תחבושת ביולוגית

תחבושות חיות מותאמות לכל אחד יכולות לרפא את מה שנחשב ללא ניתן לריפוי. מחקרים מוקדמים מראים כי התחבושת עצמה, מצופה בתאים של החולה, יכולה לאחות פצעים שסירבו להחלים קודם לכן.
כשישה מליון אנשים באירופה ובארצות הברית סובלים מפצעים שלא מחלימים כהלכה.
פצעי לחץ, בעיות בזרימת דם ומחלות כמו סוכרת יכולים להוביל לפצעים שלא ניתן לרפא. הטיפול באנשים אלה עולה לשירותי הברית הבריטיים למעלה ממיליארד פאונד בשנה, ומהווה למעלה משני אחוזים מהתקציב כולו.
במקרים של הידרדרות או זיהום, ייתכנו גם כריתות איברים.
היום חברת CellTran לביוטכנולוגיה מאוניברסיטת שפילד פיתה שיטה חדשה לשימוש בתאים שגורדו מעורו של החולה כדי לסייע בטיפול בפצע.
התאים מועברים לדסקיות PVC ושם הם מתחילים להתחלק. הדסקיות לאחר מכן מותאמות בגודל ומונחות על הפצע. תאי העור מנתקים את עצמם מהדסקית וממשיכים לגדול עד שהם מכסים את הפצע.
"זה פועל כמו תחבושת ביולוגית" אומר דיוויד האדוו, ראש צוות המחקר בסל-טראן.
קופסאות משקה
המפתח לטכניקה הוא בחירת משטח שהתאים יכולים להתחבר אליו ולגדול עליו, אבל שיוכל גם לשחרר את התאים כשהדסקית מותאמת לפצע. צוות סל-טראן התאים את התהליך המיושם בקופסאות משקה על מנת לצפות את הדסקיות בשכבה דקה של פולימר חומצי אקרילי. הפולימר נותר ללא פגיעה באזור הגידול, אבל נמס כשהוא נוגע בפצע.
בניסויים קודמים חולה שסבל מכיב סוכרתי ברגל במשך ארבע שנים החלים לאחר 16 טיפולים מידי שבוע.
ואולם, היות שהטיפול צריך להיות מותאם לכל חולה בנפרד, הוא לא זול. סל-אראן מעריכים שהוא עשוי לעלות 2000 פאונד לחולה.
רופאים יכולים לשמור זאת למקרים הגרועים ביותר, ולנסות טיפולים המיוצרים בכמויות גדולות קודם לכן, כמו dermagraft, חומר דמוי ג'לי המכיל תאי עור זרים, ומשחרר גורמי גידול המעודדים את הפצע להחלים.
סל-טראן מגייסת כספים לניסויים נוספים.
מארק פרגוסון, מומחה להחלמת פצעים באוניברסיטת מנצ'סטר מזהיר שטיפולים רבים בפצעים לא מממשים את ההבטחה הראשונית. להערכתו הבעיה היא שלפצעים שונים יש תהליכי מחלה שונים, שעדין לא ניתן לאבחנם. "המדע מאחורי פצעים כרוניים לא מתקדם כל כך עדיין".

כתובת החברה:
http://www.shef.ac.uk/tissue-engineering/COMPANIES/celltran.htm