איך להפחית מחלות לב וכלי דם?

אורח החיים שמזמן לנו עידן השפע, שסממניו הבולטים הם חוסר בפעילות גופנית ואכילת יתר, תורם באופן ישיר להיווצרותם של גורמי סיכון שקשורים בהתפתחותן של מחלות לב ומחלות כלי הדם. עם גורמי הסיכון שתורמים להתפתחותן של מחלות אלה ניתן למנות את יתר לחץ הדם ואת הרמות הגבוהות של שומני הדם.

ניהול נכון של אורח החיים, שכולל שינוי בהרגלי התזונה ובהרגלי הפעילות הגופנית, עשוי לסייע רבות בהפחתת גורמי הסיכון, ובכך להקטין את ממדי התחלואה ואת ממדי התמותה כתוצאה ממחלות לב וכלי הדם. כיצד עושים זאת נכון? על כך בכתבה הבאה.

השומנים מהווים מאגר האנרגיה הגדול ביותר בגופנו. הם נאגרים בתאי אדיפוס (תאי שומן) ברקמות תת-עוריות. לשומנים תפקידים רבים נוספים בגוף, ביניהם היותם חלק ממבנה התאים ושימושם כבסיס ליצירת הורמונים שונים. רמות גבוהות מדי של שומנים גורמות להצטברותם בזרם הדם ואחראיות להתפתחותן של מחלות לב וכלי דם קטלניות. בדיקת דם למדידת רמות השומנים בדם חשובה לא רק במבוגרים, אלא גם בילדים. רמות גבוהות של שומנים בדם עלולות להצביע על מחלות כרוניות, שאת סיבוכיהן ניתן למנוע באמצעות טיפול מקדים.

כולסטרול הוא חומר דמוי שומן המיוצר בכבד ונמצא בכל אחד מתאי הגוף וגם בזרם הדם. הכולסטרול חיוני בבניית קרום התא, לייצור הורמונים ממשפחת הסטרואידים, לייצור ויטמין D ולייצור חומצות מרה. תזונה עשירה בחומצות שומן רוויות (בעיקר מן החי) מגבירה את ספיגת השומנים, ובעיקר כולסטרול, ומביאה לעלייה ברמת הכולסטרול בדם. תזונה עשירה בחומצות שומן בלתי רוויות (בעיקר מן הצומח) עשויה לסייע בהפחתת רמת הכולסטרול בדם.

הכולסטרול נישא בדם באמצעות מבנים כדוריים המורכבים מחלבון ושומן (ליפופרוטאינים), שהחשובים בהם הם ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה (HDL) וליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה (LDL). במחקרים נמצא כי קיים קשר בין רמה גבוהה של כולסטרול בדם, במיוחד זה הנישא באמצעות LDL, לבין הסיכון לטרשת עורקים, בייחוד מחלה של העורקים הכליליים של הלב.

ערכים גבוהים - מצביעים על סיכון לפתח מחלת לב טרשתית, על תת-תפקוד של בלוטת התריס, על מחלת כליות או על סוכרת. רמות של 240 מ"ג לדציליטר ומעלה מכפילות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. הריון עשוי להעלות את ריכוזי הכולסטרול בדם.

ערכים נמוכים - נגרמים בשל פעילות יתר של בלוטת התריס, מחלות כבד, ספיגה לקויה של מזון, תזונה לקויה, זיהום בדם או חוסר בוויטמין 12B.

קרוי גם "הכולסטרול הטוב". ה-HDL הוא מולקולה דמוית חלבון הנושאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד. בכך מסייע ה-HDL לגוף להיפטר מעודפי שומנים.

רמות גבוהות - רמות גבוהות לרוב אינן מזיקות. בנשים לפני גיל הבלות רמות ה-HDL גבוהות מהרגיל בשל פעילותו של הורמון האסטרוגן, המגרה את הכבד להפריש רמות גבוהות של HDL. פעילות גופנית מעלה את רמות ה-HDL.

רמות נמוכות - עלולות להצביע על סיכון למחלות לב, על יתר שומנים בדם ועל סוכרת מבוגרים.

