תרופות ל-ADHD לא מסוכנות ללב

מעטים מאיתנו קוראים את העלון הנלווה לתרופות, זה שמכיל בתוכו אזהרות, הנחיות והסבר על התרופה. מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) ציין בעלון של התרופה ריטלין, המטפלת בהפרעת קשב וריכוז, כי היא מסוכנת למטופלים הסובלים מבעיות בלב, עלולה לגרום לשבץ או התקף לב בקרב מבוגרים ומגבירה את לחץ הדם וקצב דפיקות הלב. כשהדבר פורסם ברבים, השתנתה ההתייחסות לתרופות להפרעת קשב וריכוז, ונלווה חשש בעת נטילתן. כמובן שמינהל התרופות והמזון האמריקאי פרסם באותו פתק על מי חל הסיכון וכיצד להימנע ממנו, אבל מי קורא?.

"מפרסמים כל מיני דברים חסרי בסיס, ואז צריך ללכת להוכיח את ההפך", אומר ד"ר אריה אשכנזי, נוירולוג ילדים וסגן מנהל המכון להתפתחות הילד בתל השומר. "לתרופות הסטימולנטיות יש אכן תופעות לוואי, אולם רובן בדרך כלל קלות וחולפות. מנגנון הפעולה של תרופות אלה הוא בשחרור של שני נוירוטרנסמיטרים, מוליכים עצביים, שמעבר לפעילותם במוח גם מגבירים את הדופק ולחץ הדם. לכן, כל רופא חייב לבדוק דופק ולחץ דם לפני שהוא רושם את התרופות האלה, ולהמשיך לעקוב אחר מדדים אלה מפעם לפעם. מכאן ועד לעליית השכיחות להתקפי לב, דום לב או דברים מהסוג הזה המרחק עוד גדול".

אכן, היו מקרים בהם מתו אנשים שנטלו תרופות להפרעת קשב וריכוז, וכאשר קרו מקרים בודדים מהסוג הזה, היו שחשבו שאותן תרופות סטימולנטיות גרמו לכך. גם ה-FDA הקנדי הזהיר, למשך תקופה מסוימת, כי תרופות כגון אדרל עלולות לגרום להתקף לב, אולם אזהרה זו בוטלה, ומחקרים רבים בנושא הוכיחו כי החשש אינו מוצדק.

לאחרונה פורסמו תוצאות המחקר המקיף והעדכני ביותר בנושא, אותו ערכו חוקרי אפידמיולוגיה מארגון הבריאות Kaiser Permanente בארצות הברית. במחקר, שפורסם ב- Journal of the American Medical Association, נבדקו יותר מ-150,000 בוגרים בני 25-64, אשר נטלו תרופות המיועדות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, ביניהן ריטלין, קונצרטה, סטרטרה ואדרל. החוקרים מצאו שהאנשים שנטלו את התרופות לא הראו נטייה מוגברת לסבול משבץ, התקף לב או מוות פתאומי, בהשוואה לקבוצת ביקורת של אנשים שלא נטלו תרופות אלה בתקופה המקבילה.

לבדוק את ההיסטוריה המשפחתית

"לא הוכח הקשר בין תרופות להפרעת קשב וריכוז למוות פתאומי", אומר ד"ר אשכנזי, שחזר לא מזמן מארצות הברית לאחר שהות של 18 שנים, שם היה ממובילי השימוש בתרופות סטימולנטיות וטיפל באלפי מקרים של הפרעת קשב וריכוז. "התפרסם גם מאמר בניו אינגלנד שבדק 370,000 ילדים מגיל שנתיים ועד גיל 24, והתוצאות היו דומות. סטטיסטית, שיעורי המוות הפתאומי או התקפי הלב לא שונים בין אנשים שלוקחים סטימולנטים לבין אנשים שלא לוקחים. האינפורמציה קיימת שנים רבות, ומצאו שאין הבדל בשכיחות. אפשר למות מהרבה סיבות, אבל יש תמיד מקרים בהם צריך לנהוג בהם במשנה זהירות".

