השרירים משפיעים על אגירת השומן

גם בעכברים שעברו שינוי גנטי להשמנת יתר, הוצאת גן המיוסטטין שומרת עליהם רזים ובריאים יותר, כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת ג'ון הופקינס.
הגן "הרזה" הוא תכנית האב למיוסטטין, חלבון הידוע כמעכב את גידול השריר. מחקרים קודמים מצאו שעכברים ללא מיוסטטין הופכים ל"סופר עכברים שריריים". כעת המדענים מוכיחים שעכברים ללא החלבון, גם אם הופכים לשמנים, מעלים פחות במשקל כשהם מתבגרים.
"זה אומר שמיוסטטין יכול להיות משמעותי במניעה או טיפול בהשמנה ובעיות הקשורות בה" אומר סה ג'ין לי, פרופסור לביולוגיה מולקולרית וגנטיקה. "יחד עם זאת, אנחנו לומדים את המערכת הגנטית, ועדין לא יודעים אם ניתן לחסום מיוסטטין בבעלי חיים בוגרים ולבדוק תופעות דומות. למעשה, גורמים המביאים לחסימת מיוסטטין עדין צריך לפתח".
בניסויים לי ועמיתתו אלכסנדרה מקפירסון הצליבו עכברים ללא מיוסטטין עם עכברים שמנים משני הסוגים כדי לקבל צאצאים מהונדסים פעמיים. בעכברים של הדור השני לא היה מיוסטטין, אבל הם עברו שינוי גנטי הגורם להשמנה. קבוצה אחת של עכברים שמנים אכלו יותר משום שהיו חסרים את ההורמון לפטין. הקבוצה השנייה אכלה יותר מידי משום שייצור החלבון אגוטי אצלם לא היה סדיר.
על ידי בחינת כמויות השומן והשרירים בעכברים, המדענים מצאו שעכברים רגילים ושמנים ללא מיוסטטין השמינו פחות כשהזדקנו, למרות שאכלו את אותן כמויות המזון. למעשה, ה"סופר עכברים" שקלו יותר מהאחרים כשהיו צעירים, אבל בגיל 10 חודשים פחות או יותר שקלו אותו דבר או אף פחות מהעכברים האחרים, שבינתיים צברו מאגרי שומן.
"יש עכברים נורמליים המשמינים מאוד כשהם מזדקנים, ואחרים פחות, אבל בעלי חיים ללא מיוסטטין לא מגדילים את מאגרי השומן בכלל" אומר לי.
בגיל העמידה של עשרה חודשים, עכברים ללא מיוסטטין היו פחות שמנים ב 70% (במשקל) מהעכברים הרגילים. בין עכברי ה"אגוטי" בעלי החיים ללא מיוסטטין היו בערך בחצי המשקל בהשוואה לאחרים, ואילו בעכברים השמנים ללא מיוסטטין היו כשני שליש מכמות השומן בהשוואה לאחרים.
העכברים ללא מיוסטטין היו גם בריאים יותר מקרוביהם שנועדו להיות שמנים בזכות ייצור המיוסטטין. העכברים השמנים ועכברי אגוטי הם דוגמאות לסוכרת מסוג 2 (המופיעה בגיל מבוגר) שכן הם פתחו את מרבית התסמינים של המחלה, ובעיקר התנגדות לאינסולין. גרסאות ה"סופר" של העכברים הללו לא פיתחו את אותם תסמינים.
המדענים משערים שעכברים ללא מיוסטטין, לא רק שיש להם פחות שומן, אלא שיש להם יותר מסת שריר המפצה על הרגישות היורדת לאינסולין. בסוכרת מסוג 2 רקמות, ובעיקר שרירים, מפסיקים להגיב לאינסולין ולכן לא סופגים את הסוכר מהדם.
סוכרת לא מטופלת עלולה להביא לעיוורון, כריתה ומוות. כ 16 מליון אמריקאים סובלים מסוכרת מסוג 2, והמחלה הולכת ומתפשטת גם בקרב ילדים. כשליש מהאוכלוסייה הסובלת מסוכרת אינם מודעים לבעיה.
מרבית הטיפולים לסוכרת מתמקדים באינסולין, אומר לי. מספר טיפולים מנסים להעלות את רמת האינסולין באמצעות הלבלב או לשפר את הרגישות לאינסולין ברקמות מסויימות. טיפולים אחרים מתמקדים בהורדת רמת הסוכר על ידי הפחתת הייצור בכבד, או בהפחתת הספיגה של הסוכר במעי.
"המחקר שלנו מציע גישה חלופית והעלאת מסת השריר, כך שהגוף יהיה יעיל יותר בניצול הסוכר מהדם" אומר לי.
באוגוסט 2001 הוציאה המועצה הלאומית למחלות כליה ואחרות את תוצאות התכנית למניעת סוכרת, שהעריכה אם ניתן למנוע סוכרת אצל אנשים בסיכון גבוה. התוצאות מראות שתזונה בריאה ופעילות גופנית מידי יום מפחיתות את הסיכון ב 58%, הפחתה משמעותית יותר מאשר עם תרופות.
מיוסטטין עשוי להיות מטרה חשובה גם עבור יישומים חקלאיים, שכן חסימת פעילות המיוסטטין עשויה להגביר את יעילות ייצור הבשר והפחתת כמות השומן בבשר, אומר לי.