קרוי גם "הכולסטרול הרע". ה-LDL הוא מולקולה דמוית חלבון הנושאת את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף. רמתו של ה-LDL מחושבת מתוך ערך הכולסטרול הכללי בגוף.

רמות גבוהות - עלולות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב טרשתיות.

רמות נמוכות - עלולות להצביע על ספיגה לקויה של המזון או על תזונה לקויה.

הטריגליצרידים הם סוג שומן שרמתו בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף. טריגליצרידים הם שומנים המורכבים מגליצרול (רכיב של שומנים רבים, משתחרר מן המזון ונספג לבדו או עם שומנים נוספים) המחובר לשלוש מולקולות של חומצות שומן.

טריגליצרידים הם צורת אחסון האנרגיה העיקרית בגוף. רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם מאפיינת פעמים רבות, אם כי לא בהכרח, את הסובלים מעודף משקל ניכר. רמת טריגליצרידים גבוהה במיוחד עלולה לגרום למחלת לב, לדלקת הלבלב ולהצטברות שומן במקומות לא טיפוסיים. רמת טריגליצרידים גבוהה נובעת בדרך כלל ממחלה תורשתית (ליקוי בגן שאחראי לאחסון השומנים בגוף) או מעודף שומן.

ערכים גבוהים - עלולים להעיד על שחמת הכבד, על תת-פעילות של בלוטת התריס, על תזונה עשירה בשומנים, על מחלות כליה או על דלקת הלבלב.

ערכים נמוכים - עלולים להעיד על תזונה לקויה, על תזונה דלה בשומן, על ספיגה לקויה של המזון או על פעילות יתר של בלוטת התריס.

כ-38% מהאוכלוסייה האמריקנית סובלים מרמות גבוהות של כולסטרול בדם. על פי ההמלצות נראה שעבור אנשים רבים הפחתה במשקל, שינוי בהרגלי התזונה ועיסוק בפעילות גופנית הם אבני הפינה לטיפול בהפחתת רמות הכולסטרול בדם. הטיפול בתרופות להורדת ריכוזי הכולסטרול שמור בדרך כלל לאלה בעלי ערכים גבוהים במיוחד של כולסטרול ועבור אנשים שחולים בסוכרת או במחלות כליליות.

רמות גבוהות של כולסטרול בדם קשורות בהיווצרותה של מחלת טרשת העורקים. אף על פי שאין תרופה ספציפית לטיפול בטרשת עורקים נראה שהפחתה בערכי הכולסטרול הכללי, ובמיוחד בערכי ה-LDL, עשויה לעכב את קצב ההתקדמות של המחלה.

הפחתת ריכוז הכולסטרול בדם באמצעות פעילות גופנית, במיוחד הפחתת ערכי ה-LDL, עשויה להיות עבודה לא קלה. צבירת נפח גדול של פעילות גופנית במהלך השבוע תסייע בהפחתת ריכוז הכולסטרול הכללי ובהפחתת ריכוז ה-LDL ותסייע בהעלאת ריכוז הכולסטרול הטוב - HDL. הפעילות הגופנית כשלעצמה אינה גורמת "לשריפת" הכולסטרול כפי שהיא עושה זאת למאגרי השומן התת-עורי. אולם, אם הפעילות הגופנית תבוצע בנפח שבועי מספק, כלומר בתדירות יומיומית ולפרק זמן של שעה ברצף, היא בהחלט תתרום לירידה בריכוזי הטריגליצרידים בדם ותגרום להמרצת כמה אנזימים מטבוליים בשרירים ובכבד שיגרמו לחלק מן הכולסטרול להפוך לצורה עדיפה יותר, כלומר ל-HDL. הפחתה בריכוזי הטריגליצרידים תגרום לירידה בכמות הטריגליצרידים עתירי החלקיקים, שידועים כמעודדי התפתחות משקעי שומן על דופן העורקים.

מולי אפשטיין - פיזיולוג, ראש מדור "שירותים מדעיים לספורטאי הישג" במרכז הרפואי ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט.

הכתבה פורסמה במקור מגזין דינמי, גיליון מס' 19. לאתר של מכון וינגייט - לחצו כאן.

בואו לדבר על זה בפורום הרשמי של האיגוד לקרדיולוגיה ובפורום ורידים וכלי דם.