ומהו אותו משנה זהירות? "לפני שרושמים סטימולנטים צריך לברר את ההיסטוריה המשפחתית ולבדוק האם יש מישהו שנפטר בגיל צעיר, דבר שעשוי לרמז על מחלה לבבית תורשתית", מפרט ד"ר אשכנזי, "יש כל מיני מחלות שקשורות להגדלת שריר הלב או הפרעת קצב בלב, ואנשים כאלה עלולים למות באופן פתאומי. חשיפה שלהם לסטימולנטים עלולה לסכן אותם וזה יכול להיות טריגר למוות. לכן, לפני שרושמים תרופות להפרעת קשב וריכוז ובהנחה שהאבחנה נעשתה יש לברר את ההיסטוריה המשפחתית של המטופל. בנוסף, תמיד צריך לבצע בדיקה גופנית, שכוללת בדיקות דופק ולחץ דם והאזנה ללב, כדי לוודא שאין ממצא המחשיד לפעילותו הלא תקינה. במקרים של ספק יש להפנות לקרדיולוג, אשר יבדוק את המטופל ויחליט האם ניתן או לא ניתן לטפל במקרה הספציפי בסטימולנטים".

לתרופות סטימולנטיות יש השפעה על שיפור הריכוז במוח, אולם הן גם גורמות לעלייה בדופק ולחץ הדם. מדובר בעלייה קלה מאוד הדופק יכול לעלות בממוצע בשתיים עד שש פעימות בדקה, ולחץ הדם יכול לעלות במילימטר או שתיים של כספית. השינוי הוא לרוב קל, אבל תמיד יש מקרים יוצאים מהכלל בהם השינוי הוא חד, ובהם יש לנהוג בזהירות. מכאן נובע הצורך במעקב מסודר.

להעלות את המינון בהדרגה

"כשנותנים את התרופות האלה מתחילים בדרך כלל במינון מדורג, כי אף פעם לא יודעים למפרע מה המינון האופטימלי", מסביר ד"ר אשכנזי. "אני תמיד מתחיל במינון נמוך, ואחרי שבוע-שבועיים מעלה בהדרגה עד שמגיעים לשיפור המקסימאלי. במקביל, עוקבים אחרי תופעות לוואי כגון קשיים בהירדמות, ירידה בתיאבון, כאבי בטן או ראש, עצבנות קלה וכו'".

כשישה עד תשעה אחוזים מהישראלים לוקים בהפרעות קשב וריכוז, תסמונת המאופיינת באימפולסיביות, הפרעות בריכוז ופעילות יתר. "רוב תופעות הלוואי של התרופות במשפחה הזו הן די דומות, כך שאין סיבה שתרופה אחת תהיה מסוכנת מהשנייה. בכל מקרה הרבה עבודות ומחקרים הראו שאין קשר ישיר בין שימוש בסטימולנטים לבין מוות, למעט במקרים שיש אנשים עם מחלה לבבית או היסטוריה משפחתית שיכולה להעיד על בעיה בקצב הלב, ואלה דברים שתמיד חייבים לברר לפני נטילת התרופה".

האם קיים סיכון לבעיות לבביות בנטילה כרונית של תרופות להפרעות קשב? "מי שנוטל את התרופות לאורך זמן לא גורם לעצמו נזק לבבי, זה אף פעם לא הוכח", אומר ד"ר אשכנזי. "תוך כדי הטיפול עלול לחץ הדם לעלות, אבל אין זה אומר שמי שייטול את התרופה 10 שנים יסבול בעתיד מעלייה בלחץ הדם. אני מטפל עשרות שנים בהפרעות קשב וריכוז. רק מקרים בודדים נאלצתי להפסיק את הטיפול בשלב מוקדם כתוצאה מעלייה משמעותית בלחץ הדם או הדופק. כאן באה לידי ביטוי החשיבות של המעקב הרפואי.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים.