודת ההיקפית. בנוסף, נרשמו גם שינויים ברמות הורמונים שונים בתגובה לטבילה במים הפושרים: ירידה ברמות ההורמון האנטי-דיורטי (ADH) עם עלייה בהשתנה, וכן ירידה ברמות רנין, אנגיוטנסין II ואלדוסטרון עם הרחבת כלי דם וירידה בתנגודת כלי הדם ההיקפיים.

טיפולים הידרותרפיים בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית מהווים חלופה אפשרית לטיפול לא-תרופתי, אשר יכול להביא לשיפור בסיבולת למאמץ, לשיפור בכושר הגופני, לעלייה בתפוקת הלב ובמדדים ההמודינמיים השונים וכן להפחתת התסמינים של אי-ספיקת הלב ולשיפור בשביעות הרצון ובאיכות החיים של החולים. עדיין דרושים מחקרים פרוספקטיביים כפולי סמיות בנושא כדי להוכיח את יעילות הטיפולים ההידרותרפים, לעומת התהליך השיקומי המקובל לחולי לב ככלל ולחולי אי ספיקת לב בפרט.

בהכנת הכתבה השתתפו ד"ר דורית טקס-מנובה, פרופ' אהוד שוומנטל, רינת אשכנזי, קרוליין ברמץ וד"ר יהודה אדלר, המכון לשיקום הלב בביה"ח תל השומר.

למידע נוסף: www.sheba.co.il

בואו לדבר על זה בפורום קולון הידרותרפיה - ניקוי רעלים.