פגיעה קוגניטיבית: לא גזירת גורל

ג', גבר בן 84 המתגורר לבדו לאחר שהתאלמן מאשתו לפני שנים מספר, סובל מירידה בזיכרון במשך השנתיים האחרונות. ג' עצמאי לחלוטין בתפקודו, יוצא החוצה לעיתים קרובות ומנהל חיים מלאים, אך לאחרונה התקשה לנהל את משק הבית לבדו. ג' מתלונן כי אינו זוכר לקחת את התרופות שלו, כי הוא מתכנן משימות ושוכח מהן, אינו זוכר היכן הניח חפצים ואינו זוכר תאריכים. בעיה נוספת ממנה הוא סובל היא הפרעה לשונית, שבאה לידי ביטוי בחזרה לשפת האם, פולנית, וכן חזרה על אותם משפטים פעמים רבות.

ישנה אמונה מוטעית הגורסת כי ירידה בזכרון טבעית לגיל הזה, אך אין זה כך: התפקוד הקוגניטיבי בגיל המבוגר אמור להיות מלא, גם אם לעתים מואט. למבוגרים לוקח זמן לענות על שאלות או להיזכר בפרטים, אך כאשר הקשיש אינו מצליח לבצע תפקודים אותם הצליח למלא בעבר, מדובר בירידה קוגניטיבית שאינה "טבעית" ומעידה על בעיה רפואית. במקרה של ג' הגיעו הרואים למסקנה כי מדובר במחלה דמנטיבית, ככל הנראה מחלת אלצהיימר.

השכיחות של מחלת אלצהיימר הולכת ועולה עם הגיל. בגיל 65 השכיחות היא 1%, והקצב מכפיל את עצמו כל 5 שנים, כך ש-35% מהקשישים מעל גיל 85 סובלים ממחלה זו. הירידה הקוגניטיבית מתרחשת בשל ניוון של תאי עצב באזורי המוח שאחראים על הזיכרון, החשיבה והשפה. גורמי סיכון להתפתחות דמנציה הם מחלות הפוגעות בכלי דם, כגון יתר לחץ דם, עישון, סוכרת, ומחלות שגורמות להצטברות שומנים בכלי הדם ולסתימתם. כל הגורמים הללו מגבירים את תהליך הניוון של העצבים במוח.

עם זאת, ירידה קוגניטיבית בגיל השלישי אינה גזירת גורל, וישנם טיפולים המאטים התפתחות של מחלות דמנטיביות. הטיפול מושתת על שני עקרונות. האחד , איזון המחלות הכרוניות, כגון יתר לחץ דם, סוכרת וכו', על מנת למנוע ניוון של כלי הדם. השני, פעילות קוגניטיבית מוגברת.

מומלץ להתמיד בפעילות קוגניטיבית בגיל השלישי שעשויה למנוע את התפתחות המחלה או להאט את קצב התפתחותה. ישנם מחקרים המעידים על כך שאנשים בעלי השכלה כללית נרחבת שעוסקים בפעילות קוגניטיבית נמצאים בסיכון מופחת ללקות בדמנציה. מומלץ למבוגרים להמשיך לקרוא, ללמוד במידת האפשר, לפתור תשבצים, לצאת החוצה ולעסוק בכל פעילות שמפעילה את המוח והזכרון. ישנן גם סדנאות קוגניציה, במהלכן המטפלים מדריכים את הקשישים בתרגילי זיכרון, תרגילי חשיבה וכן פעילויות שונות שיגרו את מוחם. פעילות גופנית גם היא חשובה, משום שהיא מעודדת אינטראקציה עם אנשים אחרים וגם מאזנת מחלות שונות המהוות גורמי סיכון למחלות דמנטיביות, כגון כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם. במהלך הפעילות הגופנית זרימת הדם בגוף מוגברת וכך עשוי המבוגר להקטין את הסיכון להתפתחות מחלות כלי דם שונות.

בני המשפחה צריכים להיות מודעים לירידה בתפקוד הקוגניטיבי של ההורה המבוגר ולשים לב לסימנים של ירידה בזיכרון, בהתמצאות, ביכולת לשלוף מלים, לבלבול ועוד. אם ישנם תסמינים כאלה, כדאי לפנות לרופא המשפחה, שיוכל להפנות את ההורה להמשך טיפול במסגרת המתאימה.

מעבר לטיפול במחלה הדמנטיבית עצמה, בני המשפחה צריכים לוודא שההורה המבוגר זוכר לקחת את התרופות שלו, ולדאוג לסביבה בטוחה עבורו. כך לדוגמה, עליהם לוודא שהוא לא יוכל לפתוח את הגז או שתרופות מסוכנות נמצאות הרחק מהישג ידו. עליהם לדאוג לכך שהמבוגר שחולה במחלה דמנטיבית לא ינהג במכונית. אם ההורה המבוגר נוטה ללכת לאיבוד, ניתן לשים על ידו צמיד מזהה עם מספר טלפון ופרטים. הטיפול בקשיש דמנטיבי דורש כוחות גדולים מהמטפל העיקרי, ולכן רופאי המשפחה צריכים לתת את הדעת להכוונת המשפחה, לייעוץ ולתמיכה.

מבוגרים המודעים לירידה הקוגניטיבית אצלם עלולים לפתח דיכאון בשלבים הראשונים של המחלה. בעזרת זיהוי וטיפול בתסמיני הדיכאון ניתן לשפר את רמת תפקודם. אנשים עם ירידה קוגניטיבית עלולים להרגיש שאין הם מסוגלים לתקשר עם החברה, שהם נדחפים לשוליים, דבר שעלול להוביל להסתגרות בתוך עצמם ולדיכאון. דיכאון עלול להחמיר את סימני הדמנציה, אך אם מטפלים בדיכאון, התפקוד הקוגניטיבי של הקשיש עשוי להשתפר.

בשל הירידה הקוגניטיבית, קשישים המפתחים מחלות חריפות אינם מסוגלים להתריע על כך או להביע כאבים וחוסר נוחות. לכן, על בני המשפחה לשים לב לירידה בתפקוד הכללי ולבדוק האם הקשיש הפסיק לצאת החוצה, תאבונו ירד, הוא חדל לשלוט בצרכיו ועוד.

ירידה קוגניטיבית בגיל השלישי אינה גזירה משמים: ניתן לנקוט פעולות שונות על מנת להאט את התפתחותה. קשישים אמורים להיות בעלי תפקוד קוגניטיבי מלא גם בגילם המתקדם, ולבצע את אותן פעילויות מוחיות שעשו בעבר: לזכור דברים, ללמוד, לנהל שיחה וכדומה. בעזרת פעילות גופנית ניתן לאזן מחלות כרוניות העלולות לגרום או להאיץ דמנציה. פעילות קוגניטיביות מוגברת והשתתפות בסדנאות קוגניציה מקטינות את הסיכון למחלות דמנטיביות, ומביאות סיפוק והנאה לעוסקים בהן.

ד"ר אביטל הרשקוביץ היא מנהלת המחלקה הגריאטרית-שיקומית בבית חולים בית רבקה מקבוצת הכללית

בואו לדבר על זה בפורום אלצהיימר.