האישה היא לב העניין

מחלת לב איננה נחלתם של הגברים בלבד, והאמונה של נשים כי סרטן מסוכן יותר היא שגויה. מחלת הלב הכלילית מהווה את גורם התחלואה והתמותה העיקרי בקרב נשים, ברוב המדינות המערביות.

על פי הנתונים של Department of Health and Human Services בארה"ב, מחלת הלב הכלילית גורמת ל-250,000 מקרי מוות של נשים בשנה, ובהשוואה לגברים, שיעור הסיבוכים והנכות לאחר התקף לב גבוה יותר בקרב נשים. העדויות המדעיות שהצטברו בתקופה האחרונה מצביעות על הבדלים, לעתים משמעותיים, בין ביטוי מחלת הלב הכלילית בקרב נשים, לעומת גברים.

את השונות צריך לזקוף ראשית לאנטומיה הבסיסית של הלב והעורקים הכליליים של האישה, שהם קטנים וצרים יותר, דבר העלול להשפיע הן על פענוח של בדיקות מסוימות והן על ביצוע טיפולים פולשניים כדוגמת: צנתור לב, ניתוח מעקפים וכו'.

בעוד מחלה כלילית עלולה להתבטא בגברים כבר בשנות ה-40 לחייהם, נשים לוקות במחלת לב כ-10 עד 15 שנה מאוחר יותר, והשכיחות עולה עם הגיל עד שמשתווה לגברים בסביבות גילאי ה-65. ההנחה היא שהנשים מוגנות ע"י אסטרוגן לאורך כל תקופת הפוריות. עם סיומה, רמת האסטרוגן יורדת ובמקביל עולה בהתמדה הסיכון לפתח מחלת לב כלילית. מעניין לגלות כי הניסיון המחקרי והקליני המתבסס על מתן טיפול הורמונלי חלופי או תחליפים סינתטיים של הורמונים במטרה למנוע מחלות לב בקרב נשים, הציג דווקא תמונה הפוכה: לטיפול השפעות שליליות על הלב.

כמו כן, קיימת שונות בין התסמינים הקליניים המאפיינים אוטם שריר הלב בקרב גברים ונשים. במחקר שנערך באוניברסיטת ארקנסו, בארה"ב, נמצא כי קרוב למחצית הנשים לא דיווחו כלל על כאב בחזה אלא על תסמינים אחרים כגון: קוצר נשימה, מחושים בבטן וכאב בלסת, בעת התקף לב. התסמינים הבלתי מובהקים גורמים לנשים לדחות את הגעתן לבית החולים בשל פירוש מוטעה של מצבן. לראיה, נתוני האיגוד הקרדיולוגי הישראלי מראים כי הגבר מגיע לביה"ח בתוך 105 דקות בממוצע, מרגע זיהוי התסמינים המחשידים, לעומת 120 דקות בממוצע שלוקח לאישה.

מחלה הלב הכלילית בקרב נשים מתבטאת בשכיחות גבוהה יותר של תעוקת חזה יציבה, בעוד בגברים הביטוי הוא אוטם שריר הלב ומוות פתאומי. בניגוד לגברים, תעוקת חזה נשית תהיה מלווה בסוג, משך ומיקום כאב שאינו תמיד אופייני לתופעה זו, והיא לא בהכרח תהיה קשורה למאמץ אלא תופיע במנוחה ואף בזמן השינה. יתרה מכך, יש מצבים בהם האישה תחווה תעוקת לב או אפילו מצב המחקה התקף לב, כאשר מצב העורקים הכליליים שלה יהיה תקין לחלוטין.

השוני בין המגדרים משפיע גם על קשיים באבחון הרפואי. לדוגמה, קיים קושי בפענוח מהימן של בדיקות מקובלות כבדיקת מאמץ ואף מגבלות בפענוח בדיקות מתקדמות יותר, כגון מיפוי לב ואקו לב במאמץ, כשהנבדקת היא אישה. מכאן אין זה מפתיע כי אבחון המחלה יתעכב וכפועל יוצא, גם הטיפול שיינתן לאישה.

ומה בדבר גורמי הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם? לכאורה, הם זהים בין המינים - עישון, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, סוכרת, גיל - מעל 55, השמנה, חוסר פעילות גופנית, סיפור משפחתי.

עם זאת, מחקרים מדעיים הצביעו על קשר חזק יותר בין עישון והתפתחות מחלות לב בקרב נשים לעומת גברים. עוד נמצא כי ערכי HDL נמוכים ("הכולסטרול הטוב") ויתר שומנים (טריגליצרידים) בדם בקרב נשים מהווים גורם סיכון משמעותי יותר, למול ערכי LDL גבוהים ("הכולסטרול הרע") בקרב גברים. מחלת הסוכרת כשלעצמה מכפילה את הסיכון של נשים ללקות במחלות לב, למול גברים. עוד נמצא כי יתר לחץ דם בקרב נשים לא רק מהווה גורם סיכון להתפתחות מחלת הלב הכלילית, אלא גם מוביל להתפתחות אוטם "שקט" ובלתי מאובחן בשריר הלב.

כמו כן, לנשים מאפיינים ייחודים המשפיעים על ערכי לחץ הדם, ביניהם: נטילת גלולות למניעת הריון, היסטוריה של יתר לחץ דם בתקופת ההריון וכו'. במרבית המדינות המערביות בעולם, שכיחות ההשמנה גבוהה יותר בקרב נשים, ושיעור העוסקות בפעילות גופנית נמוך משיעור העוסקים בה. אין זה סוד כי השמנה והעדר פעילות גופנית מאיצים את התהליך הטרשתי ומובילים להתפתחותן של מחלות לב וכלי דם. בניגוד לכך, תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה מפחיתים את כל גורמי הסיכון גם יחד.

לאור האמור, מחלת הלב הכלילית היא נושא שיש להקדיש לו תשומת לב רבה. כבר מגיל צעיר יש להקפיד על אורח חיים בריא הכולל הימנעות מעישון, תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה, הפחתת משקל, הקפדה על סוכרת מאוזנת ועל ערכי לחץ דם וכולסטרול בהתאם לנורמה. בנוסף, יש לשים לב לתסמינים מחשידים שצוינו, ובמידת הצורך לפנות לעזרה רפואית. הקטנת גורמי הסיכון והכרת התסמינים המחשידים הן המגן האמיתי מפני מחלת הלב הכלילית.

ד"ר בלה קויפמן היא קרדיולוגית בכירה מהמרכז הרפואי ת"א (איכילוב) וחברת הוועדה "פרוייקט לב אישה", במסגרת שותפות תל-אביב-לוס אנג'לס.

בואו לדבר על זה בפורום קרדיולוגיה ובפרט קרדיולוגיה התערבותית.